פרשת אמור נפתחת באיסור על הכוהנים להיטמא למת: "לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו" (מלבד שבעת הקרובים מדרגה ראשונה). כוהן גדול אינו רשאי להיטמא אפילו לאביו ולאימו. יש חריג אחד: מת מצווה.
דינים האלה קשורים גם למי שאינם כוהנים. במעמד הר סיני הוגדרו כל בני ישראל "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות יט,ו). לכאורה בני ישראל כבר החזיקו קודם לכן במעלות רוחניות גבוהות: הם היו בנים של אבות האומה, נחשבו גרי צדק אחרי שנימולו, והבכורים שבהם נהנו ממעמד מיוחד, מעין כהונה (גם אברהם אבינו היה כוהן במובן מסוים, כדברי הגמרא [נדרים לב,ב]).
כולנו כוהנים גדולים
החידוש הוא בביטוי 'ממלכת כוהנים', וכפי שבעל הטורים מפרש: "כוהנים גדולים". התורה מבטיחה שכל אחד ואחד מישראל יכול להגיע למדרגת 'כוהן גדול'. אם ביציאת מצרים הוענקה לבני ישראל מעלת הכהונה הכללית, הרי שבמתן תורה הגיעו לדרגת כהונה גדולה, שקדושתה נעלית כל-כך עד שהיא מחייבת ריחוק מוחלט מטומאה.
על-פי דברי הגמרא (סנהדרין לט,א) "אלוקיכם כוהן הוא", עניין הכהונה קיים גם אצל הקב"ה. התוספות מסבירים שהקב"ה היה יכול 'להיטמא' כביכול כאשר קבר את משה רבנו, שכן "ישראל נקראו בנים למקום". בדרך דומה מבואר בזוהר (חלק ג פט,א) שהקב"ה 'ייטמא' כביכול בעת שיוציא את בני ישראל מהגלות, מאחר שהם נחשבים עבורו בבחינת "אֲחֹתוֹ הַבְּתוּלָה... אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ", ולכן "לָהּ יִטַּמָּא".
שותף לצער ה'אחות'
כיצד ייתכן שהקב"ה, שכהונתו בדרגת 'כוהן גדול', נטמא לאחותו? כאן מתגלה עוצמת החיבה לישראל: בשל הסבל הנורא של בני ישראל בגלות, הקב"ה שותף לצערם – "בְּכׇל צָרָתָם לוֹ צָר" (ישעיה סג,ט). הוא כביכול מוריד את עצמו ממדריגת 'כוהן גדול' למדריגת 'כוהן הדיוט', כדי שיוכל 'להיטמא' ולהושיע את בניו.
כבר הזכרנו שלכוהן גדול מותר להיטמא רק ל'מת מצווה'. במקרה כזה הכוהן חייב להיטמא ולעסוק בקבורתו. חובה זו גוברת אפילו על השיא הרוחני הגבוה ביותר – כשהכוהן הגדול נמצא בתוך קודש הקודשים בעיצומו של יום הכיפורים. עליו להניח את עבודתו הקדושה ולצאת לדאוג ל'מת מצווה'.
להחיות 'מת מצווה'
יש יהודים המצויים במצב של 'מת מצווה' רוחני. גם הגדולים ביותר נדרשים לרדת ממדריגתם הנעלית ולגרוע מהקדושה הפרטית שלהם כדי לסייע ליהודים אלה. אם כוהן גדול חייב לעסוק בקבורת המת, על אחת כמה וכמה שעלינו לעסוק ב'החייאת' 'מת' רוחני.
זו השליחות המוטלת על כל אחד ואחת: לצאת אל רשות הרבים, אל היהודים הזקוקים לעזרה, ולהפוך אותם ל'יהודים חיים', המקיימים תורה ומצוות, עד שתתגלה מעלתם כחלק מ'ממלכת כוהנים'.
(תורת מנחם תשד"מ, כרך ג, עמ' 1841) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
