עם הרב יצחק חדד
מנהל בית חב"ד יד אליהו, תל-אביב
האם מומלץ לכל אחד ואחד ללמוד את ספר הזוהר, והאם יש ערך לקריאת זוהר אם אין מבינים את הדברים?
בל״ג בעומר, יום ההילולא של רבי שמעון בר-יוחאי, מתגלה אור מיוחד של פנימיות התורה, ולכן נהגו ישראל להרבות ביום זה בקריאת ספר הזוהר. אך השאלה המרכזית היא כיצד נכון לגשת אליו.
בקהילות רבות נהגו לקרוא בספר הזוהר גם בלי הבנה. החיד"א כותב: "לימוד ספר הזוהר מרומם על כל לימוד, בשגם לא ידע מאי קאמר... והוא תיקון גדול לנשמה". אדמו"ר הזקן כותב שקריאת זוהר, אפילו בלי הבנה, מועילה להסיר את 'טמטום המוח' (חסימה רוחנית לענייני קדושה).
לאדמו"ר ה'אמצעי' מליובאוויטש היה משרת, שנהג ללמוד בכל יום שיעור קבוע במשניות וכמו-כן בספר הזוהר. פעם שאלו הרבי: "אמור נא, מאיזה לימוד יש לך הנאה רבה יותר, מלימוד המשניות או מלימוד הזוהר?". השיב המשרת: "משניות אני מבין פחות או יותר, ואילו את הזוהר איני מבין כלל; ואף-על-פי-כן אני נהנה יותר מלימוד הזוהר". נענה הרבי: "אכן, הנשמה נהנית יותר מלימוד הזוהר. הנשמה מבינה".
לכן עצם המפגש עם דברי הזוהר הקדוש מטהר את הנפש, מוסיף קדושה ומעורר את הלב לעבודת ה'.
עם זה, אין הכרח להישאר בקריאה בלי הבנה. גדולי החסידות פתחו דרך נוספת לקליטת עומק דברי הזוהר, על-ידי שהורידו אותם אל השכל וההבנה. בספרי החסידות, ובמיוחד בכתבי חסידות חב"ד, מבוארים מאמרים רבים מספר הזוהר בדרך שאפשר להשיג ולהפנים.
דוגמה לכך הוא ספר התניא, שמבוסס על יסודות פנימיות התורה, אך מגיש אותם בדרך מסודרת ובהירה, שהאדם לא רק יאמר מילים קדושות, אלא גם יבין ויחיה את משמעותן. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
