שאלה: האם אפשר לכבד את החתן באחת מברכות 'שבע ברכות'?
תשובה: חז"ל תיקנו לברך שבע ברכות מיוחדות בכל סעודה הנערכת לכבוד החתן והכלה, ובהשתתפותם, בשבעת ימי המשתה.
את הברכות מברכים אם בסעודה משתתף מניין גברים בני מצוות, והם נוכחים בברכת המזון ובשעת הברכות. נהוג שלפחות שבעה מהם אוכלים לחם, והשאר יכולים להסתפק בפירות וכדומה, וכך יוכלו לברך בעשרה: 'נברך אלוקינו שהשמחה במעונו...'.
בסעודה הראשונה שלאחר החופה מברכים תמיד שבע ברכות. בשאר הסעודות זקוקים ל'פנים חדשות' – מי שטרם השתתף בסעודה לכבוד החתן והכלה בימי המשתה. רצוי שאיש זה יאכל לחם עימם בסעודה, והאשכנזים מקילים אפילו אם אין לו אפשרות לאכול. אם אין 'פנים חדשות' - מברכים 'אשר ברא' בלבד.
השבת עצמה נחשבת 'פנים חדשות', וכמו-כן יום טוב בשתי סעודותיו - לילה ויום. על חול המועד ופורים נחלקו הדעות. חנוכה וראש חודש אינם נחשבים 'פנים חדשות'.
מברכים את הברכות אחרי ברכת המזון, על כוס נוספת. נהוג לחלק את הברכות לכמה אנשים. מברכים בקול רם, שיישמע לחתן ולכלה ועוד לתשעה אנשים לפחות. עם סיום ברכות הנישואין מברכים 'הגפן' על כוס ברכת המזון. לאחר שתיית המזַמֵן מכוסו, מערבים את שתי הכוסות ושוב מחלקים אותן לשתיים – אחת לחתן ולמסובים עימו, ואחת לכלה ולמסובות עימה.
החתן עצמו לא יברך. אחד הטעמים לכך הוא שהברכות הן לחתן ולכלה, ואין מקום שהחתן יברך את עצמו. ויש שכתבו שבשעת הדחק, כגון שאין מי שיודע לברך כהלכה מלבד החתן, יכול הוא לברך.
מקורות: כתובות ז,ב. רמב"ם הל' אישות פ"י. טושו"ע אה"ע סי' סב, ונו"כ. שו"ת חיים שאל ח"ב סי' לח אות נו. ענבי הגפן ח"א פ"ו אות מז. הנשואין כהלכתם פ"י סכ"א-לא, ופרק יד, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
