ביטולה זה קיומה
רבי יעקב-יוסף מפולנאה, בעל 'תולדות יעקב-יוסף', הִרבה לנסוע אל מורו ורבו הבעל-שם-טוב. נטפלו אליו המתנגדים שבעירו בשאלה: נסיעה זו הלוא יש בה משום ביטול תורה, ומה יענה ליום הדין? השיב בעל ה'תולדות': כאשר נוסעים לצדיק כדי ללמוד כיצד לעבוד את ה׳, הרי ביטולה זהו קיומה. ביטול זה של הזמן, מאפשר קיום אמיתי של התורה והמצוות.
בלי חלק לסוסים
חסיד אחד נהג ללכת אל רבו ברגל דווקא. וכך היה אומר: כאשר חסיד בא לעולם האמת, והמלאך מיכאל, מליץ היושר, מזכיר את זכויותיו, ובין השאר מזכיר גם את נסיעותיו לרבי – באים הסוסים והעגלות ותובעים את שכרם, שהלוא ״אין הקב״ה מקפח שכר כל ברייה״. ורצוני שבהליכתי לרבי לא יהיה לסוסים ולעגלות שום חלק – אני הסוס ואני רוכבו.
(איגרות קודש)
ברכת הרבי
ל'צמח צדק' היה חסיד עשיר שהיה מספק אוכל ומשקה לכל החסידים שעברו דרך עיירת מגוריו בדרכם לרבי. למשימה זו נרתמו גם כל בני משפחתו. הוא היה אומר לחסידים: מה שפעל רבנו בשמיים בעבורי – הרי תשעים ותשעה חלקים שייכים לחסידים, וחלק אחד – לי. אִכלו רֵעים ושתו. כי את ברכת רבנו במתנת אלוקים אתם אוכלים.
(התמים)
יום הולדת חסידי
היו חסידים שראו ביום בואם לרבי בפעם הראשונה את יום הולדתם החשוב ביותר. אחד החסידים הראשונים בא בפעם הראשונה לליובאוויטש באור ליום שישי פרשת משפטים. בכל שנה ושנה היה ער כל אותו לילה, ומכוון להניח תפילין באותה שעה שבה נכנס לחדר ה'צמח צדק' בפעם הראשונה.
(היום יום)
מנין החיות
״רבי לא שנה, רבי חייא מנא ליה״ (נידה סב,ב). פירשו החסידים בדרך צחות: ״רבי לא שנה״ – כאשר כבר חלפה שנה ועדיין לא נסע החסיד לרבו, ״חייא מנא ליה״ – מנין ייקח לו חיות לעבודת ה׳?!
(אוצר פתגמי חב״ד)
אהבת רבי לחסידים
האהבה הגדולה ביותר – במושגי בני-אדם – היא אהבת אב לבנו. ואולם אהבה זו היא כאין וכאפס לעומת האהבה שרוחש הרבי לחסידיו.
(לקוטי דיבורים)
אהבה הבוקעת רקיעים
אהבת החסידים וברכתם בוקעת רקיעים. כאשר משה-אליהו (אחד מחסידיו) אומר בברכת המזון ״הרחמן הוא יברך את אדוננו מורנו ורבנו״ – מתוך אהבה – עושה ברכתו פרי טוב למעלה, ובאה בפועל טוב למטה.
(ה'צמח צדק')
ודאי איננו רמאי
בתחילת ימי נשיאותו של הרבי הרש״ב מליובאוויטש שאל מישהו את אחיו, הרז״א (הרב זלמן-אהרון): האם אחיך ראוי להיות רבי? השיב הרז״א: בכל דבר שבעולם יש 'ממוצע' בין שני קצוות רחוקים. יש 'ממוצע' בין עשיר מופלג ובין עני המחזר על הפתחים; יש 'ממוצע' בין איש שכולו חסד לבין האכזר הגדול; וכך בכל דבר. ואולם בין רבי לבין אדם רגיל אין שום 'ממוצע': או שהוא רבי או שהוא רמאי. והרז״א סיים: אחי – בוודאי איננו רמאי. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
