פרשת שופטים נפתחת במצוות מינוי שופטים ושוטרים: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱ־לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ". בימינו איננו זוכים לקיים מצווה זו כפשוטה, ואולם המשמעות הרוחנית של מצוות מינוי שופטים ושוטרים קיימת ועומדת לכל יהודי ויהודי במובן הנפשי.
'שופטים' – זה כוח הרצון וההחלטה. כשם שלשופט יש תוקף לחרוץ דין ולקבוע כיצד להתנהל, כך האדם בכוח הרצון יכול ליצור שינוי בר-קיימא בהתנהגותו. ה'שוטרים' תפקידם להוציא לפועל את ההחלטה, וכאן מדובר במשטר תקיף שהאדם צריך להפעיל כלפי יצרו הרע. נאמר (משלי יז,י): "תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין, מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה". היינו, גערה במי שמבין – יעילה ממאה מכות שמכים כסיל. ואולם היצר הרע נקרא כסיל, ואיתו צריך להתנהל בתקיפות.
מול המצור
כך האדם קובע בנפשו החלטות ראויות, עם מערכת של בקרה ואכיפה, ואותן יש לקבוע 'בכל שעריך', אלו שערי הגוף – העיניים, האוזניים, האף והפה, שדרכם נכנסים דברים מן העולם החיצוני אל תוכו של האדם.
הגוף עצמו נקרא (קהלת ט,יד) "עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט". הגמרא (נדרים לב,ב) מבארת ש"אנשים בה מעט" זה רמז לאיברי האדם, וה'עיר' הזאת מותקפת בידי יצר הרע – "וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אֹתָהּ".
יושר פנימי
עתה, על השופטים לשפוט את העם – את איברי הגוף – 'משפט צדק'. מובן שמשפט אמת יכול להיעשות רק על־ידי התורה, שהרי "אין אמת אלא תורה". ועל כך התורה מצווה: "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט". הכוונה היא ליושר פנימי, למשפט כן של האדם עם עצמו. והאדם מוזהר עוד: "לֹא תַכִּיר פָּנִים", היינו שבשבתו כדיין בדין שלו עצמו לא יקל עם עצמו. וכיצד? על־ידי ש"וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד". כאן הכוונה לאהבה עצמית, שעליה נאמר "עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה" (משלי י,יב).
על־ידי זה אפשר לקיים את המשך הכתוב: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלוֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ". זה החלק בעולם השייך לאדם, שעליו להאירו באור הקדושה ולגאול אותו מחושך הגלות. ועל־ידי הגאולה הפרטית תוקדם הגאולה השלמה כפשוטה, ובה ירושת ארץ ישראל השלמה על־ידי משיח צדקנו.
צו השעה
אנו שרויים בגלות חשוכה, שתלאותיה והסתר האור האלוקי שהיא גורמת מעייפים את נפש היהודי וגורמים לגוף ולחומר לשלוט על הנשמה והרוח. אלא שחמל עלינו הקב"ה והאיר לנו את אור תורת החסידות, על־ידי מורנו הבעש"ט ותלמידיו.
תורת החסידות מעוררת את הרגש האלוקי בלב היהודי, ומאפשרת לכל אדם לעבוד את ה' במוחו ובליבו, גם בתחומי הרשות ומתוך שמחה. דרישת השעה היא לפרסם את אור תורת החסידות ואמרותיה לקהלים רחבים ככל האפשר.
(איגרות-קודש, כרך יג, עמ' תכב) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
