מסופר בפרשתנו על הניסיון של עמלק להילחם שוב בישראל, והמלחמה מתוארת במילים: "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב... וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל". רש"י מפרש: "זה עמלק, שנאמר 'עמלק יושב בארץ הנגב'". אך הלוא נאמר 'הכנעני'? מסביר רש"י שהעמלקים התחזו לכנענים, בניסיון לשבש את תפילותיהם של בני ישראל, שיתפללו לניצחון על הכנענים ולא על העמלקים.
ובלשון רש"י: "ושינה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים לקב"ה לתת כנענים בידם". ומה קרה בפועל? – "רָאו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען. אמרו: 'נתפלל סתם', שנאמר: 'אם נתון תיתן את העם הזה בידי'". הופעתם עוררה ספק אצל בני ישראל באשר לזהותם, ולכן התפללו בכללות לניצחון על האויב ולא על עם מסוים.
מה עורר את החשד?
מקור פירושו של רש"י הוא במדרש (ילקוט שמעוני), אבל המדרש מציין שההתחזות של העמלקים כללה הן לבוש כנעני הן שימוש בשפה הכנענית. וכך נכתב בפיוט 'זכור איש' ב'יוצר' לפרשת זכור: "כְּסוּת וְלָשׁוֹן שִׁנָּה הֱיוֹת מֶלֶךְ עֲרָד".
כמו-כן המדרש מתאר אחרת את המפגש בין בני ישראל לעמלק בשדה הקרב: "כיוון שבאו, ראו צורת פניהם משל עמלק ולבושיהם ושיחתם של כנענים". הרי שהספק התעורר בשל הניגוד בין 'צורת פניהם' ללבושם ולשפתם, ולא שהיה ניגוד בין שפתם ללבושם! מדוע רש"י משנה מהמדרש?
תחבולה רוחנית
ההסבר נעוץ בדרכו של רש"י בפירושיו המבוססים על דברי חז"ל במדרשים, שלא להעתיק אותם ככתבם וכלשונם, אלא רק לבאר בעזרתם את פשוטו של מקרא. ובענייננו: את סיפור המלחמה עם עמלק יש לראות בהקשר רחב יותר, שתחילתו במלחמת עמלק בישראל ברפידים.
המלחמה ברפידים הוכרעה בזכות תפילותיו של משה, שהרים את ידיו השמיימה, "ויהי ידיו אמונה" – "פרושות השמיים בתפילה נאמנה". על־פי פשוטו של מקרא יש להניח שעמלק נערך לקראת המלחמה עכשיו לא רק בהיבט הצבאי אלא גם בהיבט הרוחני. הוא עשה זאת על-ידי שינוי השפה ולא הלבוש, כי כדי ליצור את ההטעיה דיי שהמפקדים יקראו פקודות בכנענית. לעומת זה, הטעיה בביגוד תדרוש החלפת המדים לכל הצבא, וזו משימה גדולה הרבה יותר.
תפילה כללית
רש"י אינו יכול לפרש שבני ישראל זיהו שהאויבים הם עמלקים לפי תווי הפנים, משום שבפרשת וישלח מציין רש"י על בני עשיו "כולן בני ממזרות היו". אם כן, עמלק, שהוא מצאצאי עשיו, אינו מאופיין בתווי פנים מובחנים, ולכן לא היה ניתן לזיהוי.
ואכן, בני ישראל לא ידעו בבירור את זהותו של האויב, ולכן התפללו: "אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי". אילו העמלקים היו לובשים את בגדי הכנענים, לא היה מקום להתעוררות החשד, אלא הם היו מתפללים לניצחון על הכנענים. לכן רש"י אינו מעתיק את דברי המדרש במלואם, אלא בדרך שמתאימה להסברת פשוטו של מקרא.
(תורת מנחם, כרך נ, עמ' 275) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
