עם הרב מנחם-מענדל הכט
שליח חב"ד בצפון הישן, תל-אביב
חז"ל השוו את פטירת הצדיקים לשריפת בית המקדש. איך עושים חגיגות ביום פטירתו של רבי שמעון בר-יוחאי?
קודם כול חשוב להבהיר שהיסוד לשמחה ביום הסתלקותו של רשב"י מבוסס על מה שרשב"י עצמו ביקש לשמוח ביום זה וציווה לעשות את יום הסתלקותו ליום שמחה, כמסופר ב'אידרא'.
לעצם העניין, יש להבדיל בין שני דברים: יש התוצאה של הסתלקות הצדיק בעבורנו, מי שחיים בעולם הזה; ויש מה שקורה אצל הצדיק עצמו.
ההשוואה שהשוו חז"ל את הסתלקות הצדיק לשריפת בית אלוקינו היא על החֶסֶר והחלל שההסתלקות משאירה בעולם הזה. מבחינה זו ההסתלקות היא כמו החורבן, שבעקבותיו אין לנו בית מקדש ועבודת הקרבנות וכו'.
ואולם אצל הצדיק עצמו יום הסתלקותו הוא יום של שלמות, יום של עלייה עצומה. ביום הזה כל תורתו ועבודתו מגיעות לכלל שלמות, כמבואר בספר התניא, ונוצר כאן איחוד כמו החיבור של חתן וכלה. לכן היום הזה נקרא 'הילולא'.
אצל רשב"י ניתוסף עוד חידוש, שלא רק אצלו זה היה יום של עלייה, אלא גם אצלנו, בעולם הזה. הרבי מסביר שצדיקים שעסקו בפנימיות התורה, הפנימיות של הסתלקותם מאירה גם בגלוי.
מכיוון שרשב"י גילה את סודות התורה, ובמיוחד ביום פטירתו, שאז גילה סודות גדולים ביותר, הרי פנימיות התורה פועלת שהשפעתו, גם בעולם הזה, גלויה, וגם בפטירתו הוא מרעיף אור של גילוי ושפע.
ומכיוון שהשלמות שרשב"י הגיע אליה ביום הסתלקותו נמשכת גם בעולם הזה, לכן יום פטירתו לא זו בלבד שאינו בבחינת חיסרון, אלא הוא פועל הארה עצומה וגילוי אור בעולם, דבר המעורר את השמחה הגדולה של יום מיוחד זה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
