מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1931 - כל המדורים ברצף
	גבורה בחזית ועשייה בעורף
	יש חדש
	הזעקה עודנה מהדהדת
	הירידה למצרים
	אנחה יקרה
	בין משה לאליהו
	האסיפה יכולה לחכות
	רציתי לשאול
	טיפול בהרדמה כללית
	להמשיך בדרכו של יהונתן

יהונתן לובר הי"ד, שנפל בקרב ברצועת עזה, למד בישיבת 'רועה ישראל' ביצהר. מנהל הישיבה, ר' יהושע גלברד, מדבר על אישיותו, מספר על היישוב שמתגייס להגנה על הארץ ומגלה מה הוא שומע מתל-אביבים

תעודת זהות. הרב יהושע גלברד, בן 36, אב לשבעה, תושב יצהר, מנהל ישיבת 'רועה ישראל' מאז הקמתה ביישוב. בעבר התגורר באלון מורה. בימים אלה משרת במילואים.

"אני משרת כבר משמחת תורה, ובקושי רואה את הבית". גלברד (מימין)

הישיבה. זה ביתי השני. אני חי ונושם את הישיבה מבוקר ועד לילה. בישיבה לומדים כיום שבעים בחורים ועוד חמישים אברכים. לצד לימוד גמרא והלכה יש אצלנו גם שילוב ייחודי של חסידות. טועמים מכל מעיינות החסידות, לצד תורת ארץ ישראל. השילוב הזה מקנה לישיבה שלנו טעם מופלא.

יהונתן. קשה לדבר על יהונתן בלשון עבר. הוא למד אצלנו קודם חתונתו, וגם לאחר מכן הוסיף ללמוד כאן. היה דוגמה חיה לכולם והאיר פנים לכל אדם. התכונה שהכול מדברים עליה היא השמחה הפנימית שהייתה בו, ובאה לידי ביטוי בהומור המיוחד שלו. לא הומור של ליצנות, אלא של שמחה פנימית. היו בו נחת ושלווה, וראו שהוא עושה עבודה פנימית.

יהונתן לובר הי"ד. "ראו שהוא עושה עבודה פנימית"

טיפול בנוער. יהונתן שימש רכז נוער צעיר והצליח מאוד להשפיע. זו תקופה נפלאה שתיזכר לדורות אצל בני הנוער. הדברים האחרונים שכתב היו גם לבני הנוער. הוא ביקש לעדכן אותם על פעילותו בהגנת הארץ, וביקש שיתפללו עליו.

התמודדות וגבורה. משפחתו של יהונתן משדרת הרבה חוזק, אמונה, ביטחון ועוצמות רוח. המסר שלה ברור: אנחנו לא מסכנים. זכינו בבעל ואבא גיבור. ברור שכואב להם כאב עצום, אבל המשפחה לוקחת את זה למקום של מבט קדימה. לא לוותר לאויב ולמגר את הסכנה. שדם הקורבנות לא יהיה לשווא.

בין תל-אביב ליצהר. מאז הטבח, כשאני יוצא להפוגות ונוסע לפעמים לתל-אביב, אנשים מגיבים פתאום אחרת למשמע העובדה שאני מתגורר ביצהר. "חשוב שאתם שם", הם אומרים. אלה מילים שלא תמיד שמענו בעבר. פתאום אנשים מבינים כמה חשובה נוכחותנו כאן. רבה של יצהר, הרב דוד דודקביץ, הזכיר בהלוויית יהונתן את החייל מתל-אביב שנפל באותו יום, ואמר: "לנו זה היה ברור גם קודם שתל-אביב ויצהר, יצהר ונהריה, דימונה ויצהר, הכול דבר אחד".

מגעים וחיבורים. הנה דבר שלא קראתם במקום אחר: במשך כל החודשים של סערת הרפורמה המשפטית, דווקא הרבנים שלנו, הרב דודקביץ ואחרים, הובילו שיחות וחיבורים עם גורמים בצבא, 'לשעברים' וטייסים שהובילו את המחאה. החיבורים האלה הולידו הרבה מאוד דברים חיוביים, ובעיקר העצימו אהבת ישראל.

שומרים על הבית. אבות של יותר משישים משפחות ביישוב מצויים בימים אלה במילואים. בהגנה על היישובים ובחזיתות הדרום והצפון. יצהר, היישוב שהושמץ בלי סוף בתקשורת, מגויס ותורם בהגנה על ארץ ישראל. אני אישית משרת כבר משמחת תורה, ובקושי רואה את הבית. גם מי שאינו מגויס תורם בכל דרך, בשינוע אוכל, בפינוקים לחיילים ועוד.

לא יושבים על הגדר. ביישוב שלנו לא מאמינים בתפיסת ביטחון של גדרות. השיטה של יצהר היא שהאויב ישים גדר. כיום אנשים כבר מתחילים להבין שכל הרעיון של ההתמגנות האין-סופית, שקנתה שקט זמני, התפוצץ לכולנו בפנים. אילו מהרגע הראשון היינו גודעים את הרוע, לא היינו צריכים את ההתמגנות.

בדרכו. בואו נמשיך בדרכו של יהונתן. נתחזק, נתעלה, בלימוד ובעבודת השם, ובפרט באהבת ישראל.

ישיבת 'רועה ישראל' ביצהר. טועמים מכל מעיינות החסידות