חייו של אדם, מטבעם, אינם זורמים בקצב אחיד ובמסלול קבוע. נכון יותר לתארם כשורה של עליות ומורדות. יש מי שאצלו העליות והמורדות הם בעוצמה קטנה, ולעומד מן הצד נראים חייו כקו ישר ועקבי, ויש מי שחייו נעים כגלים, מעליות גדולות למורדות עמוקים, ואף לנפילות של ממש.
כל אדם מכיר בוודאי את טעמה של הירידה, או אף הנפילה. זו מתרחשת בדרך-כלל לא הרחק מן העלייה. היא באה במפתיע. פתאום מאבד האדם את האש הפנימית שבערה בו, את החום וההתלהבות. הוא חש יובש וקרירות. כל מיני כוחות קמים לפתע לתחייה ומטרידים אותו בעוצמה גוברת. והוא עומד נבוך ומבולבל ואינו מבין למה כל זה קורה לו דווקא לאחר עלייה כה יפה.
שלב מעבר
ההסבר שתורת החסידות מעניקה לתופעה זו, יש בו כדי להפיח עידוד באלה שמוטרדים מבעיה זו. הירידה, אומרת החסידות, היא שלב טבעי במעבר מדרגה אחת לדרגה גבוהה הרבה יותר. לא זו בלבד שאל לו לאדם ליפול ברוחו נוכח הירידה שחלה אצלו לפתע, אלא להיפך, עליו להתעודד ולהתחזק לקראת העלייה העצומה הצפויה לו לאחר הירידה.
ההסבר לכך נעוץ בכלל, שבין 'יש' ל'יש' חייב להיות מצב של 'אין'. בין שליבה אחת לשליבה שנייה בסולם, יש חלל ריק. כשמדובר בעלייה קטנה, מדורגת, שלב ה'אין' הוא זעיר, ולפעמים כמעט לא מורגש. אך כאשר צריך האדם לעלות למדריגה גבוהה לאיו-ערוך ממדריגתו הקודמת, הוא חייב לעבור שלב של ירידה ואף נפילה, שבמהלכו הוא משתחרר מהמושגים ומאמות-המידה של דרגתו הקודמת, ונפתח למושגים החדשים של הדרגה החדשה.
כאשר מדובר בעלייה משמעותית לדרגה חדשה לגמרי, אי-אפשר להישאר בעולם-המושגים של הדרגה הקודמת. העולם הקודם - אף שהוא טוב וקדוש - עלול להפריע לתהליך הקליטה של המושגים החדשים, וחייבים להיפרד ממנו. שלב זה, שבו עוזב האדם את דרגתו הקודמת, אך טרם קיבל את דרגתו החדשה - הוא היוצר את הירידה או הנפילה.
משלים רבים מובאים על כך. החל ממשל הגרעין שעליו להירקב לגמרי בטרם יצמח ממנו אילן חדש. גם בתהליך של לימוד והבנה, יש מצב שבו מופיעה קושיה חזקה ומותירה את העניין באי-הבנה מוחלט, אך לאחר מכן מגיעים להבנה מעמיקה ושונה לגמרי בסוגיה. העיקרון הוא, שהירידה מאפשרת את צמיחתו של שלב חדש ונעלה יותר.
הגמרא מספרת על ר' זירא, שכשעלה לארץ-ישראל קיבל על-עצמו להתענות מאה תעניות, כדי לשכוח את התלמוד הבבלי, שלא יבלבל אותו בבואו ללמוד את תורת ארץ-ישראל, שעמדה במדריגה גבוהה יותר. זו דוגמה מובהקת לתפקידה של הירידה, כהכנה לקראת עלייה גבוהה ומחודשת.
חלק מהעלייה
על כך נאמר הפסוק: "שבע יפול צדיק וקם". ה'נפילה' אצל הצדיק אינה תאונה שקורית לו, אלא חלק מעבודתו ושלב שהוא אפילו הכרחי בהתקדמותו ובהתעלותו. העליות והירידות מעידות שהוא נמצא בתהליך של עלייה, שהוא חי ומתקדם. דווקא יציבות ממושכת עלולה לרמז על קיפאון בעבודת-ה'. אדם שדרכו ישרה לפניו ואין בה עליות ומורדות, יש לו בהחלט סיבה לחשוש שמא דרכו אינה דרך של צדיקים.
אולם גם כאשר הצדיק 'נופל' - אין זו נפילה אמיתית, ככתוב: "כי יפול לא יוטל". הוא אמנם ירד ממדריגתו הקודמת, אך הוא נמצא עדיין במדריגה גבוהה למדי. ר' זירא, לאחר שביקש לשכוח את התלמוד הבבלי, לא הפך חלילה לעם-הארץ. הוא נשאר תלמיד-חכם, אלא ששכח את הכללים ושיטות-הלימוד של בבל. גם בעת הירידה נשאר באדם רושם מסויים ממדריגתו הקודמת, ובכוחו הוא יכול לעלות ולהגיע לדרגתו החדשה. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:42
זריחה: 5:52
