עם הרב יוסף-יצחק רוזנברג
מנהל בית חב"ד בשכונת הרמות והטכניון, חיפה
האם בשלושת השבועות ובתשעת הימים לא חל הציווי "עבדו את ה' בשמחה"?
הציווי (תהילים ק,ב) "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה" חל בכל זמן שבו יהודי עובד את ה', גם בימי צער ואבל. השמחה בעבודת ה' משמעותה שיהודי לומד תורה, מתפלל, מקיים מצוות וכדומה – מתוך חשק ושמחה, ומתוך הכרת הזכות שניתנה לו לשרת את בורא העולם.
האבל שאנו אבלים על חורבן בית המקדש אינו סותר את עבודת ה' מתוך שמחה פנימית, אלא משנה את אופי השמחה – אנו ממעטים בביטויי שמחה חיצוניים, כמו ריקודים ומוזיקה, ומתמקדים בשמחה רוחנית פנימית.
כדי שלא לאבד את השמחה בעבודת ה' השתדלו בחצרות החסידים למצוא הזדמנויות של 'שמחה של מצווה', כמו ברית מילה, פדיון הבן, סיום מסכת. אם התורה נותנת אפשרות לשמוח גם בימים האלה באירועי 'שמחה של מצווה', הרי זו דרך שעל-ידה אפשר להוסיף שמחה באופן המותר גם בימי האבל.
כמו-כן שבתות בין המצרים אינן ימי אבל, ויש לעשותן באופן של עונג, ואדרבה, ביתר שאת משבתות שאר ימות השנה, כדי שלא יהיה חשש של אבלות בשבת. אם כן, גם מהשבתות אפשר לשאוב שמחה לעבודת ה' בתקופה זו.
הרבי מליובאוויטש אמר שהואיל ואנו מתקרבים לגאולה האמיתית והשלמה, צריך להדגיש בימים אלה את הכיסופים לגאולה ולבניין בית המקדש על-ידי לימוד ענייני המקדש "לא מצד התגברות רגש האבלות... אלא מצד הכוסף וההשתוקקות למעלה והשלמות של בית המקדש השלישי, שעליו נאמר 'גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון', גדלות שלא הייתה מעולם" (תורת מנחם תנש"א, חלק ד, עמ' 40). |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
