עם הרב זושא אלפרוביץ'
משפיע ישיבת תומכי תמימים קריית גת
מהי 'התבוננות' שעליה מדובר במאמרי החסידות, והאם היא שייכת לבני דורנו?
האם התבוננות על-פי החסידות שייכת לאנשים כמונו? – בהחלט כן. האם אנחנו יכולים להגיע למדריגת ההתבוננות של חסידים בדורות הראשונים – חד-משמעית לא. אנחנו צריכים להיות מציאותיים ולהכיר את עצמנו ואת יכולותינו, אבל בהחלט יש לכל אחד ואחד אפשרות להתבונן ברמה השייכת למושגים שלנו.
התבוננות משמעותה שאחרי שלמדתי עניין מסוים בחסידות והבנתי אותו היטב, אני יושב עם עצמי ומתבונן בו, כדי לקרב אותו אליי. בשעת הלימוד הייתי מרוכז בהבנת הסוגיה ברמה השכלית, וההתבוננות עניינהּ לחבר את העניין איתי, להפנים את משמעותו לחיי, ולחתור שהעניין הזה ישנה בתוכי משהו.
למשל, למדתי את הסוגיה של 'יש מאַיִן', שבעצם העולם אין לו שום מציאות משלו, וכל קיומו נובע מהחיות האלוקית שבוראת ומהווה אותו יש מאַיִן בכל רגע ורגע. בשעת הלימוד הייתי מרוכז בהבנת הרעיון ובהשכלה שבו, ואם זה יישאר כך, הרעיון עלול להישאר תיאורטי בלבד.
זה המקום של ההתבוננות. אחרי שהבנתי היטב את הסוגיה, אני צריך להתבונן בה ולהפנים את משמעויותיה. התבוננות כזאת תחדיר לתוכי את ההכרה וההרגשה שבעצם 'אין עוד מלבדו' וכי כל המציאות היא בעצם ביטוי של האלוקות. מזה גם נגזרות משמעויות מעשיות, איך אני חי את חיי ואיך אני מתבונן על אתגרי החיים.
ההתבוננות יכולה להיעשות בכל עת, אבל הזמן המועדף בעבורה הוא לפני התפילה, כהכנה לקראתה. בעקבות ההתבוננות בעניין אלוקי, בענייני תורת החסידות, התפילה תהיה אחרת, וכשהיהודי יאמר 'שמע ישראל... ה' אחד', יפנים את משמעות ההכרה באחדות ה'. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
