גִּלּוּי הַקֵּץ. חז"ל אומרים (פסחים נו,א) שקודם פטירתו יעקב "ביקש לגלות את הקץ, ונסתלקה ממנו שכינה". מתעוררת כאן שאלה עצומה: האוּמנם רצה יעקב לומר לבניו שהגאולה תבוא רק כעבור כמה אלפי שנים?! הלוא גילוי כזה היה משרה עליהם עצב ודכדוך!
הרבי מליובאוויטש מסביר זאת (לקוטי שיחות כרך כ, עמ' 228) על-פי שתי הדרכים שבהן הגאולה יכולה לבוא. הגמרא (סנהדרין צח,א) אומרת: "זכו – 'אֲחִישֶׁנָּה'; לא זכו – 'בְּעִתָּהּ'". כלומר, אם נזכה, יתקיים 'אֲחִישֶׁנָּה' – הקב"ה יחיש את הגאולה ויביא אותה הרבה לפני המועד הקבוע לה.
יעקב אבינו לא חשב לומר לבניו את המועד של 'בעִתה', שבו תבוא הגאולה בכל מקרה. הוא התכוון לומר להם מועד אחר, קרוב יותר לאין ערוך, שבו הייתה יכולה לבוא הגאולה אילו זכו. ייתכן מאוד שמועד זה היה בטווח של שנים או עשרות שנים בלבד מאותו יום! אילו הייתה ניתנת לו הרשות לגלות לבניו את הקץ ההוא, אכן הייתה הגאולה באה באותו מועד; אך מכיוון שלא נתאפשר לו לגלות את הקץ, התעכבה הגאולה עד ימינו.
אם כן, מדוע הקב"ה מנע זאת ממנו? משום שהגילוי של יעקב היה מכניס מימד על-טבעי לתוך המציאות, והדבר היה פוגם בשלמות העבודה של בני ישראל. לכן סילק הקב"ה מיעקב את שכינתו, כדי לתת לעם ישראל את האפשרות להשיג את הגאולה המושלמת על-ידי עבודת ה' מושלמת. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
