בציווי על מלחמת מדיין נאמר: "אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה, לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא" (במדבר לא,ד). בפירוש המילים "לכל מטות ישראל" נחלקו חז"ל, אם הכוונה למעט את שבט לוי, שעל-פי רוב לא השתתף במלחמות, או לרבות אותו, כדי ללמדנו שבמלחמה זו השתתפו גם הלוויים (וכך אכן מפרש רש"י).
הרמב"ם פוסק ששבט לוי אינו יוצא למלחמה כשאר בני ישראל. לפיכך מתעוררת השאלה במה שונה מלחמת מדיין, שבה (לפי אותה דעה בחז"ל שאותה מאמץ רש"י) נצטוו גם הלוויים להשתתף?
מלחמה רוחנית
תורת החסידות מפרשת את מלחמת כיבוש הארץ בעבודת ה' האישית. שבעת עמי כנען מייצגים את שבע המידות הרעות שבנפש, ובני ישראל נדרשו 'לכבוש' אותן על-ידי חיים ארציים על-פי התורה. לעומת זה, שבט לוי יועד לעבודת המקדש, והלוויים לא נחלו נחלה. משמעות הדבר היא שלא באו במגע ישיר עם הארציות ולא נאבקו ברע, אלא עבודתם הרוחנית התמקדה בהתמודדות מול רע המופיע בצורות מעודנות יותר.
אבל מלחמת מדיין לא נועדה 'לכבוש' את הרע, אלא "לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן", ולכן במערכה כזו נדרש להשתתף גם שבט לוי. הבדל מהותי זה גם מסביר מדוע בני ישראל נצטוו להקצות למלחמת מדיין מספר שווה – "אֶלֶף לַמַּטֶּה" – מכל שבט, בעוד במלחמות על כיבוש הארץ, מספר הלוחמים נקבע באופן יחסי לגודלו של כל שבט.
כולם מגויסים
הדבר נובע מההבדל בין שני סוגי המאבקים בעבודת ה'. הרע הגלוי מתאפיין בריבוי פרטים, ומתפרס על פני מגוון רחב של תחומים גשמיים. לכן, ככל שהשבט היה גדול יותר, נקודות ההשקה שלו עם הגשמיות והרע היו רבות יותר, ונדרש להעמיד כנגדו כוח לוחם גדול יותר.
לעומת זה, הרע ה'מעודן' עלול להסתתר גם אצל מי שכל-כולו מוקדש לעבודת ה'. אין הוא נמדד בכמות ואינו נוכֵח בגלוי. לכן במלחמת מדיין השתתפו כולם ובמידה שווה. ביעור הרע הדק הוא משימה קשה ומורכבת, והמלחמה נדרשת להתנהל בהנהגתו הישירה של משה רבנו, ומתוך גישה של התבטלות ומסירת נפש – כפי שנרמז במילה "וַיִּמָּסְרוּ מאלפי ישראל".
בלי מחלוקות
הקריאה "הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים" מופנית לכל אחד ואחת מאיתנו: עלינו ליטול חלק פעיל ב'מלחמות בית דוד' – במערכה רוחנית שעניינה הפצת תורה, יהדות ומעיינות החסידות, שעל-ידה פועלים את הגאולה.
איש אינו פטור ממשימה זו, ואיש אינו יכול לטעון שהוא צעיר מדי או זקן מדי. יש לעשות זאת מתוך אהבת ישראל ואחדות מלאה, בלי להותיר פתח למחלוקות – אותן תכונות שליליות של מדון ומריבה ששורשן ב'מדיין' וכאשר מתבטלת סיבת הגלות, שהיא שנאת חינם, זוכים תיכף ומייד לגאולה האמיתית והשלמה.
(איגרות קודש, כרך א, עמ' קנז. תורת מנחם תשמ"ח, כרך א, עמ' 455) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
