על הפסוק שנאמר על ארץ ישראל (דברים ח,ט) "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל" מובא בכתבי האריז"ל ש'ברזל' ראשי תיבות – בלהה, רחל, זלפה, לאה. והלוא ארבע האימהות הן שרה, רבקה, רחל ולאה; ומדוע נמנו כאן בלהה וזלפה במקום שרה ורבקה?
פסוק זה נאמר לקראת כניסתם של בני ישראל לארץ, ויש לזה קשר לעבודה הרוחנית של בני ישראל בארץ ישראל דווקא. בהיותם במדבר הייתה העבודה הרוחנית של קידוש הגשמיות 'כללית' בלבד, ולכן גם החלוקה ביניהם הייתה לארבעה דגלים – מחנות – בלבד; אבל בארץ ישראל החלה 'עבודת הבירורים' הפרטנית, ושם החלוקה היא לשנים-עשר שבטים, הקשורים עם ארבע נשות יעקב.
החוסן של האימהות
שרה ורבקה היו ההכנה הכללית לחינוך ילדי ישראל, אבל אחר-כך באו בלהה, רחל, זלפה ולאה והעניקו לבניהן חוסן ועוצמה, המרומזים בראשי התיבות של שמן – 'ברזל'. ברזל מסמל דבר חזק ויציב, שאינו נוטה הצידה.
כל יהודי צריך למלא את תפקידו מתוך עמידה איתנה כברזל, שלא להתרשם מהרוחות המנשבות בעולם. זה נעשה על־ידי החינוך שהאימהות היהודיות מעניקות לילדיהן כבר בגיל רך. החינוך הזה העניק לשנים-עשר השבטים חוסן ונחישות, וכך נעשו "שבטי י־ה".
פעולה קטנה ומכריעה
'עבודה פרטנית' משמעותה שאין מסתפקים באווירה הכללית, אלא יורדים לפרטים, וכל פרט חשוב, כמו שנאמר "מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת" (זכריה ד,י). אדם עשוי לחשוב שהצלת עם ישראל תלויה דווקא בהפיכת עולמות ובפעולות שיקבלו כותרות בעיתונים. אבל נאמר (מלכים־א יט,יא): "לֹא בָרוּחַ ה'... לֹא בָרַעַשׁ ה'". דווקא בדברים הקטנים, נאמר בזוהר (חלק ג, רכג־רכז), "שם בא המלך".
יש לפעול בכל עניין של קדושה, גם אם זה דקדוק קל של דברי סופרים, בלי להתחשב בשאלה כיצד העשייה נתפסת בעיני הזולת. על כל אחד לזכור שהואיל וביכולתו לפעול בכך, אם הדבר קל או חמור, פעולה זו יכולה להכריע את כף המאזניים ותביא אותו ואת כל העולם לכף זכות, כדברי הרמב"ם (הלכות תשובה ג,ד).
לא חיפשה מהפכן
דוגמה לחינוך כזה נתנה חנה לבנה, שמואל, כשביקשה בתפילתה (שמואל־א א,יא): "וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים". נאמר בגמרא (ברכות לא,ב) שחנה ביקשה שבנה יהיה "מובלע בין אנשים", כלומר, לא יהיה 'ראש כל בני הגולה'. שלא יבלוט, שלא יהיה הגאון הגדול ביותר, אלא לדעת שהוא שייך לקב"ה ולא למישהו אחר.
אבל על־ידי הליכה בדרך זו נעשה שמואל בדורו "כמשה ואהרון בדורם" (ראש השנה כה,ב), ויתרה מזו – "שמואל שקול כנגד משה ואהרון" (ברכות שם).
(תורת מנחם, כרך כז, עמ' 338) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
