(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר |
 |
|
|
| פרסומים > שיחת השבוע > גיליונות 1901-2000 > שיחת השבוע 1951 | | | יום זכאי לגאולה | | גאולהפדיה
מאת: מנחם ברוד | הַזֹּהַר וְהַגְּאֻלָּה. רבנו הזקן אמר שלגבי רבי שמעון בר-יוחאי לא נחרב בית המקדש. פירש זאת רבי הילל מפאריטש: רשב"י היה נשמה דאצילות, ולגבי נשמה גבוהה כזאת אין חורבן הבית מעלים ומסתיר את האלוקות (פלח הרימון עמ' ז). נשיאי החסידות ציינו את המעלה המיוחדת שבלימוד ספר הזוהר. ה'צמח צדק' אמר: "לימוד ספר הזוהר מרומם את הנפש" (היום יום טז בטבת).
בספר הזוהר נזכרים מאמרי חז"ל שנאמרו אחרי ימיו של רשב"י (כמו מאמריו של רבה בר-בר-חנה). אמרו על כך חסידים בשם רבנו הזקן: בשעה שרשב"י חיבר את ספרו היה בגן העדן, למעלה מהזמן. עוד אמרו בשם אדמו"ר הזקן: רשב"י חיבר עשרים ושניים ספרים, כמספר כב האותיות: ספר האורה, ספר הברכה וכך הלאה. אך אלינו הגיע רק חלק קטן מהספר השביעי – ספר הזוהר (מגדל עז עמ' תכו).
רבנו הזקן רומז (ספר המאמרים תקס"ח, עמ' רפג) של"ג בעומר הוא יום זכאי במיוחד לגאולה. הוא מבאר את מה שנאמר בזוהר בדבר התכללותה של נשמת משיח בן-יוסף במשיח בן-דוד, שבאותו הזמן ניטלים ממנו "כל האורות עליונים דבינה", עד שהדבר נקרא בשם מוות. ואז, בחג הפסח נוצרת ה'לידה' של נשמת משיח, אך הדבר נשאר בהעלם עד ל"ג בעומר, שהוא היום השלושים ושלושה לחג הפסח (כנגד "שלושים יום ושלושת ימים" של 'ימי הטהרה' לאחר לידת זכר), ו"ל"ג בעומר סוף ל"ג דמי טהרה... ואז נאמר והפכתי אבלם לששון". |
|
|   | |
|     |
|
|
|
 |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
