שאלה: איזו בעיה הלכתית יכולה להיות בנתינת ארבעת המינים לילדים?
תשובה: חז"ל תיקנו, שילד היודע לנענע לולב כדינו – אביו חייב לחנכו במצווה זו, ולדאוג שייטול ארבעה מינים כשרים ויברך עליהם בכל יום מימי החג.
כאן צצה בעיה: ביום הראשון של החג חייבים ארבעת המינים להיות בבעלותו של המברך, ואי-אפשר לברך על ארבעה מינים שאולים. לכן, כשנותנים ליהודי שני לברך, מודיעים לו במפורש שזו "מתנה על-מנת להחזיר". אך הֶסדר זה אינו טוב לילד, שכן מן התורה אין קטן יכול לשוב ולהקנות חפץ שניתן לו, ונמצא שאחרי שנותנים את הלולב לילד, שוב לא יוכל מישהו אחר לברך על לולב זה.
יש הסבורים שאפשר לתת לילד לברך על לולב שאול, אך פוסקים אחרים קובעים שאף לילד יש להקנות את הלולב קודם שהוא מברך. הטוב ביותר הוא לקנות לכל בן, מגיל שש ומעלה, ארבעה מינים כשרים, שיהיו שלו ממש, כדי לקיים בהם מצוות חינוך בשלמותה, ובכלל זה הנענועים באמירת הלל.
דרך אחרת לפתור זאת היא על-ידי שנותנים לילד לברך אחרי כל המבוגרים, ואז כבר לא מפריע שהלולב נשאר 'שלו' (פתרון זה אינו טוב לחו"ל, ששם צריך לברך גם ביום השני על לולב שהוא 'שלך'). אם מצפים שעוד מישהו יברך על הלולב אחרי הילד, אפשר להקנותו לו כ'מתנה לזמן', לאותם רגעים שבהם הוא מברך עליו.
אגב, מאותה סיבה יש בעיה בקניית ערבות לארבעת המינים של היום הראשון מאת ילדים. לכן רצוי שהערבות יהיו בבעלות האב או מבוגר אחר, שיכתוב שלט ויודיע שהוא המוכר, במחיר שהילד דורש.
מקורות: סוכה מה,א. מו,ב. טושו"ע או"ח סי' תרנז, תרנח ונו"כ. קצות החושן סי' רמא ס"ק ד וסי' קכו ס"ק טו. נתיבות המשפט סי' רמד ס"ק א. שו"ת אגרות משה או"ח ח"ג סי' צה. 'חנוך לנער' פרק כה. אנציקלופדיה תלמודית ערך 'חנוך', כרך טז עמ' קעט. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
