חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:06 זריחה: 6:46 ד' בחשון התשפ"ז, 15/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2019
ערב ש"ק פרשת כי-תבא, י"ט באלול ה'תשפ"ה (12/09/2025)

מדורים נוספים
שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2019
אז מי באמת צודק?
יש חדש
הקב"ה מוחל על החוב
ביכורים
סליחות מתוך שמחה
תפילה לגאולה בסליחות
מפיצים באהבה
דין תורה השאיר את הרב בכהונתו
סליחות ביחיד
רציתי לשאול
אתגרי התשובה: שילוב, זהות, כאב

מס' 2019, ערב שבת-קודש פרשת כי תבוא, י"ט באלול ה'תשפ"ה (12.09.2025)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-3731777

עורך: מנחם ברוד  �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

  עמדה שבועית

אז מי באמת צודק?

תחושת הצדק שממלאת אותנו, כבני-אדם פרטיים וכציבור, חוסמת אותנו מלהקשיב לביקורת, מלראות ליקויים, מלהבין שגם אצל הזולת יש נקודות אור ויופי

הרחובות שלנו מלאים בני-אדם צודקים. הם בטוחים כל-כך שהם צודקים, עד שהם חוסמים כבישים, משחיתים כניסות בתים, מציתים מכוניות ומטפסים על גגות. גם בצד השני יש אנשים צודקים, שברור להם לגמרי שדרכם היא הנכונה, ושכל סטייה ממנה היא טעות טראגית.

אנחנו אוהבים להיות צודקים. כל הצדק, כל האמת, כל היושר – רק אצלנו. חסרונות יש אצל הזולת בלבד. הוא צריך לעשות חשבון נפש. הוא צריך לתקן את דרכיו. אנחנו?! מה פתאום! אנחנו הצודקים, היפים, המושלמים.

לקבל תוכחה וביקורת

תחושת הצדק שממלאת אותנו, כבני-אדם פרטיים וכציבור, חוסמת אותנו מלהקשיב לביקורת, מלראות ליקויים, מלהבין שגם אצל הזולת יש נקודות אור ויופי. אנחנו כל-כך צודקים, עד שבטרם הספקנו להקשיב ולהפנים הערה כלשהי, כבר מיהרנו להשיב אש ולתקוף. נשארנו צודקים, אבל לא למדנו דבר.

ואז אנחנו מתאספים באישון לילה לאמירת הסליחות, וכל מעטפת הצדק שכיסינו בה את עצמנו מתמוססת בבת אחת. בראש מורכן ובליבות רוטטים אנו מצהירים: "לְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים". מתברר שאיננו צודקים כל-כך, ואולי גם איננו יפים ומושלמים – "לֹא בְּחֶסֶד וְלֹא בְּמַעֲשִׂים בָּאנוּ לְפָנֶיךָ, כְּדַלִים וכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְּלָתֶיךָ".

מי שרוצה באמת להתעלות ולהתקדם אינו מתעטף בגלימת הצדק, אלא שואף ללמוד מאחרים ולקבל תוכחה וביקורת. היו מגדולי ישראל שמינו לעצמם 'מוכיח' – אדם שתפקידו להשמיע לאותו גדול בישראל דברי תוכחה ומוסר. הם לא ראו בכך פחיתות כבוד; להפך.

מסופר על ה'שפת אמת' מגור שבילדותו הייתה לו קביעות ללמוד בבוקר עם סבו, בעל 'חידושי הרי"ם'. פעם אחת למד עם חבר כל הלילה, ושכב לישון לפנות בוקר. בעקבות זאת איחר בכמה דקות לשיעור עם סבו. הסבא הוכיח אותו על שהוא מרבה בשינה ומתעצל לקום בזמן, והוא עמד בראש מורכן והקשיב לדברי המוסר. לאחר מכן שאלו החבר, מדוע לא השיב לסבא שלמד כל הלילה. הגיב הילד: "לא רציתי להפסיד את דברי התוכחה היקרים של סבא".

שריון הצדק נסדק

חז"ל אומרים שאחת הרעות הקשות של תקופת 'עקבתא דמשיחא' היא 'אין תוֹכֵחָה' – אין יכולת להשמיע דברי תוכחה. מפני שכאשר האחד מעיר לחברו "טול קיסם מבין שיניך", הלה מייד מחזיר במתקפה "טול קורה מבין עיניך". כך כולם נשארים צודקים, אבל מאוד לא חכמים.

פתגם חסידי אומר שהעצה למצב הזה היא "נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה, וְנָשׁוּבָה עַד ה'". כל עוד האחד מטיח האשמות בזולתו, יישאר זה עם הקיסם בין השיניים וזה עם הקורה בין העיניים. אבל אם נבוא בגישה של "נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ" – בואו נחפש יחד את הדרך, נכיר בעובדה שאיננו מושלמים ושלא כל הצדק בידינו – כי אז 'ונַח קוֹרָה'; אותה קורה תנוח ותרד מלעמוד כטריז בינינו.

ימי הסליחות סודקים את שריון הצדק שלנו, פותחים את ליבנו להקשיב לזולת, וזה המפתח לתיקון, לחיבור ולשנה טובה ומתוקה.

כיתוב:
מעטפת הצדק מתמוססת. איננו צודקים כל־כך. 'סליחות' בציון רשב"י במירון

  יש חדש

בתי הכנסת הפתוחים

בתי חב"ד ברחבי הארץ מקימים מאות אתרי תפילה מיוחדים לראש השנה וליום הכיפורים, בעבור ציבור שאינו רגיל ללכת לבית הכנסת כל ימות השנה. התפילות נערכות במאהלים גדולים וממוזגים, באולמות ציבוריים ובבתי חב"ד, והבאים גם נהנים מהדרכה מסודרת במשך התפילה. רשימת אתרי התפילה הקרובים לביתכם באתר chabadisrael.co.il (חגים/חגי תשרי/ראש השנה/בית הכנסת הפתוח).

הזמנת ארבעת המינים

באתר חב"ד-ישראל תוכלו להזמין מראש את ארבעת המינים לחג הסוכות, ולקבלם בנקודת האיסוף הקרובה אליכם. תוכלו לבחור בין ארבע רמות: כשר לברכה / כשר ברמה גבוהה / מהודר / מהודר יוקרתי. הלולב, ההדסים והערבות באים במארז פלסטיק איכותי, לשמירה על הטריות.

צמיחה לבעלי תשובה

 25 תלמידים חדשים פתחו את חודש אלול בישיבת חב"ד לחוזרים בתשובה במגדל העמק. בשבת הקודמת התקיימה 'שבת אירוח', שבה השתתפו עשרות צעירים מכל רחבי הארץ, שבאו לחוות מקרוב את האווירה החסידית החמה של הישיבה.

  שלחן שבת

הקב"ה מוחל על החוב

שבת זו מכונה בקהילות אשכנז 'שבת סליחות'. ונשאלת השאלה מה הקשר בין 'שבת' לבין 'סליחות'? לכאורה אלה מושגים סותרים: בשבת אין מזכירים עוונות, וכמו-כן שבת עניינה מנוחה, "מנוחה שלמה שאתה רוצה בה", ואם יש צורך בבקשת סליחה, לא יכולה להיות מנוחה שלמה.

הדברים יובנו לאור ההלכה שבראש‏ השנה שחל בשבת אין תוקעים בשופר. מסבירה תורת החסידות שהפעולה הרוחנית של השופר נעשית בשבת על־ידי עצם השבת, ולכן אין צורך בתקיעה בשופר. כך בסליחות – בימי החול יש לומר סליחות בפועל, ואולם בשבת הפעולה של הסליחות נעשית על־ידי הקב"ה.

הכי הרבה סליחות

מועד הסליחות הראשונות משתנה על-פי היום בשבוע שבו חל ראש השנה. בשנה זו, שראש השנה חל ביום שלישי, מקדימים לומר סליחות כבר במוצאי שבת זו, ומתקבל הרצף הארוך ביותר של ימי סליחות – שמונה ימים.

מהי המעלה הגדולה של ימי הסליחות? הלוא כל חודש אלול, חודש הרחמים, הוא זמן מיוחד של 'עת רצון', כפי שמבאר רבנו הזקן במשלו הידוע 'המלך בשדה': "רשאים כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו, והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם"!

המלווה המתחשב

הבעש"ט אומר שבחודש תשרי הקב"ה מעניק בהקפה את כל השפע הדרוש לאדם לשנה הבאה, ובבוא חודש אלול צריך לערוך חשבון ולפרוע את החוב (על־ידי תורה ומצוות ומעשים טובים), ולשם כך נדרשת תשובה, שנעשית בימי הסליחות. כאשר פורעים את החוב, הקב"ה מוותר על שיירי החוב ומחדש את השפע לשנה החדשה.

על כך ממשיל רבנו הזקן משל. אדם היה חייב לחברו סכום גדול, וידו השיגה לשלם מחצית החוב בלבד, וגם אותה בפריסה לתשלומים. מלווה מתחשב יסכים להסדר כזה, ואז הלווה יעשה כל מאמץ לשלם את כל החוב; ואילו מלווה קפדן ידרוש את מלוא התשלום בבת אחת, והתוצאה תהיה שהלווה לא ישלם לו כלל.

גדולים, בינונים וכל העם

רעיון דומה מרומז גם במשל המובא במדרש (תנחומא אמור כב): מדינה הייתה חייבת מס למלך ולא שילמה לו. יצא המלך בראש צבא לגבות את חובו. כשהתקרב לאותה מדינה, יצאו גדוליה לקראתו ואמרו לו בבושה: "אין לנו מה לשלם לך!". ריחם עליהם המלך ומחל להם על שליש מהחוב. התקרב עוד, יצאו הבינונים לקראתו, ועכשיו ויתר המלך על שליש שני. לבסוף יצאו כל בני העיר לקראתו, והמלך הרחמן מחל על החוב כולו.

והנמשל: ה'גדולים' הם המתענים בערב ראש השנה, והקב"ה מוותר להם על שליש; בעשרת ימי התשובה – בינונים מתענים; וביום הכיפורים כולם מתענים והקב"ה מוחל להם על הכול. כך מסיימים את השנה בידיעה ברורה שהקב"ה מוחל וסולח, וזוכים לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.

(תורת מנחם, כרך עז, עמ' 240)

  מן המעיין

ביכורים

קדושה בגשמיות

"ולקחת מראשית כל פרי האדמה" (דברים כו,ב). ״מראשית – ולא כל ראשית״ (רש״י). הכוונה האלוקית אינה שלא יישאר אצל האדם שום דבר גשמי; להפך, יישארו אצלו פירות, וגם ׳ראשית׳, פירות מובחרים, אלא שבהם צריכה הקדושה להיות ניכרת, שאלה פירות שהובאו מהם ביכורים.

(הרבי מליובאוויטש)

נתינה בעין יפה

״כי תכלה לעשר את מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר, ונתתה ללוי, ולגר ליתום ולאלמנה, ואכלו בשעריך ושבעו״ (דברים כו,יב). התורה הוסיפה ״ושבעו״, ללמדנו שצריך אדם לתת בעין יפה. נתינה בצרות עין, אין הברכה שורה בה.

(תפארת שלמה)

הבערת אש הקדושה

״ביערתי הקודש מן הבית״ (דברים כו,יג). יש לפרש את 'ביערתי' במשמעות של 'הבערתי'. הדלקתי והבערתי את אש הקדושה 'מן הבית' – מהמצוות שעשיתי בביתי. להט הקודש מתלקח וגדל מכוח המצוות הנעשות בביתו של יהודי.

(עיטורי תורה)

לקיים בכוונה

"לא עברתי ממצוותיך ולא שכחתי" (דברים כו,יג). אם מקיימים את המצווה ברור שאין שוכחים אותה. אלא שאפשר לשכוח מצווה אף-על-פי שלמראית עין מקיימים אותה, וזאת אם עשייתה היא בלי כוונה, בהיסח הדעת ומחמת הרגל, כמצוות אנשים מלומדה, בעוד המוח והלב נתונים בעניינים אחרים.

(שפת אמת)

הפיכת הקללה לברכה

כמה גדול כוחם של עושי מצווה, שכל השקפה שבתורה ארורה, וזה בלשון ברכה. ולא עוד, אלא שכתוב בו 'היום הזה'.

(ירושלמי מעשר שני)

דין ממותק

כאשר הדין נמתק ונהפך לחסד, הוא גדול מחסד רגיל, שכן הוא בא ונמשך בגבורה ובחוזק. ככתוב ״והנה טוב מאוד״, ודרשו חז״ל ״זה מלאך המוות״, היינו שבשעה שמהפכים את מלאך המוות לטוב, הטוב הוא בבחינת ״טוב מאוד״. וכך ״השקיפה... וברך״ – על-ידי הפיכת ׳השקפה׳ זו לטוב וחסד, הברכה גדולה יותר.

(אור התורה)

  אמרת השבוע

סליחות מתוך שמחה

באחת הפגישות בין רבי יחזקאל אברמסקי ל'בית ישראל' מגור שאל הרב אברמסקי על המנהג בבית גור להרבות בניגונים של שמחה אפילו בתפילות ימי הרחמים והסליחות. "וכי לא ראוי יותר להרבות בימים אלה בבכיות ובתחנונים, שיעוררו לתשובה?", תהה.

השיב ה'בית ישראל': "מצינו ביעקב אבינו שביקש לגלות את הקץ לבניו ונסתלקה ממנו שכינה. מדוע נסתלקה ממנו השכינה? הלוא אם הדבר היה כדי שלא יגלה את הקץ, יכול היה הקב"ה לצוותו שלא יגלה!

"אלא כפי שפירש המגיד רבי צבי הירש מווידיסלאב, בחיבורו 'עשרה למאה', שכאשר יעקב אבינו ביקש לגלות את הקץ, צפה ברוח הקודש בדורות הבאים וראה את צער הגלות הנוראה, עד שנעצב אל ליבו, וממילא נסתלקה ממנו שכינה, כי אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה".

וסיים ה'בית ישראל': "בלי שמחה גם בכיות וזעקות לא יועילו להשראת השכינה!".

  גאולהפדיה

תפילה לגאולה בסליחות

בְּזַעְקָם בְּעוֹד לַיִל. בתפילות הסליחות שזורה בקשת הסליחה והמחילה עם הזעקה לגאולה. בלילה הראשון אנחנו מתחננים לפני הקב"ה שיראה בסבל הגלות: "פְּנֵה נָא אֶל הַתְּלָאוֹת וְאַל לַחֲטָאוֹת". גם הפיוט הידוע 'מכניסי רחמים' מסתיים בבקשה "וְהוֹשִׁיעָה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְשִׁיחַ צִדְקָךְ וְעַמָּךְ".

הבעש"ט מסביר (כתר שם טוב בהוספות סי' יג) את ייחודם של ימי הסליחות: "ההכנה דחודש אלול היא הכנה כללית, וצריכה להיות גם הכנה פרטית, שההכנה הפרטית לעבודה דראש השנה היא בימי הסליחות, בבקשת רחמים ותחנונים, עבדים המתחננים אל אדונם בבקשת סליחה, בהבנת האמת של 'לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים'.

כ"ק אדמו"ר מהר"ש פירש בשם אדמו"ר הזקן את הפיוט שאומרים בסליחות "מְרֻבִּים צָרְכֵי עַמְּךָ וְדַעְתָּם קְצָרָה": מדוע "מרובים צורכי עמך"? – מפני ש"דעתם קצרה"; אילו הייתה דעתם רחבה לא היו צורכיהם 'מרובים'.

הרבי מליובאוויטש מבאר זאת בשתי דרכים (לקוטי שיחות כרך א, עמ' 178): א) הרדיפה אחרי מותרות אינה מועילה אלא מזיקה, ועלולה להביא לידי הפסד ההשפעה הרגילה. רדיפה זו נובעת מ'דעתם קצרה', כאשר האדם אינו מעריך כראוי את מעמדו ומצבו וסבור שכל העולם מגיע לו. ב) בשעה ש'דעתם קצרה' יש תפיסת מקום גדולה של הגשמיות, והדבר גורם ל'מרובים צורכי עמך'. אך הרבי סיים: "בקשתנו מהקב"ה, שימלא את צורכי עמו אף-על-פי שהדבר נובע מ'דעתם קצרה' ושלא יחסר דבר לשום יהודי".

מפיצים באהבה

יונתן ישראלוביץ'

 


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)