יעקב אבינו שולח את בניו בפעם השנייה למצרים, ועימם בנימין. הוא מאחל להם: "וְאֵ־ל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ". רש"י מפרש: "מעתה אינכם חסרים כלום אלא תפילה, הריני מתפלל עליכם".
קודם לכן סירב יעקב לשלוח את בנימין עם אחיו, ויהודה השיב לו: "כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ, כִּי עַתָּה שַׁבְנוּ זֶה פַעֲמָיִם". מהטיעונים של יהודה נראה שהירידה למצרים לקניית מזון במצרים לא הייתה בעיניו סכנה אלא דבר שבשגרה. יהודה הניח שבינם ובין המשנה למלך נפלה אי-הבנה, ולכשיובהרו הדברים, יסכים למכור להם תבואה והכול יבוא על מקומו בשלום.
תמיד צריך להתפלל
על־פי זה חששותיו של יעקב צריכים ביאור. מה הצורך בתפילה כאשר מדובר בדבר טבעי? קודם פגישתו עם עשיו יעקב התפלל "הצילני נא", לנוכח האיום שנשקף לו מכיוון עשיו, אבל כעת מה הצורך בתפילה?
אלא יעקב אבינו ביקש ללמד את בניו שהתפילה נחוצה גם בדבר 'תמים' למראה. ואכן, רש"י מסביר ש"רוח הקודש נזרקה בו". יעקב צפה שעלולות לקרות התפתחויות שאינן ידועות מראש, וכך היה בפועל עם גביע הכסף שנעלם, ותוצאתו הייתה שכולם היו עלולים להישאר עבדים במצרים.
מדוע האחים לא התפללו
לכן יעקב התריע לפני בניו שאין לסמוך על כך שמצד הטבע לא נראית לעין שום סיבה שעלולה להכשיל אותם, אלא תמיד צריך להתפלל לקב"ה. אומר להם יעקב: אל תחשבו ש"אינכם חסרים כלום", מפני שתמיד נדרשת תפילה.
אם כן, מדוע התפלל על כך יעקב ולא בניו? אלא שהם לא היו יכולים להתפלל, כי תפילה פירושה פנייה של האדם אל בוראו בבקשה שימלא את צרכיו, כדברי הרמב"ם: "חיוב מצווה זו... שיהא אדם... שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ותחינה", ואילו בני יעקב לא הרגישו כלל שמשהו חסר להם.
לשאוף ברוחניות
בדברים אלה טמונה הוראה לכל יהודי. אדם עלול לחשוב שלא חסר לו מאומה; הוא 'שמח בחלקו'. בהגיעו לברכת "חוננו מאתך חוכמה, בינה ודעת" הוא מתקשה להבין – מדוע עליו לבקש ברכה לחוכמה בשעה שהוא כבר חכם, מבין וידען?!
מלמדנו רש"י: מי שחושב שלא חסר לו מאומה – אין חיסרון גדול מזה. 'שמח בחלקו' זו מעלה גדולה בתחומים גשמיים, אך ברוחניות זה החיסרון הגדול ביותר. בהקשר הזה אומר הפתגם על הפסוק: "בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת" – בעניינים רוחניים ('שמיים') יש להביט למעלה ('ממעל'), לשאוף למדריגה של מי שעומד גבוה יותר, ואילו בעניינים גשמיים ('על הארץ') יש להסתכל אל מי ששרויים במצב נחות יותר ('מתחת'), ואז ימצא שהוא במעמד טוב ושעליו לשמוח בחלקו.
(תורת מנחם תשמ"ה, כרך ב, עמ' 982) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
