עם הרב ישראל-לוי-יצחק גולדברג
שליח הרבי בבית חב"ד רחביה ונחלאות, ירושלים
החסידות דוגלת בדיבור חיובי ובהימנעות מאיום בעונשים וכדומה; אבל בתורה יש פרשיות ארוכות של תוכחה!
אכן, דיבור חיובי חשוב מאוד, מפני שהוא יוצר אווירה חיובית. להחמיא לחבר, להכיר תודה, ואפילו סתם מילה טובה מביאה ברכה בסביבה. הגמרא מספרת על רבי יוחנן שהקפיד תמיד להקדים ברכת שלום לכל אדם בשוק.
לכל כלל יש יוצא מן הכלל, ולעיתים רחוקות, כשרואים עניין שצריך תיקון, מצווה עלינו להשמיע דברי תוכחה. וכמובן הדבר צריך להיות בעיתוי הנכון ובטון הנכון, כדי שיביא את התועלת הרצויה.
חז"ל אומרים שהגישה הנכונה היא 'שמאל דוחה וימין מקרבת' – גערה ותוכחה צריכות להיות ביד שמאל, החלשה יותר, ואילו הקירוב והעידוד צריכים להיות ב'ימין', בעוצמה יתרה.
בדורות הקדמונים בני-האדם היו חזקים יותר בנפשם, והיו יכולים לקבל דברי תוכחה קשים. לעומת זה, בדורות האחרונים בני-האדם כבר אינם מתחברים לסגנון כזה. להפך, דיבורים כאלה עלולים להביאם לייאוש, לתסכול ולהפניית עורף חלילה.
דבר דומה אנו רואים גם בדרכי התשובה. בדורות הקודמים הדריכו גדולי ישראל את המבקשים תשובה לצום ולהסתגף, ואילו בדורות האחרונים ההוראה היא להימנע מעינוי הגוף, אלא לפדות את הצומות במתן צדקה.
זו הדרך שהדריך הבעל-שם-טוב, מייסד החסידות, ודרכו התקבלה בכל חוגי בני ישראל. ורואים בבירור שזו הדרך לקרב יהודים לאבינו שבשמיים, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר ב'תינוקות שנשבו', שסגנון דיבור שלילי עלול להרחיקם יותר.
כל אחד ואחת מאיתנו רוצים לשמוע מילות עידוד, וכך עלינו לנהוג גם כלפי הזולת –להתייחס בחיוך ובכבוד לאנשים הקרובים אלינו, בני זוג, הורים, ילדים, תלמידים וכו', ואף לאנשים זרים. זה עובד! | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
