שבת זו מכונה בקהילות אשכנז 'שבת סליחות'. ונשאלת השאלה מה הקשר בין 'שבת' לבין 'סליחות'? לכאורה אלה מושגים סותרים: בשבת אין מזכירים עוונות, וכמו-כן שבת עניינה מנוחה, "מנוחה שלמה שאתה רוצה בה", ואם יש צורך בבקשת סליחה, לא יכולה להיות מנוחה שלמה.
הדברים יובנו לאור ההלכה שבראש השנה שחל בשבת אין תוקעים בשופר. מסבירה תורת החסידות שהפעולה הרוחנית של השופר נעשית בשבת על־ידי עצם השבת, ולכן אין צורך בתקיעה בשופר. כך בסליחות – בימי החול יש לומר סליחות בפועל, ואולם בשבת הפעולה של הסליחות נעשית על־ידי הקב"ה.
הכי הרבה סליחות
מועד הסליחות הראשונות משתנה על-פי היום בשבוע שבו חל ראש השנה. בשנה זו, שראש השנה חל ביום שלישי, מקדימים לומר סליחות כבר במוצאי שבת זו, ומתקבל הרצף הארוך ביותר של ימי סליחות – שמונה ימים.
מהי המעלה הגדולה של ימי הסליחות? הלוא כל חודש אלול, חודש הרחמים, הוא זמן מיוחד של 'עת רצון', כפי שמבאר רבנו הזקן במשלו הידוע 'המלך בשדה': "רשאים כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו, והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם"!
המלווה המתחשב
הבעש"ט אומר שבחודש תשרי הקב"ה מעניק בהקפה את כל השפע הדרוש לאדם לשנה הבאה, ובבוא חודש אלול צריך לערוך חשבון ולפרוע את החוב (על־ידי תורה ומצוות ומעשים טובים), ולשם כך נדרשת תשובה, שנעשית בימי הסליחות. כאשר פורעים את החוב, הקב"ה מוותר על שיירי החוב ומחדש את השפע לשנה החדשה.
על כך ממשיל רבנו הזקן משל. אדם היה חייב לחברו סכום גדול, וידו השיגה לשלם מחצית החוב בלבד, וגם אותה בפריסה לתשלומים. מלווה מתחשב יסכים להסדר כזה, ואז הלווה יעשה כל מאמץ לשלם את כל החוב; ואילו מלווה קפדן ידרוש את מלוא התשלום בבת אחת, והתוצאה תהיה שהלווה לא ישלם לו כלל.
גדולים, בינונים וכל העם
רעיון דומה מרומז גם במשל המובא במדרש (תנחומא אמור כב): מדינה הייתה חייבת מס למלך ולא שילמה לו. יצא המלך בראש צבא לגבות את חובו. כשהתקרב לאותה מדינה, יצאו גדוליה לקראתו ואמרו לו בבושה: "אין לנו מה לשלם לך!". ריחם עליהם המלך ומחל להם על שליש מהחוב. התקרב עוד, יצאו הבינונים לקראתו, ועכשיו ויתר המלך על שליש שני. לבסוף יצאו כל בני העיר לקראתו, והמלך הרחמן מחל על החוב כולו.
והנמשל: ה'גדולים' הם המתענים בערב ראש השנה, והקב"ה מוותר להם על שליש; בעשרת ימי התשובה – בינונים מתענים; וביום הכיפורים כולם מתענים והקב"ה מוחל להם על הכול. כך מסיימים את השנה בידיעה ברורה שהקב"ה מוחל וסולח, וזוכים לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.
(תורת מנחם, כרך עז, עמ' 240) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
