שאלה: באילו מקרים אין עושים פדיון הבן לתינוק בכור?
תשובה: פדיון הבכור תלוי ב'פטר רחם'. מי שאינו בכור לאימו, אף שהוא בכור לאביו, אינו חייב בפדיון.
תינוק שנולד בניתוח קיסרי פטור מפדיון (וגם התינוק שנולד אחריו בלידה רגילה, שכן איננו בכור). לידה בעזרת מלקחיים אינה פוטרת מפדיון.
כוהנים ולוויים פטורים מפדיון הבן. אפילו בת כוהן או לוי הנשואה לישראל, בנה פטור מפדיון. בת לוי שילדה בן מן הגוי – הבן פטור מפדיון, אבל בת כוהן שילדה מן הגוי – הבן חייב בפדיון, שהרי נתחללה אימו מן הכהונה. מי שנתגיירה כשהיא מעוברת, בנה חייב בפדיון, שהרי הוא "פטר רחם בבני ישראל" (שמות יג,ב).
האישה פטורה מפדיון בנה. החיוב הוא על האב, ומי שלא נפדה, החיוב מוטל עליו עצמו, עם הגיעו לגיל מצוות. לדעת הרבה פוסקים, גם אז עדיף שהאב יפדה את בנו.
זמן הפדיון הוא ביום ה-31 (ואילך) מהלידה. שיעור הפדיון: נהוג לפדות בשווי של 96 גרם (ולמנהג חב"ד 102 גרם) כסף טהור. החברה למדליות הנפיקה מטבעות מיוחדים בשווי הנהוג. אם אין מטבעות כאלה, יש להשתמש בתכשיטים וכדומה בשווי האמור, ולא בשטרות או במטבעות בעלי ערך נקוב.
על האב לתת את הפדיון לכוהן במתנה גמורה, ומן הדין מותר לכוהן להחזירו (כולו או מקצתו) לאב. יש מקומות שנהגו שהכוהנים מחזירים זאת תמיד. ויש שכתבו שבימינו, שאין הכוהנים 'מיוחסים' אלא 'כוהני חזקה', ראוי לנהוג כך; אך הפוסקים לא הסכימו לדעה זו. בין השאר טענו שיבואו מזה לזלזל בקדושת הכוהנים בכלל.
מקורות: שו"ע יו"ד סי' שה סעיפים: יז,יח, כד ונו"כ. נשמת אברהם שם, וש"נ. שערי הלכה ומנהג, חלק יו"ד סי' קח. שיעורי תורה פ"ג סעיף מג. מדות ושיעורי תורה פל"א ס"ב. פדיון הבן כהלכתו, פ"ג ס"ז ואילך, פ"ה, פ"ז סכ"ח, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
