טהרת ההיכל
"שכשנכנסו יוונים להיכל טימאו כל השמנים שבהיכל" (שבת כא,ב). ה'היכל' בעבודת ה' הוא כוח הבינה, וכדי שהבינה תהיה כראוי, עליה לקבל את השפע מנקודת החוכמה, שבה יש הרגשה של ביטול. ואולם היוונים 'טימאו כל השמנים', בשאיפה שהשכל יהיה מנותק מנקודת הביטול. תיקון העניין נעשה על-ידי "פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כוהן גדול", שהיא נקודת האמונה, שבה אין היוונים יכולים לגעת.
(תורה אור)
בסיס של אמונה
״לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה״ (שבת כא,ב). למה לא קבעו את חנוכה מייד בשנה הראשונה? מפני שבשנה הראשונה ראו בעיניים את הנס ולא רצו לקבוע את החג על חוש הראייה דווקא. המתינו עד לשנה האחרת, שהיו מי שגדלו בינתיים ולא ראו בעיניהם את הניסים, אלא שמעו עליהם והאמינו בהם, ואז דווקא – קבעום ועשאום יום טוב, כדי שיהיו להם בסיס ותוקף של אמונה.
(שארית מנחם)
מידה כנגד מידה
״מצווה להניחה על פתח ביתו מבחוץ״ (שבת כא,ב). היוונים פרצו פרצות בבית המקדש וטימאו את כל השמנים שבתוך ההיכל, ורצו לעשות מרשות היחיד רשות הרבים. מידה כנגד מידה עשה הקב״ה, שתתגלה הקדושה גם בתוך רשות הרבים – שנוכל לפרוץ את חומת הברזל של הסטרא אחרא המפסקת בינינו לבין אבינו שבשמיים.
(חידושי הרי״ם)
זהירות משמן טמא
בזכות נס פך השמן יכלו להדליק את המנורה בשמן טהור. ולכאורה מה בכך שהשמן נטמא, והלוא השמן לא נועד לאכילת אדם ואף לא לאכילת מזבח, אלא להדלקת המנורה? אלא שמזה למדים שאפילו כשלא מובן לנו ה'למה' וה'מדוע' שבדבר, הרי בכל הקשור לתורה ולמצוותיה, המסומלות בנרות חנוכה, דרושות טהרה וקדושה מוחלטות, ויש להיזהר מערבוב שמץ של דבר טמא וזר לרוח התורה.
(הרבי מליובאוויטש)
הצלת הרוח
מה טעם קבעו 'משתה ושמחה' לזכר נס פורים, ואילו לזכר נס חנוכה – 'להודות ולהלל'? אלא גזירת המן הרשע הייתה ״להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים״, השמדה גופנית, ולכן ראו בנס סימן של הצלת גוף ישראל, וקבעו ימי משתה ושמחה לגוף. בימי החשמונאים הגזירה הייתה על תורת ישראל ועל האמונה באלוקי ישראל, ״להעבירם מחוקי רצונך״. ראו אפוא בנס הצלת רוח ישראל ותורת ישראל, ולכן קבעו 'להודות ולהלל'.
(רבי לוי-יצחק מברדיצ׳ב)
הלל לפי המדריגה
גזירת המן פגעה במידה שווה בכל אחד ואחד מישראל, כי חלה על כולם. אבל גזירת אנטיוכוס, ״להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך״, לא פגעה בכל ישראל במידה שווה, אלא הירא והשלם מחברו סבל יותר ייסורי נפש מהגזירות. לכן קבעו חכמינו לחוג את ניצחון נס חנוכה בהלל והודאה, שגם בהם אין כולם שווים, אלא כל אחד ואחד לפי ערכו, צדקתו ומדרגיתו.
(רבי חנוך מאלכסנדר)
גוף ונשמה
למה לא נכתבה מגילת חנוכה? כי לכל דבר יש גוף ונשמה, וכן בתורה: הכתב הוא הגוף, והעיון הוא נשמת התורה. לפיכך בפורים נכתבה מגילה, כי המן רצה לעקור את הגוף, ובחנוכה לא נכתבה מגילה, כי אז רצו לעקור את הנשמה.
(רבי יחיאל-מאיר מאוסטרובצה)
להאיר בחצר
״והדליקו נרות בחצרות קודשך״ (מתפילת חנוכה). מה עניין נרות המנורה שבמקדש עם חצר המקדש? אלא נר חנוכה שונה בזה שמצוותו על פתח ביתו מבחוץ, והאור מאיר לרשות הרבים, לפרסם את גדלות הנס לעולם החיצוני. לכן הנרות שהדליקו אז במקדש היו מכוּונים להאיר החוצה, אל החצר.
(רבי אברהם מסוכוצ׳וב) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
