כוח ההכנעה
״עד מתי מאנת לֵעָנֹת מפניי״ (שמות י,ג). רש"י מציין לפירוש התרגום: "לאתכנעא":. פעם אחת אמר ה'שפת אמת', שב״אנא ה׳״ יכולים לפעול הכול. הקהל חשב שכוונתו ל"אנא ה׳ הושיעה נא״, ואני הבנתי שכוונתו הייתה ל״אנא ה׳ כי אני עבדך״. כי בהכנעה יכולים לפעול הכול.
(רבי אברהם-מרדכי מגור)
בזכות התינוקות
״בנערינו ובזקנינו נלך״ (שמות י,ח-ט). אמרו חז״ל: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן. כי בזכות תינוקות של בית רבן השכינה שורה בישראל, וכל זמן שהשכינה שורה בישראל אין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם.
(ישמח משה)
כנעורינו זקנתנו
כמו 'בנערינו' – כך ב'זקנתנו' נלך. לפי התנהגותנו בשנות הנעורים כך נהיה בשנות הזקנה. אמנם יש בזקנה מעלה וברכה, אבל כל-כולה קשורה ואחוזה בנעורים כנר בשלהבת.
(רבי משה מקוז׳ניץ)
סכנה לנוער
בפסוק מוזכרים הנערים לפני הזקנים. כי מצרים, בתרבותה האלילית ובפולחן הגופני, מסוכנת יותר לנוער מלזקנים, שעדיין מושרשים ביהדות.
(כתב סופר)
הטוב ממהר
״וה׳ ניהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה, הבוקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה״ (שמות י,יג). מחסדי ה׳ עם בריותיו שהפורענות מתעכבת לבוא והטוב ממהר ובא. צא ולמד: רוח הקדים עמלה ״כל היום וכל הלילה״ להביא את הארבה, ואילו כשהקב"ה בא להסיר את הארבה נאמר ״ויהפוך ה׳ רוח ים חזק מאוד ויישא את הארבה״ – ברגע אחד.
(רבי משה חפץ)
במי הנגף
״ולא יהיה בכם נגף״ (שמות יב,יג). הרי שהיה מצרי בביתו של ישראל, יכול יימלט? תלמוד לומר ״ולא יהיה בכם נגף״. הרי שהיה ישראל בביתו של מצרי, שומע אני ילקה כמותו? תלמוד לומר ״ולא יהיה בכם נגף״.
(רש״י)
רגש נחיתות
אף-על-פי שבני ישראל עמדו לפני הגאולה, עדיין היו ביניהם בעלי רגש נחיתות כלפי הגוי, ובפרט גוי 'בכור', עד שהכניסו את בכורי מצרים לבתיהם בליל הפסח! ועוד יותר: היו ביניהם אף מי שרגשות הנחיתות, ההתרפסות וההתבטלות כלפי הגוי הגיעו עד כדי כך שאף בליל פסח, בשעות האחרונות שלפני הגאולה, עדיין רצו אל ביתו של הגוי.
(הרבי מליובאוויטש)
צבאות הוי'ה
"יצאו כל צבאות הוי'ה מארץ מצרים" (שמות יב,מא). בני ישראל אינם מתוארים כאנשי צבא סתם, אלא כצבאות הוי'ה. ומדוע? כי בעוסקם ב'עבודת הבירורים' ב'אתכפיא' וב'אתהפכא' הם מבררים ומזככים את העולם ומגלים בו את הגילוי של שם הוי'ה.
(ספר המאמרים תש״י) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
