חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:04 זריחה: 6:47 ז' בחשון התשפ"ז, 18/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע 1903 - כל המדורים ברצף
ערב שבת קודש פרשת חוקת, ד' בתמוז ה'תשפ"ג, (23/06/2023)

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1903 - כל המדורים ברצף
יש סולם ערכים אחר
יש חדש
תכנית ההטעיה נכשלה
שירת ישראל
עבודה מול הרמזור
חידוש עבודת המקדש
ביקור מוזר שחולל טלטלה
רציתי לשאול
חפצים אישיים בקבר
המשימה הסודית: איתור פרה אדומה

מס' 1903, ערב שבת-קודש פרשת חוקת, ד' בתמוז ה'תשפ"ג (23.06.2023)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-3731777

עורך: מנחם ברוד  �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

  עמדה שבועית

יש סולם ערכים אחר

הדיון הזה צריך להתנהל בכבוד, מתוך הבנת עולם הערכים היהודי, ולא בהטחת נאצות וביטויי גנאי. המתמסרים לתורה ראויים להערכה

ההתייחסות העוינת של חלקים בתקשורת ובפוליטיקה כלפי יהודים חרדים יצרו להם דימוי מכליל שחדר עמוק לתודעת הציבור. כמעט בכל ויכוח עם יהודי חרדי יטיחו בו: 'לך לעבוד!'. כי יהודי חרדי ברור שאינו עובד אלא מהווה נטל על הציבור.

המציאות, כמובן, שונה. על-פי הנתונים הרשמיים, שיעור הגברים החרדים המועסקים במשרה מלאה עומד על 60.7%. אכן, זה שיעור נמוך לעומת גברים לא-חרדים, שאצלם שיעור התעסוקה במשרה מלאה הוא 87%, ועדיין זה רוב מוחלט של אנשים עובדים.

המשמעות הפשוטה של הנתונים היבשים האלה היא, שכאשר אתם רואים תמונה של ציבור חרדי, שישה מתוך כל עשרה בתמונה הם אנשים עובדים במשרה מלאה. ברור אפוא כמה לא נכון להתייחס לציבור הזה בהכללה כאל 'לא עובדים'.

דיון עתיק ומרתק

משחר ההיסטוריה של עם ישראל מתקיים בו דיון מרתק על היחסים הנכונים בין עבודה ופרנסה לבין לימוד תורה. כבר בימי קדם נערך ההסכם העתיק בין 'יששכר' ל'זבולון' – 'יששכר' עוסק בתורה ו'זבולון' עוסק בפרנסה ותומך בלומדי התורה, ובכך זוכה להיות שותף בתורתם.

מי שאינו מבין את חשיבותו של לימוד תורה אך טבעי שאינו רואה את הצד החיובי ביחסי הגומלין האלה. הוא רואה רק אי-יציאה לעבודה. אבל גם הוא מבין את ההצדקה שבתמיכה בסופרים, באמנים, בספורטאים וביוצרים למיניהם, גם בהעדר היתכנות כלכלית, משום שהוא יודע להעריך את חשיבותה של התרבות הזאת. ובכן, התורה היא התרבות של עם ישראל, וציבור גדול מאמין שחשוב מאוד לטפחה ולאפשר להתמסר ללימודה.

מה היחס הנכון בין הלומדים ובין העובדים – זה דיון חשוב, והוא מתקיים כל הזמן. עובדה היא ששיעור המועסקים במגזר החרדי עולה עם השנים. אבל הדיון הזה צריך להתנהל בכבוד, מתוך הבנת עולם הערכים היהודי, ולא בהטחת נאצות וביטויי גנאי.

חלק ממערכת הערכים הזאת מבוסס על פסוק בפרשת השבוע. בתחילת הפרשה מדובר על דיני טומאת מת, והתורה אומרת: "זֹאת הַתּוֹרָה, אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל". נאמר על כך בתלמוד (מסכת שבת פג,ב): "אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה". יש כאן דרישה מהאדם 'להמית' את כל תאוות העולם ולהתמסר לחלוטין לתורה.

חיי צניעות

ידועים דברי המשנה (פרקי אבות ו,ד): "כך היא דרכה של תורה – פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל. אם אתה עושה כן, אשריך וטוב לך". בעוד בעולם המערבי השאיפה היא להרוויח הרבה כסף ולחיות חיי נוחות ורווחה, הרי לומדי התורה מציבים לנגד עיניהם סולם ערכים אחר.

לא כל אחד יכול להיענות לאתגר זה. אנחנו חיים בדור מפונק. תרבות הצריכה והמותרות חודרת לכל מקום. ועדיין כדאי לזכור שיש גם ערך כזה – חיים פשוטים, של צניעות והסתפקות במועט, ושימת הערכים הרוחניים במרכז. אנשים שחיים כך ראויים להערכה ולהערצה!


ערך התורה. חיים פשוטים ושימת הערכים הרוחניים במרכז

  יש חדש

היערכות לחג הגאולה

בשבת קודש הבאה וביום ראשון שאחריה יצוינו ימי הגאולה י"ב-י"ג בתמוז, שבהם שוחרר הרבי הריי"צ מליובאוויטש ממאסרו ברוסיה הקומוניסטית, בשנת תרפ"ז (1927), על פעילותו לשמירת גחלת היהדות. בריכוזי חב"ד בארץ ובעולם יהיו התוועדויות, ובהן יסופר סיפור המאסר והגאולה ויופקו הלקחים האקטואליים.

שבת הכנה ל'תמימים'

אלפי תלמידי ישיבות חב"ד ('תמימים') ברחבי הארץ התכנסו בשבת שעברה בכפר חב"ד ל'שבת הכנה' לקראת ג' בתמוז, ביוזמת ועד התמימים העולמי. במהלך השבת סעדו התלמידים את סעודות השבת בצוותא, האזינו לשיעורים מרתקים, והתוועדו עם רבני הישיבות ועם אורחים מיוחדים. רבבות מתכוננים לעלות במהלך השבוע אל ציונו של הרבי, לרגל יום ההילולא.

לסיים את הספר השמיני

הוועד לכתיבת ספר התורה לזכותם של ילדי ישראל הכריז כי השלמת ספר התורה השמיני תהיה בע"ה בכ' במנחם-אב הקרוב. כבר החלה ההיערכות לקראת האירוע הגדול, שיתקיים ברחבת הכותל המערבי. נעשה עכשיו מאמץ מיוחד לסיים את הרישום של ילדי ישראל לספר התורה (אפשר להירשם באתר kidstorah.org).

  שלחן שבת

תכנית ההטעיה נכשלה

מסופר בפרשתנו על הניסיון של עמלק להילחם שוב בישראל, והמלחמה מתוארת במילים: "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב... וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל". רש"י מפרש: "זה עמלק, שנאמר 'עמלק יושב בארץ הנגב'". אך הלוא נאמר 'הכנעני'? מסביר רש"י שהעמלקים התחזו לכנענים, בניסיון לשבש את תפילותיהם של בני ישראל, שיתפללו לניצחון על הכנענים ולא על העמלקים.

ובלשון רש"י: "ושינה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים לקב"ה לתת כנענים בידם". ומה קרה בפועל? – "רָאו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען. אמרו: 'נתפלל סתם', שנאמר: 'אם נתון תיתן את העם הזה בידי'". הופעתם עוררה ספק אצל בני ישראל באשר לזהותם, ולכן התפללו בכללות לניצחון על האויב ולא על עם מסוים.

מה עורר את החשד?

מקור פירושו של רש"י הוא במדרש (ילקוט שמעוני), אבל המדרש מציין שההתחזות של העמלקים כללה הן לבוש כנעני הן שימוש בשפה הכנענית. וכך נכתב בפיוט 'זכור איש' ב'יוצר' לפרשת זכור: "כְּסוּת וְלָשׁוֹן שִׁנָּה הֱיוֹת מֶלֶךְ עֲרָד".

כמו-כן המדרש מתאר אחרת את המפגש בין בני ישראל לעמלק בשדה הקרב: "כיוון שבאו, ראו צורת פניהם משל עמלק ולבושיהם ושיחתם של כנענים". הרי שהספק התעורר בשל הניגוד בין 'צורת פניהם' ללבושם ולשפתם, ולא שהיה ניגוד בין שפתם ללבושם! מדוע רש"י משנה מהמדרש?

תחבולה רוחנית

ההסבר נעוץ בדרכו של רש"י בפירושיו המבוססים על דברי חז"ל במדרשים, שלא להעתיק אותם ככתבם וכלשונם, אלא רק לבאר בעזרתם את פשוטו של מקרא. ובענייננו: את סיפור המלחמה עם עמלק יש לראות בהקשר רחב יותר, שתחילתו במלחמת עמלק בישראל ברפידים.

המלחמה ברפידים הוכרעה בזכות תפילותיו של משה, שהרים את ידיו השמיימה, "ויהי ידיו אמונה" – "פרושות השמיים בתפילה נאמנה". על־פי פשוטו של מקרא יש להניח שעמלק נערך לקראת המלחמה עכשיו לא רק בהיבט הצבאי אלא גם בהיבט הרוחני. הוא עשה זאת על-ידי שינוי השפה ולא הלבוש, כי כדי ליצור את ההטעיה דיי שהמפקדים יקראו פקודות בכנענית. לעומת זה, הטעיה בביגוד תדרוש החלפת המדים לכל הצבא, וזו משימה גדולה הרבה יותר.

תפילה כללית

רש"י אינו יכול לפרש שבני ישראל זיהו שהאויבים הם עמלקים לפי תווי הפנים, משום שבפרשת וישלח מציין רש"י על בני עשיו "כולן בני ממזרות היו". אם כן, עמלק, שהוא מצאצאי עשיו, אינו מאופיין בתווי פנים מובחנים, ולכן לא היה ניתן לזיהוי.

ואכן, בני ישראל לא ידעו בבירור את זהותו של האויב, ולכן התפללו: "אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי". אילו העמלקים היו לובשים את בגדי הכנענים, לא היה מקום להתעוררות החשד, אלא הם היו מתפללים לניצחון על הכנענים. לכן רש"י אינו מעתיק את דברי המדרש במלואם, אלא בדרך שמתאימה להסברת פשוטו של מקרא.

(תורת מנחם, כרך נ, עמ' 275)

  מן המעיין

שירת ישראל

עצם הרצון

"וייסעו בני ישראל ויחנו באובות" (במדבר כא,י). אובות מלשון 'אבה' – רצון. כוונת הכתוב שבני ישראל מצאו את מנוחת נפשם ברצון לעבוד את ה'. עצם הרצון לעבוד ה' הוא כבר עבודת ה'.

(רבי נחמן מברסלב)

המחוקקים והמשענת

"באר חפרוה שרים, כרוה נדיבי העם, במחוקק במשענותם, וממדבר מתנה" (במדבר כא,יח). כל הפסוק נאמר על התורה: "באר חפרוה שרים" – באר מים חיים, זו התורה. "חפרוה שרים" – אלה שרי התורה ולומדיה, החופרים ומעמיקים במסתריה. אבל "כרוה", מלשון קניין, כמו שכתוב "אשר כריתי לי" – הם נדיבי העם, מחזיקי התורה. אלה חלקם בתורה הוא "במחוקק", שהם חוקקים את חוקי התורה, ואלה ב"משענותם", בתמיכת לומדי התורה.

(רבי חיים מוולוז'ין)

חבל לטובע

באותה מידה שבה התורה חקוקה בלב האדם כך האדם יכול להישען עליה ולבטוח בה. זהו "עץ חיים היא למחזיקים בה" (משלי ג) – כפי שמחזיקים בה כך היא נותנת חיים. משל לחבל המושלך לטובע בנהר; כפי שהוא מחזיק בו, כך הוא מציל את חייו.

(חידושי הרי"ם)

להפקיר – את עצמך

"וממדבר מתנה" (במדבר כא,יח). חז"ל דרשו: "מאי דכתיב 'וממדבר מתנה'? כיוון שעושה אדם עצמו מדבר, שהוא הפקר לכול, תורה ניתנת לו במתנה". יש מי שטועים במקצת וסבורים, שצריך להפקיר בשביל התורה לא את עצמם, אלא את הזולת.

(רבי בונם מפרשיסחה)

כסף טהור

גביר גדול, שסיפרו עליו כי הוא חייב כספים רבים, הושיט לרבי ישראל מרוז'ין 'פתק' עם 'פדיון'. החזיר לו הצדיק את הפדיון ואמר: "נאמר 'וממדבר מתנה'. המדבר מסמל את היושר והטוהר. רק כסף שהוא טהור כמדבר מותר לקבלו במתנה, אבל לא כסף שבא מדרכים לא ישרות".

היצר כמשל

"על כן יאמרו המושלים" (במדבר כא,כז). נאמר בגמרא (בבא בתרא עח) "אלו המושלים ביצרם". פירש הרבי הרש"ב מליובאוויטש: היינו שיצר הרע משמש להם משל ודוגמה, ללמוד ממנו איך לרכוש מידות תקיפות ביראת שמיים.

(ספר השיחות ת"ש)

אור גדול בחושך

"בואו חשבון" (במדבר כא,כז). חשבונו של העלם והסתר שבעולם. אם החושך כפול ומכופל, חייבים להאיר בו אור גדול ביותר. בבית דיי באור הנר, ואילו במרתף אפל זקוקים לאור גדול דווקא, לאבוקה.

(לקוטי תורה) 

מטרת ההסתר

יש לדעת ולזכור את מטרת ההעלם בעולם. העולם נברא על-ידי צמצום והעלם האור, כדי שאדם יבטל את ההעלם ויגלה אלוקות בעולם, על-ידי עבודתו בתורה ובמצוות. זהו שאמרו חז"ל (סנהדרין פד) "בשבילי נברא העולם" – ההעלם וההסתר נברא בשבילי, כדי שאבטלנו ואגלה את האמת האלוקית.

(ספר המאמרים קונטרסים)

  אמרת השבוע

עבודה מול הרמזור

האדמו"ר בעל 'בית ישראל' מגור נהג לטייל ברחובות עיר הקודש ירושלים בשעות מוקדמות לפנות בוקר, כאשר הרחובות היו ריקים מאדם. בבואו לחצות כביש שהיה בו רמזור אדום, היה עוצר בהליכתו, אף-על-פי שהכבישים היו ריקים לגמרי. הוא היה עומד וממתין עד שהרמזור היה מתחלף לירוק ורק אז חוצה.

כששאלו לפשר הקפדתו זו אמר שכאשר צריכים להמתין להתחלפות האור ברמזור זו הזדמנות לעבוד על מידת הסבלנות; וכשאומרים להמתין – יש להמתין.

בהזדמנות אחרת התבטא בשנינותו כי הדבר רמוז בפרשת חוקת: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי" – הרמזור האדום אומר לך: עצור ואל תעבור בי...

  גאולהפדיה

חידוש עבודת המקדש

אֵיךְ יִטָּהֲרוּ. בכל יום אנחנו מחכים לבניין בית המקדש ולחידוש העבודה בו, אבל איך תוכל העבודה להתחדש מייד, בשעה שאין לנו בגדי כהונה והכלים הדרושים, וגם מי ילמד אותנו כיצד להקריב קרבנות? עוד שאלה מתעוררת: הלוא כולנו טמאי מת, ואיך יוכלו הכוהנים לעבוד בבית המקדש מייד, בשעה שעליהם להיטהר שבעה ימים? ואם העבודה תיעשה על-ידי הקמים לתחייה, מתעוררת שאלה חדשה – האם המתים שיקומו לתחייה יעמדו טהורים או שגם הם יצטרכו להיטהר?

שאלה זו נשאלת בגמרא (נדה סט,ב; ע,ב): "שאלו אנשי אלכסנדריא את רבי יהושע בן-חנניא... מתים לעתיד לבוא צריכין הזאה שלישי ושביעי או אין צריכין?". השיב רבי יהושע: "לכשיחיו נחכם להן". ויש אומרים שהשיב תשובה אחרת: "לכשיבוא משה רבנו עימהם".

המהרש"א מסביר שהשאלה היא על הקמים לתחייה שנטמאו קודם מותם, והדיון הוא אם טומאה ישנה זו נשארת עליהם, או שהתבטלה בתהליך המיתה והתחייה. אבל מי שהיו טהורים, "כיוון דאין במתים לעתיד לבוא גוף הראשון, שהבשר כבר נתעכל, אין כאן טומאת מת, שזה הגוף הוא ברייה חדשה".

הרבי מליובאוויטש מסביר (לקוטי שיחות כרך יח עמ' 246 ואילך) שיש מקום לומר שהקמים לתחייה יצטרכו להיטהר על-ידי אפר פרה אדומה, משום שבעת התחייה נוצר מגע של הגוף החדש עם 'עצם לוז' שנשארה מהגוף הקודם, ועצם זו מטמאה את הגוף החדש בטומאת מת.

בירור הספק תלוי בדרך התחייה: האם יישאר משהו ממציאותו הראשונה של הגוף (שאז יש נגיעה של הגוף החדש בחלק מגוף מת, ולכן המתים לעתיד לבוא צריכים טהרה); או שתחיית המתים תהיה בדרך של התחדשות הגוף בכל הפרטים, בלי שיישאר מאומה ממציאותו הראשונה. הרבי מסכם: "ועל-פי זה יובן מה שרבי יהושע בן-חנניא ענה להם: 'לכשיחיו נחכם להן' – כשתהיה תחיית המתים יידעו איך יהיה אופן התחייה וממילא יתברר הדין".

הַמֵּתִים יָקוּמוּ טְהוֹרִים. בשיחה אחרת (התוועדויות תשמ"ז, כרך ג, עמ' 486 ואילך) הרבי אומר: "כשמדובר אודות הגאולה העתידה, שייבנה בית המקדש במהרה בימינו... – הרי מכיוון שמשה ואהרון ובניו עמהם, יקומו הם, אהרון ובניו, עם בגדי הכהונה שלהם, שישנם כבר מן המוכן, כשם שבית המקדש עומד מוכן כו'.

"לא מצינו בשום מקום שכאשר יקומו משה ואהרון (ועל דרך זה אברהם אבינו, ושאר הצדיקים) יצטרכו להיטהר באפר הפרה, ואדרבה, מפשטות הסוגיה בנוגע ללבישת בגדי כהונה לעתיד לבוא משמע שכל העניינים, בניין בית המקדש ולבישת בגדי כהונה כו', ותחיית המתים, יהיו בבת אחת (ולא באופן שיצטרכו להמתין להזאה בשלישי ובשביעי)".

  מעשה שהיה

ביקור מוזר שחולל טלטלה

"ז'אק התחיל לבוא אליי בחלומות. הוא אומר שהוא סובל. הוא מתחנן אליי שאעשה משהו. אני חייבת לדבר עם הרב! בבקשה!". האישה פרצה בבכי

לז'קלין א' היה כל מה שאישה צעירה יכולה לרצות. חייה היו מאושרים. היא התפרנסה יפה מעבודתה כמעצבת עצמאית, ועמדה להינשא לראול, איש טוב ונחמד. הם כבר קנו בית בפרוורי בואנוס-איירס, והתכוננו להתגורר בו אחרי חתונתם.

הייתה רק בעיה אחת. ז'קלין באה מבית יהודי, אם כי נטול זיקה למסורת, וראול היה קתולי. שניהם לא היו מחויבים במיוחד לדתם, ולא ראו פסול להינשא.

הסתייגות עיקשת אחת, מוזרה למדיי, טרדה את מנוחתה של ז'קלין לקראת נישואיה. הציק לה המנהג היהודי של 'קבר ישראל' – קבורה יהודית כהלכתה.

היא לא זכרה מתי שמעה שחשוב כי יהודי ייקבר בבית עלמין יהודי, אך העניין הזה עורר בה דאגה עמומה. מה יקרה אם תעזוב את העולם לפני בעלה? האם יערוך לה קבורה יהודית, עם המנהגים המתאימים?

כאשר המחשבות האלה היו עולות בראשה, הייתה דוחה אותן. היא התרכזה בעבודתה ובהכנות לחתונתה הקרבה.

יום אחד הוצעה לז'קלין עבודה בבית כנסת ומרכז קהילתי יהודי מקומי. המשימה הייתה להכין כמה עבודות פרסום, ולשם כך ישבה במשרד בית הכנסת והכינה את הפרסומים ביעילות ובמקצועיות.

ביום השלישי לעבודתה קראה לה מזכירתו של הרב. "אני מוכרחה להיות מחר מחוץ למשרד. אשמח אם תוכלי להחליף אותי ליום אחד". ז'קלין הסכימה ברצון.

המזכירה פירטה את העבודה שתידרש ממנה: "השיבי לטלפונים ורשמי הודעות. אם בא אדם לראות את הרב, בקשי ממנו למלא את הטופס הזה, ובו יצוין שמו, כתובתו ומספר הטלפון שלו. הגישי את הטופס לרב, ואם יהיה לו זמן, יקבל אותו. אם לא, אצור איתו קשר למחרת.

"ועוד משהו", הוסיפה המזכירה. "אל תרגישי צורך להיכנס לדיונים עם אנשים. רבים באים לשטוח את מצוקותיהם. אל תיתני להם לפרוק הכול עלייך. בקשי מהם להמתין לפגישה עם הרב".

למחרת ישבה ז'קלין על כיסא המזכירה והעבירה את הבוקר במענה לטלפונים. בשעה 12 בצהריים נפתחה הדלת. אישה כבת שבעים נכנסה למשרד. ניכר היה שהיא נסערת.

"אנא, גברתי, אני צריכה לראות את הרב", אמרה האישה. "בבקשה", השיבה ז'קלין, "אנא מלאי בינתיים את הטופס הזה".

האישה לקחה את הטופס והחלה לדבר. "את יודעת, אני כל-כך מודאגת שאינני יודעת מה לעשות. אינני יכולה לישון בלילה. יש לי סיוטים. אני מרגישה שעשיתי פשע נורא".

"זה בסדר", אמרה ז'קלין. "את לא חייבת לספר לי. הרב יפגוש אותך בקרוב. הוא יוכל לסייע לך".

"את מבינה", המשיכה האישה, מתעלמת מתגובתה של ז'קלין. "חייתי את כל חיי בבואנוס-איירס. ז'אק בעלי ואני היינו נשואים יותר מחמישים שנה. הוא היה אדם טוב, ונפטר בשנה שעברה. היינו קשורים מאוד זה לזה. הוא היה יהודי, ואני לא. זה לא היה חשוב במיוחד. הוא לא עשה שום דבר יהודי. אבל לפני שנפטר אמר לי: 'בבקשה, קברי אותי בבית עלמין יהודי. זה חשוב לי'.

"לאחר מותו לא ידעתי מה לעשות. כיצד לקיים את משאלתו האחרונה? עם מי לדבר? הייתי לגמרי לבד. וכך קרה שקברתי אותו בבית הקברות לה-רקולטה ברחוב חונין. רציתי לקיים את בקשתו, אבל פשוט לא יכולתי".

עיניה של ז'קלין נפערו לרווחה. צמרמורת טלטלה את גופה. היא בהתה כלא-מאמינה. האישה המשיכה בסיפורה:

"ועכשיו ז'אק התחיל לבוא אליי בחלומות. הוא אומר שהוא סובל. הוא מתחנן אליי שאעשה משהו. אני חייבת לדבר עם הרב! בבקשה!". היא פרצה בבכי.

ז'קלין ניסתה להרגיע אותה. "אל תבכי. הכול יסתדר. הרב תיכף יקבל אותך". היא הגישה לאישה חפיסת ממחטות ולקחה את הטופס למשרד הרב. כעבור דקה יצאה משם כדי להזמין את האישה פנימה, אך החדר היה ריק. האישה נעלמה.

ז'קלין המתינה לה בדריכות במשך היום, אך האישה לא שבה. גם למחרת לא הופיעה. ז'קלין ניסתה ליצור עימה קשר, אך מספר הטלפון שנרשם על הטופס היה שגוי. בהמשך ניסתה עם המזכירה לאתר את מספר הטלפון שלה בספר הטלפונים, ללא הצלחה. גם בכתובת שנרשמה בטופס לא חיה אישה בשם זה. העניין נשאר תעלומה.

אבל האירוע הזה חולל מהפך בנפשה של ז'קלין. היא החלה לשקול מחדש לא רק את עתידה, אלא גם את ההווה. לא חלף זמן רב והיא החליטה לבטל את החתונה.

היא החלה לבוא לבית הכנסת וללמוד יהדות. כעבור זמן עלתה לארץ, ונרשמה לסמינר לדוברות ספרדית בירושלים. בבוא העת נישאה לבחור ירא שמיים, וכיום היא מגדלת משפחה יהודית בעיר הקודש.

(על-פי 'אליהו הנביא בתחנה המרכזית', מאת הד"ר אליעזר שור, שהוא ורעייתו מכירים אישית את סיפורה של ז'קלין)

  רציתי לשאול

עם הרב משה טברדוביץ'

מנהל בית חב"ד רחובות ההולנדית

איך אדם תבוני והגיוני יכול לקבל את ההוראה "חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, אין לך רשות להרהר אחריה"?

אכן, מטבע הדברים אדם נבון בוחן כל דבר במבט רציונלי, ובוודאי לא יסכים לקבל הנחיה שאינה הגיונית. ועם זה, גם הוא יסכים לבלוע תרופה שאין לו שום הבנה במהותה, וזאת מתוך אמון ברופא שהמליץ לו על כך.

אם נותן ההוראה מוּכר כאדם חכם, שכל דבריו עד עכשיו הוכחו כנכונים, יסכים גם אדם תבוני והגיוני לקבל ממנו הוראה שאינה מובנת לו, מאחר שהוא סומך על נותן ההוראה, שיודע ומבין את ההיגיון שמאחורי הוראותיו.

ואם זה כך בין בני-אדם, קל וחומר כשנותן ההוראה הוא בורא העולם בכבודו ובעצמו. הלוא גם התבוננות חטופה בנפלאות הבריאה, או לימוד והתעמקות בחוכמת התורה, ממחישים לאדם את עומק חוכמתו המופלאה של הבורא. ומכאן נובעת המסקנה שהגיוני לקיים את ציוויי הבורא גם כשאין הם מובנים בשכלו של יצור אנוש, ששכלו קטן לאין שיעור מעומק חוכמתו של הבורא.

דווקא אדם רציונלי מבין את המרחק האין-סופי שבינו ובין הבורא, ולכן אך טבעי בעיניו שראוי לקיים את הוראותיו בקבלת עול מוחלטת, בבחינת "חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, אין לך רשות להרהר אחריה". ולכן כאשר בני ישראל נשאלו אם ירצו לקבל את התורה ענו ואמרו: 'נעשה ונשמע'.

ועם זה, מאחר שרק מקצת המצוות הן בבחינת 'חוק', שאינו מובן בהיגיון, ואילו המצוות האחרות יש להן טעם והסבר, הרי שהאדם נדרש לקיים את המצוות לא רק בקבלת עול, אלא גם לשאוף ללמוד ולהבין כל מה שאפשר להבין, כדי לחוש חיבור פנימי למצוות הבורא.

  פינת ההלכה ומנהג

חפצים אישיים בקבר

שאלה: אדם שציווה להניח חפצים אישיים שלו בקברו, האם יש בזה משום 'מצווה לקיים דברי המת'?

תשובה: ככלל, ההלכה 'מצווה לקיים דברי המת' מתייחסת בעיקר לקיום בקשתו של נפטר לטיפול ברכוש שהוריש, או שמסר לאדם חפץ כדי לעשות בו בקשה מסוימת. עם זה מובן שיש עניין חשוב לקיים את בקשותיו של נפטר, ובמיוחד כאלה שלדעתו יכולות להיות לו לתועלת בעולם הבא.

בחוץ לארץ, שנהוג לקבור בתוך ארון, היו בדורות קודמים מי שביקשו לבנות את הארון משולחן שהאכילו עליו אורחים, או משולחן שלמדו עליו תורה.

גם מי שציווה או ביקש לקבור איתו בגד מיוחד שקיים בו מצוות, או מכתב שזכה לקבל מצדיק, יש לקיים זאת.

אבל אם יש בקיום הצוואה חשש איסור, כגון שביקש להניח בקברו תכשיט יקר, שברגע שמניחים אותו בקבר יש בו איסור הנאה, הרי עוברים בזה על איסור 'בל תשחית', ואסור לקיים זאת.

לכן בכל צוואה או בקשה כזאת יש לשאול רב מוסמך אם אין איסור כלשהו במילוי הבקשה.

אם אדם ביקש שלא לכתוב על מצבתו תוארי כבוד וכדומה, יש לקיים זאת. בבית העלמין הישן של שכונת 'זכרון מאיר' בבני-ברק מצוי קברו של הרב כהן ז"ל, ששימש רב העיר פולדה בגרמניה (אביו, הרב מיכאל, שימש אב"ד פולדה ורב המחוז), והוא ציווה לבניו לכתוב על המצבה אך ורק את שמו: "פלוני בן פלוני". הם קיימו זאת, אף-על-פי שהדבר היה להם קשה מאוד, וציינו שם שכך ציווה אביהם.

מקורות: ראה ב"ב קמט,א תוד"ה דקא. רא"ש גיטין פ"א סי' טו.

  חיים יהודיים

המשימה הסודית: איתור פרה אדומה

משלחת רבנים יצאה למסע בטקסס בניסיון לאתר פרה אדומה כשרה. חמש פרות כאלה הועלו לארץ, אבל הן כבר לא אדומות לגמרי

רבנים בכובעי בוקרים. שעת בוקר מוקדמת במרחבים של טקסס. רבנים חובשי כובעי בוקרים רוכבים על סוסים או מתניידים על טרקטורון, בחיפוש פרות מסוימות, בניסיון לאתר פרה אדומה כשרה. זה היה מחזה סוריאליסטי לחלוטין, אומר הרב שרגא-נתן דהן, שליח חב"ד ומו"צ בבית שמש, המספק שירותי ייעוץ הלכתיים טכנולוגיים ומדעיים.

מסע לטקסס. פנו אליי לפני כשנה, בבקשה להצטרף למשלחת רבנים לטקסס, בעקבות מחקר שאיתר כמה פרות אדומות צעירות, העומדות בדרישות ההלכה. המסע היה מטעם מכון המקדש, בראשות הרב ישראל אריאל ובנו, הפרויקטור לנושא, הרב עזריה. הצטרפו למסע הרב יוסף-צבי רימון, רב גוש עציון, והרב איתן קופיאצקי.

מודלים מדעיים. למסע קדמה עבודה מעמיקה וחוצה יבשות, הכוללת ניתוחי נתונים ממעבדות מחקר בין-לאומיות, שיחות עם וטרינרים ידועים, ושימוש במודלים טכנולוגיים ומדעיים ייחודיים. התברר כי יצירת פרה אדומה בהתערבות גנטית, כמעט בלתי-אפשרית. ואולם עלתה אפשרות למצוא ברחבי העולם פרה אדומה העומדת בדרישות ההלכה.


הרב דהן.
מודלים טכנולוגיים ומדעיים

מניפת צבעים. איתור פרה אדומה היא אתגר מורכב ביותר. יש חלון זמנים קצר יחסית בחיי הפרה, שבו אפשר להגדירה 'פרה אדומה תמימה'. יש גיל מינימלי הנדרש בהלכה, והפרה צריכה להיות נקייה ממומים ומשינוי בצבע שערותיה. גם הגדרת הצבע האדום אינה ברורה דייה, ועל-פי מקורות חז"ל יכול להיות מנעד גדול של צבעים.

מבית המדרש לאחו. אחרי שלומדים את הסוגיות התלמודיות הקשורות לדיני הפרה האדומה, היציאה לשטח מקבלת משמעות אחרת. אתה חושב על משלחות של חכמי ישראל שנדדו למרחקים בניסיון למצוא פרה אדומה כשרה, והיו מוכנים לשלם בעבורה הון רב. כיום יש לנו אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, להבטיח את טהרתה וכשרותה של הפרה לאחר איתורה מפני כל דבר שעלול לפסול אותה.

איפה האימא. אחרי שמצאנו עגלה המתאימה לדרישות, רצינו לראות את הפרה שהמליטה אותה, כדי לראות איך נראית עגלה כזאת בבגרותה. לשם כך נדרשנו לצאת בכובעי בוקרים למסע לשטחי המרעה האין-סופיים של טקסס בניסיון לאתר את הפרה המיוחדת.

מטקסס לבקעה. בעקבות המסע הובאו לארץ מטקסס בחודש אלול האחרון חמש פרות, תוך מאמץ מיוחד להבטיח שלא ייפול בהן מום. הן הועברו לחוות גידול מיוחדת באזור הבקעה. במהלך השנה הלבינו אצלן מקצת הזנבות, אך הניסיון סיפק כלים חשובים. עדיין בודקים אפשרות כיצד לעכב את הלבנת השערות.


בעקבות הפרה האדומה. הרב דהן ברפת בטקסס

ומה יישאר למשיח? העיסוק בסוגיות המקדש שייבנה במהרה בימינו הוא ביטוי מוחשי לאמונה הפשוטה בביאת המשיח ובמוכנות לבואו תיכף ומייד ממש. אנחנו עושים את כל התלוי בנו ללמוד את הסוגיות ולפתח כלים שיאפשרו לקיים את עבודת המקדש כשייבנה. איך יהיו הדברים בפועל? זאת נדע כשיבוא המשיח.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)