בשתייה האדם קודם
״והשקית את העדה ואת בעירם״ (במדבר כ,ח). מכאן אנו למדים שאף-על-פי שבעניין אכילה הבהמה קודמת לאדם, כמו שדרשו ״ונתתי עשב בשדך לבהמתך – ואחר-כך ואכלת ושבעת״ (דברים יא), הרי בשתייה האדם קודם. לכן ״והשקית את העדה״, ואחר-כך – ״ואת בעירם״.
(ספר חסידים)
בקשה ראויה
״שמעו-נא המורים, המן הסלע הזה נוציא לכם מים״ (במדבר כ,י). עיקר חטאם של משה ואהרון היה שדיברו לישראל בלשון ״שמעו-נא המורים״. ואף-על-פי שהרבה נביאים דיברו בחריפות לשון כזו, הרי כאן בני ישראל לא היו ראויים לכך, כי ביקשו מים, דבר הנחוץ לחיי אדם בלי פקפוק, ולא היה צורך לדבר איתם קשות.
(יד יוסף)
שני טעמים
הרמב״ם סבור שחטאו של משה היה שכעס ואמר ״שמעו-נא המורים״. כמה מגדולי המפרשים מקשים: הלוא הכתוב אומר בפירוש ״יען לא האמנתם בי להקדישני״? אלא ששני הטעמים אחד הם, כי באמת היה העונש על שהיכה את הסלע ולא דיבר אליו, אבל זה אירע מפני שכעס ואמר ״שמעו-נא המורים״.
(רבי מרדכי בנט)
להעלות לדיבור
״ויך את הסלע״ (במדבר כ,יא). בני הדור שיצאו ממצרים היו בדרגת הדיבור, ואילו בני הדור שנכנסו לארץ היו בבחינת המעשה. לכן היכה משה אל הסלע, ולא הסתפק בדיבור, ביודעו את בחינתו של הדור שנכנס לארץ. אך לאמיתו של דבר היה עליו להעלות גם דור זה לבחינת הדיבור.
(אור התורה)
היה צריך למחות
״ויך את הסלע במטהו פעמיים״ (במדבר כ,יא). מה ההדגשה 'פעמיים', למאי נפקא מינה כמה פעמים היכה בסלע? אלא על הפסוק ״יען לא האמנתם בי״ נשאלת השאלה: אהרון מה חטא? אלא שהנטפל לעוברי עבירה כעושה עבירה. אהרון היה צריך למחות ביד משה, שלא להכות את הסלע. בהכאה ראשונה אפשר לומר שלא ידע כי כוונתו להכות, אבל מאחר שהיכה פעמיים ולא מיחה, נענש גם הוא.
(חרש אבן)
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
