"וְאִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ לֵיל שְׁלשִׁים, יִהְיֶה יוֹם שְׁלוֹשִׁים רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ; וְאִם לֹא יֵרָאֶה, יִהְיֶה רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ יוֹם אֶחָד וּשְׁלשִׁים" (הלכות קידוש החודש א,ג)
הלכות קידוש החודש מבטאות היטב את ייחודו של 'משנה תורה' שחיבר הרמב"ם. זה החיבור היחיד המקיף את כל התורה, והיחיד שמסביר בבירור את החישובים של קידוש החודש.
בלי להיכנס לחישובים המורכבים, יש לדעת כי ראיית הירח החדש מבוססת על שתי עובדות:
האחת, שכשם שהשמש זורחת כל יום במזרח ולאחר כ־12 שעות שוקעת במערב, גם הירח זורח בכל יום במזרח וכעבור כחצי יממה שוקע במערב.
השנייה, שזריחת הירח ושקיעתו מתאחרות כל יום בכחמישים דקות ביחס לשמש. באמצע החודש הירח זורח בשעה שהשמש שוקעת, והוא שוקע כשהשמש זורחת. זה 'ליל ירח מלא', מפני שהירח נראה שלם, וגם מפני שזה הלילה היחיד בחודש שהירח נראה כל שעות הלילה. בלילה הבא הירח יזרח כחמישים דקות מאוחר יותר וגם ישקע מאוחר יותר.
בכ"ט בחודש הירח והשמש זורחים יחד, ואין אפשרות לראות את הירח. למחרת הירח מתרחק קצת מהשמש ושוקע זמן קצר אחריה. לילה זה פוטנציאלי לראיית הירח. מייד אחרי שקיעת השמש ייתכן שיהיה חשוך למדיי מכדי לראות את חרמש הירח הדק. אם העדים ראו אותו, לילה זה נחשב ראש החודש הבא. אם לא הספיקו, הירח ישקע כעבור כמה דקות, והחודש הבא יתחיל רק ביום שאחריו. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
