משה רבנו בורח מפני פרעה, מגיע למדיין, מציל את בנות יתרו מהתנכלויות הרועים ומוזמן אל בית יתרו. התורה מספרת: "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ, וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה".
חז"ל מסבירים שמשה נשבע ליתרו שלא ישוב למצרים. הם דורשים זאת מהמילים "ויואל משה" – "אין 'ויואל' אלא לשון שבועה". לאחר מכן, כשהוטלה עליו השליחות לשוב למצרים ולגאול את ישראל, הורה הקב"ה למשה לחזור למדיין, כדי שיתרו יבטל את השבועה.
תוקף נצחי
הגמרא (ירושלמי נדרים י,א) קובעת שאדם יכול 'להתפיס' את שבועתו בשבועת משה רבנו. היינו שאדם יכול להישבע שבועה ולומר שיש לה תוקף כשבועת משה רבנו ליתרו. מקשה הגאון הרוגצ'ובי, הלוא משה רבנו ביטל את שבועתו, ואחר־כך חזר למצרים, ואם כן כיצד אפשר לראות שבועה כזאת כשבועה מחייבת?
מסביר הרוגצ'ובי, שמאחר שהדבר נכתב בתורה שבכתב יש לדברים קיום נצחי, שכן התורה היא נצחית, וגם למילים המתארות את השבועה יש משמעות נצחית, אף-על-פי שכבר חלפו אלפי שנים מאז בוטלה השבועה.
אין תשובה
לפי זה גם טענת משה רבנו לקב"ה "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה" מקבלת משמעות נצחית. משה זעק את זעקתו זו בעקבות דברי השוטרים של בני ישראל בצאתם מאת פרעה, לאחר שזה החמיר את תנאי העבדות. על כך אמר משה: "וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה, וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ"!
משה רבנו טוען לפני הקב"ה: מאחר שהכוח שניתן לפרעה הוא מאת הקב"ה, ועכשיו פרעה אינו מספק תבן לייצור הלבנים וטוען "נִרְפִּים אַתֶּם נִרְפִּים", הרי הטענה מופנית אל הקב"ה – "למה הרעותה!". הקב"ה אינו משיב למשה על טענתו, אלא אומר לו שהאבות לא הרהרו אחרי מידותיו. ואולם ההימנעות מההרהור אינה מבטלת את הטענה עצמה, שעומדת בעינה: "למה הרעותה!".
הכול יתהפך
ואכן, הגלות היא תמיהה שאין לה מענה. על הפסוק "מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ" (שיר השירים ה,ט) מפרש רש"י שזו תמיהת אומות העולם על בני ישראל, המבקשים מהם "אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ, שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי" (שם ח). הגויים תוהים: "מה אלוקיכם מכל האלוקים שכך אתם נשרפים ונצלבים עליו?!".
היינו שבני ישראל שרויים בגלות מרה וחשוכה, שקשייה אינם מתבטלים ואין להם הסבר ופשר, עד שהזעקה "למה הרעותה" עומדת בתוקפה גם כיום. ואף־על־פי־כן בני ישראל אינם מתביישים בדבקותם בקב"ה, ובסופו של דבר זוכים לגאולה האמיתית והשלמה, שבה אומות העולם ישבחו את בני ישראל ואף יבואו לשרתם, כנבואת הגאולה (ישעיה מט,כג): "וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ".
(תורת מנחם תשד"מ, כרך ב, עמ' 771) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
