המדבר שבו נדדו בני ישראל ארבעים שנה מתואר בפרשתנו כ"בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם" (דברים ח,טו). המדבר הוא משל לגלות, שכאשר הנשמה נדרשת להימצא בתוכה הרי זה כמו נפילה מגג גבוה לבור עמוק. נשאלת השאלה, מדוע עשה הקב"ה כך?
התשובה טמונה במילים "וצימאון אשר אין מים". מדוע נאמר "צימאון", כאשר לכאורה די לכתוב "אשר אין מים"? אלא שהצימאון הוא מטרת השהייה במדבר. הירידה למדבר הגדול והנורא נועדה לעורר ביהודי את הצימאון הזה.
הריחוק של בן המלך
דוד המלך אומר בתהילים (סג,ב): "צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי... בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם", ומוסיף: "כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִךָ". הבעש"ט מפרש: "הלוואי בקודש חזיתיך". כלומר, דוד המלך מייחל שבהיותו ב'קודש' יחוש את הצימאון שהרגיש במדבר, "בארץ צִיָּה ועייף בלי מים".
תורת החסידות ממשילה את ירידת הנשמה לעולם הזה למלך המבקש לגלות את הכוחות הנעלים הטמונים בבנו. הוא שולח אותו למקום רחוק – הן מבחינה גיאוגרפית הן מבחינה ערכית – שבו אין מכירים את שפת המלוכה, ואפילו חסרים ידיעה בסיסית על קיומו של המלך. דווקא שם, מתוך הריחוק, מתגלים הכוחות הכמוסים של בן המלך.
לדבר מהלב
אם מנצלים את הירידה ל'מדבר' כדי לעורר את הצימאון, מתהפך המדבר עצמו מרע לטוב. כך מבאר אדמו"ר הזקן בספר התניא את עניינה של תשובה מאהבה, "באהבה רבה וחשיקה ונפש שוקקה לדבקה בו יתברך, וצמאה נפשו לה' כארץ עייפה וצייה". הצימאון הזה עוצמתי אף יותר מצימאונם של הצדיקים לאלוקות. הוא מעורר אהבה עזה כל-כך, הגורמת ש"זדונות נעשו לו כזכויות".
יש מזה הוראה בפועל, בעבודה הרוחנית של כל יהודי. כאשר פוגשים יהודי ששרוי במעמד של 'מדבר', ואפילו אם זה "במדבר הגדול והנורא אשר אין מים", צריך להשתדל לפנות אליו בדברים היוצאים מן הלב, ולדעת שמטרת המצב הזה היא לגלות את הניצוץ האלוקי שבקרבו, ולעורר את צימאון נשמתו לקב"ה.
המעורר מתעורר
במבט ראשוני נראה שהזולת אינו מרגיש כלל שחסר לו משהו; להפך, פעמים רבות הוא שבע רצון מעצמו. אך כאשר יעוררו בו את הצימאון, יתעלה למדריגה נעלית מזו של היהודי שמדבר איתו ומעורר אותו; עד שהוא עצמו יזכה, בזכות יצירת הצימאון אצל חברו, שגם בקרבו יתעורר הצימאון הזה.
למעשה, יהודי ששרוי ב'קודש' הדרך היחידה שלו להשיג את מדריגת התשובה הגבוהה שהופכת זדונות לזכויות, עוברת דרך היהודי שנמצא ב'מדבר'. כשמשפיעים על עוד יהודי ועוד יהודי, ומלקטים 'אחד-אחד' כדי להוציאם מן המדבר, סוללים את הדרך ל"קהל גדול ישובו הנה" בגאולה האמיתית והשלמה.
(תורת מנחם, כרך עה, עמ' 68) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:09
זריחה: 6:14
