בביקורו הראשון של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, בעל 'שפע חיים', בארץ ישראל, בשנת תשט"ו, נסע לשבות בצפת. הנהג החליט על דעת עצמו להביאו תחילה למירון. הוא הגיע עד הציון והכריז: "הגענו למירון".
האדמו"ר החוויר כסיד. הוא הורה בתקיפות לנהג לחזור על עקבותיו ולנסוע לצפת, באומרו: "למירון לא נוסעים בלי הכנה!".
רק ביום שני יצא למירון, וכל הדרך היה אחוז חיל ורעדה. התפלל שחרית בציון, תפילה שלוּותה בכיות נוראות ונמשכה שעות רבות, וזעזעה את לב כל השומעים.
הרבי נשאר בציון כל היום ולאחר מכן אמר: "כדאיים היו כל הייסורים הנוראים שעברתי בשנות השואה, שאיבדתי את הרבנית ואחד-עשר ילדיי הי"ד – בעבור יום אחד שהייתי במירון!".
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
