תחביב של תלמיד ישיבה צעיר נהפך למפעל הצלה של כתבי יד נדירים ופריטים של חצרות שנכחדו בשואה. פרשיות תפילין שחיכו 80 שנה במרתף ביתו של גוי בלודז'
תעודת זהות. ר' יהודה ברייער, בן 30, תושב ירושלים, בנו של איש החינוך והמרצה הרב פינחס ברייער. לצד עיסוקיו האחרים מנהל את מפעל היודאיקה 'תפארת', המתמחה באספנות, בכתבי יד ובספרים עתיקים של גדולי התורה והחסידות. נחשב אחד החוקרים הצעירים והמבטיחים בתחום האספנות התורנית.
ברייער במוסקווה, ב'ספריית שניאורסון', עם הרב ברוך גורין.
התחלה. הכול התחיל כתחביב פרטי כשעדיין הייתי תלמיד ישיבה. נחשפתי לספר 'תפארת שלמה' של האדמו"ר הראשון מרדומסק, ונקשרתי לחסידות זו. כשהתחלתי לחקור גיליתי מציאות כואבת: רדומסק הייתה אימפריה חסידית בפולין, עם 36 ישיבות שוקקות ואלפי חסידים, והיא נכחדה בשואה. האדמו"ר האחרון נרצח בגטו ורשה, ולא הניח צאצאים או ממשיכי דרך. הרגשתי חובה להקים להם גלעד, והתחלתי לחפש באובססיביות כל פריט, ספר או מכתב הקשורים לחסידות זו.
אוסף. התחלתי לאסוף ספרים שאדמו"רי החסידות העניקו להם הסכמות – עשרות ספרים נדירים, ומשם הגעתי לכתבי יד מקוריים. הבנתי שרבים שהחזיקו בפריטים אלה לא באמת הבינו את ערכם. כיום אני מחזיק אוסף פרטי עצום של חסידות רדומסק, והוא אינו עומד למכירה.
הערכה. אנשים בעולם האספנות זיהו שאני בא מתוך העומק החסידי, מבין את ערכם האמיתי של החפצים ומכבד אותם. כיום פריטים הקשורים לעולם החסידות יש להם הביקוש והערך הגבוהים ביותר. מכתב מקורי בכתב ידם של תלמידי הבעל-שם-טוב או המגיד ממזריטש, שווה הון עתק.
אוצרות. העבודה שלי לוקחת אותי למסעות מרתקים בספריות ברחבי העולם, שבהן חבויים אוצרות. רק לפני חודש וחצי הייתי במוסקווה וראיתי את ספריית אדמו"רי חב"ד (אוסף שניאורסון). ביקרתי גם בספרייה הממלכתית בהמבורג שבגרמניה, שהייתה מרכז יהדות אשכנז לפני שלוש-מאות שנה.
בספרייה בהמבורג, עם שליח חב"ד הרב שלמה ביסטריצקי
מחקר. הפריטים שאנחנו מוצאים הם תשתית לעבודת מחקר היסטורית. בכל פעם שאני מוצא תגלית היסטורית או חידוש תורני, אני פונה מייד אל החוקרים הרלוונטיים. לראות את ההתרגשות שלהם – זה השכר הגדול ביותר.
פולנית. למדתי פולנית ואני טס לפולין כמעט אחת לחודש. צריך לזכור שבמשך 800 שנה חיו בפולין מיליוני יהודים, ובשואה הכול נכחד. תמיד אמרתי לעצמי: גם אם הנאצים השמידו 95 אחוזים מהרכוש היהודי, עדיין נותרו מאות אלפי פריטים, וצריך לגאול אותם.
זיכרון. באחד ממסעותיי לפולין קיבלתי פנייה מגוי תושב לודז', שמצא חפץ יהודי במרתף בניין שבו התחבאו יהודים. נסעתי שלוש שעות לכל כיוון, וכשבאתי אליו הראה לי שתי פרשיות תפילין, שנשארו שלמות לחלוטין במרתף במשך 80 שנה. הרגשתי רטט. אינני יודע מי היהודי שהניח את התפילין במרתף לפני שנלקח למחנות, וזה הזיכרון היחיד שנותר ממנו. אני שומר את הפרשיות האלה בביתי; ובעבורי הן שוות יותר מכל פריט יודאיקה.
היכלות. עד היום לא היה בארץ מענה מותאם לציבור החרדי להצגת האוצרות הללו. החלטתי להרים מיזם ענק: שכרתי את בנייני האומה בירושלים למשך שלושה ימים בימי 'בין הזמנים'. אנחנו בונים שם שבעה היכלות מפוארים. בהיכל החסידות, למשל, ייבנה העתק מדויק של בית הכנסת של הבעש"ט, ובתוכו יוצגו מכתבים, כתבי יד וספרים מקוריים.
כיפה של הבעש"ט
חפצי קודש. אספנים פרטיים ומוסדות הפקידו בידינו פריטים יקרי ערך, כדי לתת לציבור החרדי הזדמנות להתחבר לשורשים. כדי להביא את הפריטים הנדירים ביותר לתערוכה ערכנו בחודשים האחרונים סבב מיוחד אצל אדמו"רים וגדולי ישראל, שמחזיקים בביתם ירושות קודש מאבותיהם. ההיענות הייתה מדהימה ומצאנו דברים מרגשים, שהציבור כולו יוכל ליהנות מהם. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
