התורה מצווה בפרשתנו: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱ־לֹהֵיכֶם". הרמב"ם (בתחילת הלכות תפילה) לומד מכך ש"מצוות עשה להתפלל בכל יום, שנאמר 'ועבדתם...'. מפי השמועה למדו ש'עבודה' זו היא תפילה, שנאמר: 'ולעבדו בכל לבבכם'. אמרו חכמים: איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה".
ה'צמח צדק' (בספר 'דרך מצוותיך') מציג את שתי הדעות, אם התפילה היא מדאורייתא או מדרבנן, ומציין שלפי רוב הפוסקים החיוב מהתורה מצטמצם לבקשת הצרכים האישיים, ואילו התפילה היום-יומית, בנוסחהּ הקבוע, היא מדברי חכמים.
"לא ראו מאורות"
כאן מתעוררת שאלה: ה'צמח צדק' כותב את דבריו בפתח חיבור מעמיק על מעלת התפילה, שהיא מעמודי התווך של עבודת ה' על-פי החסידות. אם כן, מדוע בהגדרת המצווה הוא מדגיש את הפוסקים הסבורים שתפילה היא מדרבנן בלבד, ואף אינו מצטט את לשון הרמב"ם שזו "מצוות עשה"?!
זאת ועוד, כיצד דבריו עולים בקנה אחד עם מכתבו של סבו, בעל התניא, שבו כתב "וגם האומרים [ש]תפילה מדרבנן – לא ראו מאורות מימיהם". הייתכן שנכדו (ולימים ממשיכו) מבסס את ביאורו במצוות התפילה על הדעות הגורסות שתפילה היא מדרבנן בלבד?!
חוט השדרה של היהדות
אלא שכאשר אומרים שהתפילה היא מצווה מדרבנן אין כאן פיחות בערכהּ. ידוע הכלל שכתב הרמב"ם בספר המצוות, ב'שרשים', "שאין ראוי למנות הציוויים הכוללים התורה כולה". היינו שבמניין רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה נמנו רק הציוויים "לעשות מעשה מיוחד" והאזהרות "מעשות מעשה מיוחד", אבל לא ציוויים ואזהרות ש"אינן בדבר מיוחד, אבל יכללו המצוות כולם", כמו הפסוק (שמות כג,יד) "וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ" וכדומה.
מוסבר בתורת החסידות שהתפילה נמשלת לחוט השדרה, שאיננו נמנה במניין איברי האדם, אך הוא מחזיק ומקיים את כולם. כך התפילה היא הבסיס לקיום כל רמ"ח מצוות עשה, ומכיוון שהיא עניין כללי ומרכזי כל-כך, אין היא נמנית כמצווה פרטית.
מעלה נשגבה
כאשר בעל התניא מתבטא על האומרים שתפילה היא מדרבנן בביטוי "לא ראו מאורות מימיהם", אין כוונתו לפוסקים הסבורים שהתפילה היא מדרבנן, אלא לאנשים בני דורו, שהמעיטו מחשיבות התפילה בעודם נתלים בדעה שהיא מצווה מדרבנן ולא מדאורייתא.
על כך כתב שאנשים אלה "לא ראו מאורות מימיהם". עניינו של אור שהוא מגלה דבר שכבר קיים במציאות, אלא שבהעדר אור אין הוא נראה ונגלה. תורת החסידות, המאירה את התורה והמצוות, גילתה את המעלה הנשגבה של התפילה, אף-על-פי שרוב הפוסקים סבורים שהיא מצווה מדרבנן, ואור זה מעמיד את התפילה במעמד נעלה ביותר.
(תורת מנחם תשד"מ, כרך ג, עמ' 1754) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
