חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:06 זריחה: 6:46 ד' בחשון התשפ"ז, 15/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2035
ערב ש"ק פרשת ויחי, י"ג בטבת ה'תשפ"ו (02/01/2026)

מדורים נוספים
שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2035
בנייה יהודית תבלום את הטרור
יש חדש
מדוע דווקא 'יעקב אבינו לא מת'
ברכת יעקב לבניו
עצה לאחרית הימים
גאולה בתכלית השלמות
מפיצים באהבה
התסבוכת שלא הייתה
ניקוב אוזני תינוקת
רציתי לשאול
25 אל-ף מבקרים ביום

מס' 2035, ערב שבת-קודש פרשת ויחי, י"ג בטבת ה'תשפ"ו (02.01.2026)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-3731777

עורך: מנחם ברוד  �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

  עמדה שבועית

בנייה יהודית תבלום את הטרור

כשאויבינו יראו שכל פיגוע מביא להקמת עוד יישוב ועוד שכונה יהודית – לא יצהלו ברחובות ויחלקו ממתקים בעקבות הצלחתם של המחבלים לשפוך דם יהודים

גם אחרי שציר הרשע וזרועותיו בצפון ובדרום הוכו מכה קשה, עדיין הטרור בתוך יהודה ושומרון מנסה להרים ראש, ולצערנו מצליח מדי פעם בפעם לשפוך דם יהודים. אחרי כל פיגוע מתנהל מרדף אחרי המחבלים, כדי לחסלם או להכניסם לכלא, אבל הפגיעה במרצחים אינה נותנת תשובה אמיתית ונחרצת לטרור, כל עוד יש קרקע המצמיחה ומעודדת אותם.

הטרור הערבי אינו דומה לעבריינות פלילית, שבה אתה מחפש את העבריין התורן. המחבלים אינם עבריינים יחידים. הם פועלים כשליחי העם הערבי, ויש להם מטרה – למרר את חיינו, לייאש אותנו ולגרום לנו לסגת ולנטוש את חבלי ארצנו.

הנצחה ונחישות

התשובה האמיתית לטרור היא להוכיח לאויבינו שהטרור שהם מפעילים משיג בדיוק את ההפך. עליהם לראות שכל פיגוע גורם לנו להכות שורשים עמוקים עוד יותר בנחלת אבותינו. שכל חלל יהודי הופך סמל לנחישות היהודית, ומביא להקמת עוד יישוב ועוד שכונה. הערבים צריכים לקבל מסר ברור ועקבי שהטרור רק מחזק אותנו, בבחינת "וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ".

יש מי שאינם מבינים את הקשר בין פיגועי טרור ובין בנייה יהודית. אבל זו בדיוק הייתה המדיניות בראשית ההתיישבות החדשה בארץ ישראל. לא מעט ערים ויישובים קמו בעקבות פיגועי טרור, להנצחת הקרבנות וכביטוי לנחישותנו להיאחז בארצנו.

הקמת יישוב או שכונה לזכרו של כל חלל טרור היא דבר נכון כשהוא לעצמו, והוא מאפשר לציבור להפנות את הכאב והזעם לאפיקים של בניין והתחזקות. אבל גם מבחינת המסר לאויב – זה המסר היעיל ביותר.

כשאויבינו יראו שכל פיגוע מביא להקמת עוד יישוב ועוד שכונה יהודית – לא יצהלו ברחובות ויחלקו ממתקים בעקבות הצלחתם של המחבלים לשפוך דם יהודים. מהר מאוד יקלטו כי פיגועי טרור פוגעים קודם כול בהם ובאינטרס הלאומי שלהם, והמסר יחלחל מהר גם אל המפַגעים הפוטנציאליים עצמם.

תגובה החלטית

ובאמת, המסורת היהודית דוגלת בתפיסה שההנצחה הראויה של יקירינו היא על-ידי בניין ועשייה של הדברים שהיו יקרים לליבם של הנופלים. כאשר נרצחים יהודים, שבניין ארץ ישראל היה בנפשם – אין הנצחה ראויה מתנופה חדשה של בנייה בנחלת האבות.

זו גם הנחמה האמיתית שאפשר לתת לבני משפחותיהם, בראותם שקרבנם לא היה לשווא, ושמתוך השבר והכאב נוצרו חיים חדשים, ו"ילדים משחקים ברחובותיה" של השכונה החדשה, שקמה על שמם.

אחרי שנים שבהן הקריאה לפעול בכיוון הזה הייתה קול קורא במדבר, יש כיום הבנה רחבה שזו דרך הפעולה הראויה. כשם שרק החורבן של רצועת עזה גרם למחבלים ולתומכיהם להפסיק לשמוח על טבח שמחת תורה אלא לקלל את מי שיזמו אותו, כך בנייה יהודית מואצת בתגובה לכל פיגוע תוציא את האוויר מבלון המוטיווציה של המחבלים. צריך רק להבטיח שמדיניות זו תהיה החלטית, קבועה ועקבית.


תשובה הולמת. היישוב רחלים שהוקם על שם קרבנות הטרור רחלה דרוק ורחל וייס הי"ד

  יש חדש

הצדעה לשלוחים בארץ

ביום שני, ח' בשבט (26.1.26), יתקיים בע"ה בכפר חב"ד ערב הצדעה חגיגי לשלוחי הרבי ברחבי הארץ. האירוע ייערך בהאנגר ענק ומפואר שיוקם במרכז כפר חב"ד, ויארח את אלפי השלוחים, השלוחות, ידידי ותומכי בתי חב״ד בישראל. האירועים מאורגנים על-ידי צעירי אגודת חב"ד. הרשמה בבית חב"ד המקומי.

מסע לגברים, מסע לנשים

כמה מבתי חב"ד בישראל מארגנים שני מסעות לרבי, האחד לגברים, לי' בשבט (יום הסתלקות הרבי הריי"צ ויום קבלת הנשיאות בידי חתנו, הרבי מליובאוויטש), והשני לנשים, לכ"ב בשבט (יום הסתלקות הרבנית). המסע יכלול ביקור בבית מדרשו של הרבי, תפילות בציון הקדוש, ויתאפשרו ביקורים במוקדי תיירות שונים. פרטים והרשמה בווטסאפ 0546506770.

כינוס הצאצאים

במוצאי השבת הבאה, פרשת שמות, כ"א בטבת תשפ"ו, תתקיים בע"ה ההתוועדות השנתית המסורתית של צאצאי אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך, בשעה 8:00 בערב, באולמי גוטניק, רח' בית הדפוס 12 ירושלים. פרטים בדוא"ל [email protected].

תיקונים: א) הבקעת חומת ירושלים וחורבן בית המקדש לא היו בשנה שבה החל המצור, אלא שנה וחצי או שנתיים וחצי לאחר מכן. ב) הדוא"ל לדיווח על סעודת מלווה מלכה משפחתית הוא [email protected] ולא כפי שפורסם בגיליון הקודם.

  שלחן שבת

מדוע דווקא 'יעקב אבינו לא מת'

על אמרת הגמרא המפורסמת (תענית ה,ב) "יעקב אבינו לא מת", שואלים המפרשים מדוע דווקא על יעקב נאמר 'לא מת' ולא על אברהם ויצחק? אמת, יעקב היה 'בחיר שבאבות', אך מה הקשר בין זה לבין היותו 'לא מת'?

התשובה תובן מביאור הגמרא על השאלה "וכי לחינם ספדו הסופדים, חנטו החונטים וקברו הקוברים?". רב יצחק משיב על כך: "מקרא אני דורש... מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים".

המשכיות גשמית

הגמרא במסכת פסחים (נו,א) מספרת שיעקב ביקש לגלות לבניו את קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה. באותה עת חשש יעקב "שמא חס ושלום יש במיטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי, יצחק, שיצא ממנו עשיו. אמרו לו בניו, 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'. אמרו: 'כשם שאין בליבך אלא אחד, כך אין בליבנו אלא אחד'".

מעלתו של יעקב אבינו על אבותיו היא בכך שכל ילדיו הלכו בדרכו, ולכן "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". אכן, כל הצדיקים מוסיפים לחיות גם אחרי הסתלקותם, אבל זה בנשמתם בלבד. רק יעקב יכול להציג המשכיות המתבטאת במובן הגשמי, בדמות ילדיו שנולדו ממנו; ולא יצחק ואברהם, שמהם 'יצאו' ישמעאל ועשיו.

כולם יחזרו

העובדה שכל ילדיו של יעקב אבינו הם 'בחיים', מוסיפים ללכת בדרכו וחיים חיים ראויים לשמם, עומדת מאחורי הבטחת הקב"ה ליעקב אבינו – "וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם ה' וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל, כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם" (ירמיה ל,י), וכדברי הגמרא: "מקיש (משווה) הוא לזרעו – מה זרעו בחיים אף הוא בחיים".

בפסוק זה ניתנת ערובה שכל צאצאיו של יעקב יישארו בחיים. ובלשון הרמב"ם (הלכות תשובה ז,ה) "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה... ומייד הן נגאלים". היינו, ש'זרעו בחיים' הכוונה לכל אחד ואחת מבני ישראל, מכיוון ש"לא יידח ממנו נידח".

טעותם של המצרים

המצרים סברו שלא ייתכן כי כל צאצאיו של יעקב ילכו בדרכו, וממילא אין מקום להנחה ש'הוא בחיים'. הם ידעו שחיבור נפשו של יעקב אל גופו, לאחר ש"וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו", קשור בהתנהגות בניו, שהם ההמשכיות הפיזית שלו בעולם. הם האמינו שבסופו של דבר התרבות המצרית תגבר, ולכן השליכו את ארונו של יוסף לנילוס, כדי למנוע מבני ישראל לצאת ממצרים.

על כך משיב רב יצחק: "מקרא אני דורש". אכן, בדרך הטבע, מכיוון ש'שכיח היזיקא' (ההיזק מצוי), לא היה אפשר לדעת אם כל בני ישראל ילכו בדרכו של יעקב. ואולם מאחר שיש לנו כתוב המשווה את יעקב לזרעו, ופסוק זה נאמר מפי הנביא ירמיה שנים רבות אחרי פטירתו של יעקב אבינו – הרי זה מוכיח שאכן 'יעקב אבינו לא מת' וש'זרעו בחיים'.

(תורת מנחם, כרך סה, עמ' 97)

  מן המעיין

ברכת יעקב לבניו

ברכה מתאימה

״אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי״ (בראשית מח,ה). לפנים בישראל בירכו את הילד שיגדל ויהיה ככל ילדי ישראל. כיום צריכים לברכו שלא יהיה כמו כולם.

(רבי ישראל מסלנט)

ימין לצעיר

״וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר״ (בראשית מח,יד). מפני ש'הוא ה'צעיר' לכן הוא זקוק ביותר ליד נאמנה, היד הימנית. את הדור הצעיר יש לטפח ולתמוך בו ביתר שאת וביתר עוז. את כל תשומת ליבנו יש להקדיש לחינוך הדור הצעיר, כי הוא עתיד האומה.

(שמע בני)

תנועה של צדיק

הסבא משפולי היה בעל התלהבות גדולה מאוד, הרבה יותר משאר חבריו, תלמידי המגיד ממזריטש. בביקורו אצל רבנו הזקן בלאדי סיפר שבהיותו בן שלוש שנים ראה את הבעל-שם-טוב, והבעש"ט ״הניח ידו הקדושה על ליבי ומאז חם לי״. כל תנועה של צדיק, ועל אחת כמה וכמה ראייתו או שמיעת קולו, צריכות לפעול באופן כזה, שלא יישכחו לעד.

(היום יום)

קידוש האיברים

״שיכל את ידיו כי מנשה הבכור״ (בראשית מח,יד). מתרגם אונקלוס: "אחכימנון לידוהי". יעקב קידש, אימן וחינך את איבריו עד שלא יכלו לעשות אלא את מה שהוא רצון ה׳. זהו שידיו היו מחוכמות, היינו שעשו הכול מכוח החוכמה העליונה.

(עיטורי תורה)

תפארת האבות

"ויברך את יוסף״ (בראשית מח,טו). היכן כאן הברכה ליוסף עצמו? יש לומר, שמי שיש לו בנים הגונים, הוא מתפאר בהם ורוצה שייקרא שמו עליהם; אבל מי שבניו סרו מדרך הישר, הוא מתבייש בהם ואינו רוצה שיישאו את שמו. וכאן נאמר: "וייקרא בהם שמי ושם אבותיי", היינו שיהיו תפארת לאבותם. וזו הברכה ליוסף!

(ליקוטי ריצב״א)

נגד הטבע

״וידגו לרוב בקרב הארץ״ (בראשית מח,טז). חייהם של ישראל וקיומם הם מעל דרך הטבע, כשם שחיי הדגים ביבשה – ״בקרב הארץ״ – הם נגד הטבע.

(חתם סופר)

יתרון האור מהחושך

״בך יברך ישראל... ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה״ (בראשית מח,כ). אפרים ומנשה, אף שנולדו וגדלו במצרים, לא היו נחותים מראובן ושמעון, שנולדו וגדלו באוהלו של יעקב. ולא עוד אלא שהיה בהם עילוי ויתרון על ראובן ושמעון – המעלה של ״יתרון האור מתוך החושך״. משום כך יתברכו בני ישראל באפרים ומנשה דווקא.

(הרבי מליובאוויטש)

שכר רב

״יששכר חמור גרם״ (בראשית מט,יד). ״יששכר״ – יש שכר רב. ״חמור״ – חומריות העולם והגוף. ״יששכר חמור גרם״ – ההתעסקות בבירור וזיכוך החומר מביאה לאדם שכר רב.

(צוואת הריב״ש)

  אמרת השבוע

עצה לאחרית הימים

בשנת תר"ב (1842), לאחר שרבי ישראל מרוז'ין הצליח לצאת מרוסיה ולעבור לעיר סדיגורה, נסע אליו אחד מגדולי חסידיו, ר' צבי-הירש גרשון, שכבר היה יהודי ישיש. קודם שנפרד מרבו אמר לו שהוא חושש כי לא יעלה עוד בידו לערוך נסיעה כזאת, וביקש לומר לו איזו אִמרה שתעניק לו חיוּת.

אמר לו הצדיק: "דע, כי קודם ביאת גואל צדק תהיה היהדות בבחינת הררים התלויים בשערה. העצה היחידה תהיה אז להתאסף מדי שבת ובכל עת מצוא, ולשוחח בצוותא על מעשי הצדיקים, ורק כך יהיה אפשר להתחזק באמונה".

והוסיף רבי ישראל ואמר: "דבר זה מרומז בדברי יעקב אבינו לבניו: 'הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים' – עשו לכם אסיפות נגד המצב ש'יקרא אתכם באחרית הימים', שהיצר ינסה לקרר אתכם באחרית הימים. והעצה היא: 'הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם' – התאספו ושמעו את מה שפעל ועשה ישראל אביכם, היינו מעשי הצדיקים שבכל דור ודור".

  גאולהפדיה

גאולה בתכלית השלמות

גִּלּוּי הַקֵּץ. חז"ל אומרים (פסחים נו,א) שקודם פטירתו יעקב "ביקש לגלות את הקץ, ונסתלקה ממנו שכינה". מתעוררת כאן שאלה עצומה: האוּמנם רצה יעקב לומר לבניו שהגאולה תבוא רק כעבור כמה אלפי שנים?! הלוא גילוי כזה היה משרה עליהם עצב ודכדוך!

הרבי מליובאוויטש מסביר זאת (לקוטי שיחות כרך כ, עמ' 228) על-פי שתי הדרכים שבהן הגאולה יכולה לבוא. הגמרא (סנהדרין צח,א) אומרת: "זכו – 'אֲחִישֶׁנָּה'; לא זכו – 'בְּעִתָּהּ'". כלומר, אם נזכה, יתקיים 'אֲחִישֶׁנָּה' – הקב"ה יחיש את הגאולה ויביא אותה הרבה לפני המועד הקבוע לה.

יעקב אבינו לא חשב לומר לבניו את המועד של 'בעִתה', שבו תבוא הגאולה בכל מקרה. הוא התכוון לומר להם מועד אחר, קרוב יותר לאין ערוך, שבו הייתה יכולה לבוא הגאולה אילו זכו. ייתכן מאוד שמועד זה היה בטווח של שנים או עשרות שנים בלבד מאותו יום! אילו הייתה ניתנת לו הרשות לגלות לבניו את הקץ ההוא, אכן הייתה הגאולה באה באותו מועד; אך מכיוון שלא נתאפשר לו לגלות את הקץ, התעכבה הגאולה עד ימינו.

אם כן, מדוע הקב"ה מנע זאת ממנו? משום שהגילוי של יעקב היה מכניס מימד על-טבעי לתוך המציאות, והדבר היה פוגם בשלמות העבודה של בני ישראל. לכן סילק הקב"ה מיעקב את שכינתו, כדי לתת לעם ישראל את האפשרות להשיג את הגאולה המושלמת על-ידי עבודת ה' מושלמת.

מפיצים באהבה

גדעון מויאל

בן 58

תושב הקריות

עובד בחברת שליחויות, מחלק את 'שיחת השבוע' לחולים ולקשישים שאינם יכולים ללכת לבית הכנסת

יש אנשים שאינם יכולים לצאת מהבית, קשישים או חולים, והם רוצים מאוד לקרוא את 'שיחת השבוע'. כבר שנים אני מביא להם בהתנדבות את העלון לביתם. יש שאני מניח להם את העלון בתיבת המכתבים, ויש מי שאני מביא להם את העלון לתוך הבית.

אני רואה עד כמה הפעולה הזאת חשובה. עצם העובדה שהם מקבלים יחס כל שבוע מעודדת ומשמחת אותם. אני גם שואל לשלומם ומאחל להם בריאות, והם זקוקים מאוד לתשומת הלב הזאת.

הם אומרים לי עד כמה הם נהנים לקרוא את העלון, ועד כמה הוא תורם לאווירת השבת שלהם. הידיעה הזאת מדרבנת אותי להתמיד ולעשות את החלוקה הזאת בכל שבוע.

  מעשה שהיה

התסבוכת שלא הייתה

פני עורך הדין החווירו. "לצערי, מצבו של הרב חסר סיכוי", אמר. "לאור ניסיוני הרב, אין לצפות מהשופטים להקלה בעבירות כאלה"

הרב מבריסק ביקש מעורך הדין לסגור את דלת החדר, הזמינו לשבת מולו ופתח ואמר: "הסתבכתי בצרה צרורה. אני זקוק לעזרתך בדחיפות!".

רבי יצחק-זאב סולובייצ'יק מילא את מקומו של אביו, רבי חיים סולובייצ'יק, ברבנות העיר בריסק שבבלארוס, בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, הראשונה והשנייה. הוא ניהל מאבקים קשים על שמירת היהדות בעיר, ועם זה רחשו כל התושבים, לכל גוניהם, כבוד והערכה כלפיו, אף שלא הכול הסכימו למהלכיו.


רבי יצחק־זאב סולובייצ'יק

דאגתו הייתה לכל אחד ואחד מתושבי העיר. הוא חווה את כאב הזולת כאילו היה שלו, וכל זה לצד העול הגדול של ניהול ענייני העיר הציבוריים, שהיה מוטל על שכמו.

יום אחד נכנס אליו אחד מיהודי העיר. הוא היה אב למשפחה ברוכת ילדים, שעסק במסחר והתפרנס בכבוד. הרב מבריסק ראה מייד כי האיש חיוור כסיד ושרוי במצב רוח מדוכדך.

"נפלתי לצרה צרורה", פתח ואמר. "נוכלים סיבכו אותי בעסק, לאחר שהבטיחו לי כי הוא כשר וישר. למעשה התברר כי עברו על החוק ועשו מעשים חמורים ביותר. כשנחשפו במעלליהם, הפילו הכול עליי, וטענו שאני ניהלתי הכול וכי הם רק מילאו את הוראותיי".

האיש מירר בבכי: "העבירות שהנוכלים האלה עשו דינן מאסר ממושך. מי יאמין לי שנפלתי בפח ושלא היה לי מושג על כל מזימותיהם? השופטים, שאינם משופעים באהבת ישראל, ישושו לשלוח אותי לשנים רבות בכלא, ומה יהיה על ילדיי הקטנים?!".

הרב הקשיב לדבריו רוב קשב וליבו נקרע למשמע מצוקתו של האיש. "אעשה ככל יכולתי לחלץ אותך מהצרה", הבטיח לו, בעוד היהודי תוהה איך יוכל הרב להושיעו.

מייד לאחר שיצא האיש מביתו זימן אליו הרב עורך דין יהודי, שהיה המומחה הגדול ביותר בבריסק בתחום שבו היה אמור לעסוק משפטו של היהודי.

כשנכנס אליו עורך הדין אמר לו הרב: "שמע נא, ידידי היקר. הסתבכתי בעסק עם נוכלים, ועכשיו אני עומד להישפט על עבירות חמורות ביותר. אין צורך לומר לך לאילו עונשים אני צפוי. אנא עזור לי. מה אפשר לעשות כדי להיחלץ מהצרה הזאת?".

פני עורך הדין החווירו. אמנם הוא נמנה עם אותם יהודים שפרשו מאורח חיים של תורה ומצוות, אך למשמע דברי הרב, ובהכירו היטב את העונש הצפוי לו על עבירות כאלה, מילאה דאגה רבה את ליבו.

הוא אמר לרב: "לצערי, מצבו של הרב חסר סיכוי. לאור ניסיוני הרב, אין לצפות מהשופטים להקלה בעבירות כאלה".

הרב תלה בו עיניים מתחננות. עורך הדין שקע במחשבות ואז אמר בהיסוס: "יש דרך אחת ויחידה שיכולה להציל את הרב. כרוך בה סיכון רב, אבל אני מקבל עליי לבצע אותה".

"אהיה אסיר תודה לך", אמר לו הרב. "מהי אותה דרך?".

עורך הדין הנמיך את קולו ואמר: "הממונים על ארכיון בית המשפט רוחשים לי אמון רב, לאור עבודתי רבת השנים בתחום הפלילי. אני יכול לאתר שעת כושר ראויה, להיכנס לארכיון ולסלק את התיק שבו מרוכזים חומרי החקירה. בהעדר תיק החקירה יתבטל המשפט והרב יינצל".

עורך הדין הבהיר לרב שהצעד הזה מעמיד אותו בסכנה חמורה. "אבוי לי ולבני משפחתי אם אתפס במעשה זה. לא די שהקריירה שלי ופרנסתי כעורך דין יבואו לקיצן, אלא שאף אני אעמוד למשפט ואיענש בכל חומרת הדין. ואולם למען הצלתו של הרב מבריסק, מוכן אני למסור את נפשי".

או-אז גילה הרב מבריסק כי לא הוא מי שצפוי לעמוד לדין בפרשה זו: "האמת שלא אני הסתבכתי בפרשה, אלא יהודי מתושבי העיר. שיניתי מן האמת רק משום שידעתי שזו הדרך היחידה שבאמצעותה אוכל לשמוע ממך מהי דרך ההצלה במקרה כזה".

באותו רגע חזר בו עורך הדין. הוא סירב בכל התוקף להסתכן למען אדם זר, שאף לא הכיר. אך רבי יצחק-זאב, לאחר ששמע ממנו את דרך ההצלה, לא הרפה ממנו, והוסיף להפציר: "דע כי צרתו של האיש נוגעת לליבי כאילו הייתה צרתי הפרטית. איני יכול לעמוד מנגד".

לאחר שכנועים רבים מצאו הדברים מסילות לליבו של עורך הדין, והוא ניאות לפעול להצלת היהודי על-ידי העלמת התיק.

עם זה התנה תנאי אחד: "אבקש כי הרב יבטיח לי ויברכני שלא אתפס חלילה במעשה זה, ושלא יאונה לי כל רע".

"אני מבטיח לך", השיב הרב, "שלא ייגרם לך כל נזק בשל היותך שליח מצווה להצלת יהודי ומשפחה גדולה בישראל. מצווה גדולה היא זו".

עורך הדין עמד בדיבורו. בהזדמנות הראשונה שנקרתה בדרכו נכנס לארכיון בית המשפט, מצא את התיק הפלילי של האיש, הוציא אותו מהבניין והשליכו לאח הבוערת.

בעקבות פעולתו הנועזת של עורך הדין בוטל המשפט נגד היהודי והוא ניצל.

(על-פי 'הרב מבריסק')

  פינת ההלכה ומנהג

הרב חיים הלל רסקין

ניקוב אוזני תינוקת

שאלה: האם מותר לנקוב תנוכי אוזניים של תינוקת, כדי לענוד עגילים?

תשובה: התורה אוסרת לגרום צער לאדם אחר או לעצמו. האדם איננו בעלים על גופו, אלא גופו ניתן לו מאת ה' לפיקדון בלבד. עם זה, כאשר הצער נעשה לצורך חיובי ומועיל – הדבר מותר. כך מותר לאדם לטרוח ולהתאמץ בעבודה כדי להתפרנס, או לעבור הליך רפואי לשם שיפור בריאותו.

הפוסקים כותבים שהואיל וההנאה שאישה מפיקה מענידת עגילים גדולה מהצער החד־פעמי של ניקוב האוזן – הדבר מותר. ואכן, מצינו נשים רבות בתורה ובמשנה שענדו עגילים, ומנהג זה היה מקובל בישראל מדורות קדומים.

אין האישה חייבת לענוד עגילים מהודקים (בקליפסים) כדי להימנע מניקוב האוזניים, שכן אין זו דרך הענידה הרגילה. יתרה מזו, הצער המצטבר שבהידוק העגיל יום־יום גדול מהצער החד־פעמי של הניקוב עצמו.

על-פי ההלכה, ההורים מופקדים על גידול הילד ושמירתו, עד שיהיה בוגר דיו לדאוג לעצמו. מתוך כך ניתנה להם האחריות להחליט בעניינים הנוגעים לטובתו ארוכת הטווח של הילד. ולכן אם הם סבורים שטובת הילדה לנקב את תנוכי אוזניה בינקותה, הדבר מותר.

בסיום הדברים יש להעיר, כי רש"י מציין שנהגו לנקב את האוזניים בגיל רך ולהשחיל חוטים בנקבים, כדי לשמר אותם, עד שהילדה תגדל ותענוד עגילים. ב'שושנת העמקים' מוסבר שהסיבה לכך היא שבגיל צעיר הצער מופחת. אך פשוט וברור שאין בדבר חיוב, וכל העניין תלוי במנהג ובשיקול דעת ההורים.

מקורות: דברים כה ב-ג. וראה טושו"ע חו"מ סי' תכ ס"א. שוע"ר חו"מ הל' נזקי הגוף ונפש ודיניהם ס"ד. לקו"ש ח"כ ע' 568. ראה שבת דף סה,א רש"י ד"ה 'הבנות'. ראה אג"ק חכ"ט ע' מו.

  רציתי לשאול

עם הרב נחום רבינוביץ

מחבר ספרים במחשבת החסידות

האם לימוד תורה וקיום מצוות מבטיחים לאדם חיי נצח?

בני-אדם מוכנים להשקיע הרבה כסף, זמן ואנרגייה, כדי לשפר את בריאותם ולהאריך את חייהם. ואולם במבט רחב יותר, התועלת של כל אלה מוגבלת, כי בסופו של דבר, חיי גופנו קצובים ומוגבלים.

ואולם השקעה בקיום מצוות ובלימוד תורה מעניקה רווח נצחי. כי התורה, חוכמת הבורא, והמצוות, שהן רצון ה', נצחיות הן. כשם שהבורא אין-סופי, גם חוכמתו ומצוותיו אינן מוגבלות. ממילא, מה שנשקיע בתורה ובמצוות הנצחיות, יישאר בידינו לנצח.

המתכון ל'חיי נצח' רוחניים, חיי הנפש בעולם הבא, הוא אפוא להתחבר לחיי הנפש הנצחיים, על-ידי מילוי כל יום בחיינו בתורה ובמצוות.

רבים אינם יודעים שעיקר הנצחיות המובטחת כשכר על המצוות היא כאן בעולם הזה! זוהי 'תחיית המתים', שהיא אחד מי"ג עיקרי האמונה (כדברי הרמב"ם), שבה כל ישראל יקומו לתחייה (אחרי ביאת המשיח) ויקבלו את השכר הנצחי על קיום המצוות.

הסיבה שהשכר יינתן כאן היא מפני שהמצוות מתקיימות על-ידי הגוף הגשמי ולכן שכרן הנצחי יתקבל בגוף ובעולם הזה דווקא.

טיפ נוסף להנצחת החיים כאן בעולם הזה הוא להשפיע על אחרים לחיות חיי רוח של תורה ומצוות. במיוחד על ילדינו (או על תלמידים ומושפעים, שגם הם נחשבים 'בנים'). כך יימשכו החיים הרוחניים גם בעולם הזה.

רואים בפרשת השבוע, שבה מסופר על פטירת יעקב, אך לא נאמר עליו 'וימת'. מסבירים חז"ל ש"מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים". על-ידי 'זרעו', ההולכים בדרכו בעולם הזה, מוסיפים חייו הרוחניים לפעום גם כאן. לא בשלטים או במדבקות – בתוך הלבבות!

  חיים יהודיים

25 אל-ף מבקרים ביום

מיזם שנולד ברוח התנדבות פרטית נהפך לפורטל ענק, שמלווה רבבות לומדי גמרא במגוון דרכים: שיעורים, מילונים, פרשנים, ותוכן חי. שיחה עם המנוע האנושי שמאחורי המיזם

תעודת זהות. הרב הראל שפירא, בן 50, תושב ירושלים, עוסק בהוראה, יליד גוש עציון. מייסד ומנהל פורטל הדף היומי הפופולרי, מלמד במהלך השבוע במכללת שאנן ומשמש דיקן לימודי הגברים וראש חוג תושב"ע.


הרב שפירא

נס. גדלתי בגוש עציון במשפחה דתית-לאומית, בעלת רקע חסידי חזק. סבי מצד אבי היה האדמו"ר מפיאסצנה-גרודז'יסק מתל-אביב. בהיותי בן חמש נסעה המשפחה לשליחות חינוכית בבלגיה. השליחות הסתיימה מוקדם בגלל תאונת דרכים, כשהייתי בן שש, ונסענו בהסעה ממחנה חנוכה של בני עקיבא. רכב התנגש בנו בעוצמה ואחי עף ונפצע קשה. הוא אושפז למשך חודשים עם ההורים. לי קרה נס גדול: החלפתי מושב שתי דקות קודם לכן, וזה היה נס חנוכה פרטי בעבורי.

הפצה. מפעל חיי הוא פורטל הדף היומי, שהוקם בשנת תשס"ט כבימה מרכזית לפרסומים ללומדים. נחשפתי לפרסומים מגוּונים שמעשירים את הלימוד, אבל מרבית הלומדים לא הכירו אותם. הקמתי אתר להפצה ולהנגשה של חומרי הלימוד. מאז עברו 15 שנה, והתחביב תפח לממדים רחבים.


"הקמתי אתר להפצה ולהנגשה של חומרי הלימוד"

התנדבות. כל התכנים באתר הם פרי התנדבות. אנחנו מכסים בעצמנו את כל העלויות של המתכנתים, בעזרת בני המשפחה ותורמים. יד ההשגחה מלווה אותנו בכל שלב באורח מדהים.

הנגשה. פורטל הדף היומי מנגיש את הלימוד היומי עם מגוון שיעורי שמע וּוִידיאו, טקסטים בצורת הדף, מפרשים, כלי עזר; מילון ארמי-עברי, סיכומי דפים, מידע על תנאים ואמוראים. יש באתר גם שירותים קהילתיים; איתור שיעורים פיזיים, מציאת חברותות. שיעורים מוקלטים של 50 סגנונות, שפות, מבטא ספרדי, אשכנזי. ויש מדורים כמו חי וצומח בתלמוד, תמונות ועוד, המקיפים יחד יותר מ-2200 ערכים.

חסידות. בפורטל יש מדור מיוחד, יסודות חסידות בדף היומי, ובו ביאורי סוגיות של אדמו"רים וגדולי החסידות. הרב אורי גמסון, שליח חב"ד בנורית, עורך מדור שבועי בנושא. אישית, זה המדור היקר לליבי. עוד מעט נזכה להקיף את כל הש"ס עם הביאורים החסידיים. הפן החסידי מעניק עושר מיוחד לגמרא.

תגובות. מדהים לראות בכל בוקר איך התורה מתפשטת בהיקפים בלתי-נתפסים. אני פשוט נדהם מהתגובות. אשתף בשתי דוגמאות: "הייתי מונשם ומורדם במשך שבועות, וכשהתעוררתי – הלימוד מתוך הפורטל פשוט החיה אותי ועזר לי לכל אורך תקופת השיקום". חולה במחלה ממארת שיתף: "הלימוד באמצעות הפורטל מסייע לי לשרוד את התקופה הקשה. זו ברכה עצומה".

השגחה. שיחתנו נערכת בליל ח' בטבת, מועד סיום הש"ס בפעם האחרונה. מאז רשמנו זינוק של משתמשים מכל רחבי העולם. עד היום הורידו את האפליקציה שלנו כחצי מיליון משתמשים. ביום אחד יש לפחות 25 אלף כניסות לפורטל.

שליחות. אני מלמד במכללת שאנן, ופוגש מגוון תלמידים מכל החוגים. בשנים האחרונות אני מלמד גם מורים מחב"ד, במסגרת רשת החינוך 'אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש', שהכינה בעבורם תכנית לימוד מקצועית וחינוכית. רואים שהם נבחרו בפינצטה, ואני ממש מעריץ את מנהל הרשת, הרב אליהו קריצ'בסקי, על ההשקעה, הקידום והיוקר שבו מתייחס למורים – שבחב"ד מכונים שלוחי חינוך. זה מדהים ומרגש בעיניי.

משותף. אני חובש כיפה סרוגה, אבל מרצה הרבה לקהלים חרדיים. דווקא בימים אלה חשוב לזכור – יש מכנה משותף ענק בין המגזרים, הרבה יותר ממה שמפריד. ואין כמו לימוד התורה, שהוא המשותף הגדול ביותר.

ניצול. הרבי מליובאוויטש דיבר רבות על הצורך לנצל את הטכנולוגיה להפצת יהדות. אנחנו מוּדעים לסכנות של הרשת ואיננו מעודדים שימוש בקרב מי שמתנזר ממנה. אבל מי שכבר משתמש, הפורטל נותן לו ידע עצום.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)