קדושה בגשמיות
"ולקחת מראשית כל פרי האדמה" (דברים כו,ב). ״מראשית – ולא כל ראשית״ (רש״י). הכוונה האלוקית אינה שלא יישאר אצל האדם שום דבר גשמי; להפך, יישארו אצלו פירות, וגם ׳ראשית׳, פירות מובחרים, אלא שבהם צריכה הקדושה להיות ניכרת, שאלה פירות שהובאו מהם ביכורים.
(הרבי מליובאוויטש)
נתינה בעין יפה
״כי תכלה לעשר את מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר, ונתתה ללוי, ולגר ליתום ולאלמנה, ואכלו בשעריך ושבעו״ (דברים כו,יב). התורה הוסיפה ״ושבעו״, ללמדנו שצריך אדם לתת בעין יפה. נתינה בצרות עין, אין הברכה שורה בה.
(תפארת שלמה)
הבערת אש הקדושה
״ביערתי הקודש מן הבית״ (דברים כו,יג). יש לפרש את 'ביערתי' במשמעות של 'הבערתי'. הדלקתי והבערתי את אש הקדושה 'מן הבית' – מהמצוות שעשיתי בביתי. להט הקודש מתלקח וגדל מכוח המצוות הנעשות בביתו של יהודי.
(עיטורי תורה)
לקיים בכוונה
"לא עברתי ממצוותיך ולא שכחתי" (דברים כו,יג). אם מקיימים את המצווה ברור שאין שוכחים אותה. אלא שאפשר לשכוח מצווה אף-על-פי שלמראית עין מקיימים אותה, וזאת אם עשייתה היא בלי כוונה, בהיסח הדעת ומחמת הרגל, כמצוות אנשים מלומדה, בעוד המוח והלב נתונים בעניינים אחרים.
(שפת אמת)
זכות המעשרות
מעשה ברבי פינחס בן-יאיר שהלך לעיר אחת והיו עכברים אוכלים בתחומה של אותה עיר. באו וביקשו ממנו. אמר להם, אם תפרישו מעשרותיכם כראוי, אין העכברים אוכלים עוד.
(מדרש רבה) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
