הבעש"ט אומר שתכלית ירידת הנשמה יכולה להיות עשיית טובה ליהודי "בגשמיות ובפרט ברוחניות". הרבי הריי"צ אמר בשם החסידים הראשונים (אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יב, עמ' קיב), שההבדל בין גשמיות לרוחניות אינו אלא בגשמיות האישית, ואולם כשמדובר בזולת – אין הבדל בין גשמיות לרוחניות.
אומר הרבי מליובאוויטש (תורת מנחם, כרך ו, עמ' 147): "כאשר יהודי עוסק בגשמיות של הזולת מתוך חיות, ובאותה חיות שהוא עוסק בגשמיות (או ברוחניות) שלו – הרי זו הוכחה שגם הגשמיות שלו היא אלוקית, היינו שאין אצלו הבדל בין גשמיות לרוחניות, מכיוון שגם הגשמיות שלו אינה מצד הנאת הגוף, כמו הגשמיות של הזולת, שבוודאי אינה מצד הנאת הגוף (שהרי הגוף שלו אינו נהנה מהגשמיות של הזולת), מאחר שמורגש אצלו שגם הגשמיות היא אלוקות.
"וזהו הטעם שרבותינו נשיאינו השתדלו בעשיית טובה ליהודי בגשמיות, ותבעו מהמקושרים ומהשייכים אליהם שיעסקו בגשמיות של זולתם באותה חיות שעוסקים בגשמיות שלהם – כי מתקרבים והולכים לביאת המשיח, שאז לא יהיה הבדל בין גשמיות לרוחניות, מכיוון שיראו בגלוי שגם המציאות הגשמית היא אלוקות, כמו שכתוב 'ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר', היינו שגם הבשר הגשמי יראה אלוקות.
"ולכן כהכנה לימות המשיח השתדלו רבותינו נשיאינו בהתעסקות בגשמיות של הזולת, כאמור, שבעניין זה מתבטאת שלילת ההבדל שבין גשמיות לרוחניות". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
