חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:06 זריחה: 6:46 ד' בחשון התשפ"ז, 15/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2017
ערב ש"ק פרשת שופטים, ה' באלול ה'תשפ"ה (29/08/2025)

מדורים נוספים
שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2017
קמפיינים עליך ישראל
יש חדש
המהפכה המשפטית הפנימית
צדק צדק תרדוף
לעבוד בחודש הזה
רוח הנבואה תישפך בחוצות
מפיצים באהבה
כשהחשוד התכונן לשבועה
רציתי לשאול
הדחת כלים בשבת
"התניא הפך אותי לבן חורין"

מס' 2017, ערב שבת-קודש פרשת שופטים, ה' באלול ה'תשפ"ה (29.08.2025)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-3731777

עורך: מנחם ברוד  �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

  עמדה שבועית

קמפיינים עליך ישראל

מעל ראשנו מתנהלים קמפיינים עתירי תקציב, שכל מטרתם לשסות ציבור אחד במשנהו, לדחות כל הידברות ופשרה, וליצור אווירה קבועה של זעם ותסיסה

נכנסנו השבוע לחודש אלול. כולנו מייחלים כל-כך לרוח אחרת, להורדת המתחים, לפייסנות, לקירוב הלבבות לקראת הימים הנוראים. הלוא רק לפני שנתיים חווינו את הקרע הפנימי הנורא, שגרם לאויבינו להאמין שזו העת להכות בנו. האוּמנם לא למדנו את הלקח?

בימים אלה היה ראוי שכולנו נניח את כל המחלוקות והמאבקים, ונפתח את הלבבות לקראת השנה החדשה. בתפילותינו אנו מבקשים "ברכנו אבינו כולנו כאחד" – הברכה מלמעלה מורעפת עלינו כשאנחנו מאוחדים. ומי אינו רוצה את הברכה האלוקית לשנה טובה ומתוקה?

התחכום עולה

אלא שבעוד המוני העם משתוקקים לאחדות ולחיבורים, אנחנו שבויים בידי כוחות רבי עוצמה שמנסים לעשות את ההפך. מעל ראשנו מתנהלים קמפיינים עתירי תקציב, שכל מטרתם לשסות ציבור אחד במשנהו, לדחות כל הידברות ופשרה, וליצור אווירה קבועה של זעם ותסיסה.

בני-האדם נוטים לראות את עצמם עצמאיים ובעלי מחשבה חופשית, אבל אילו היה כך, לא הייתה פרנסה לכל משרדי הפרסום ולכל התעשייה הענקית שהם מניעים. הקמפיינים משפיעים עלינו, במודע או שלא במודע. הם גורמים לנו לקנות מותגים מסוימים, לאמץ אופנות חדשות, להעדיף מוצר אחד ממשנהו.

הקמפיינים נעשים מתוחכמים יותר ויותר. את מקצתם אנחנו רואים בהבלטה – בשלטי חוצות, במודעות בעיתונים, בסרטונים למיניהם. אבל הם גם מסתתרים מאחורי משפיעני רשת ומאחורי 'בוטים' שאין לציבור כלים לבחון את מידת מהימנותם. גם מערכות תקשורת מתגייסות לטובת הקמפיינים, וכך אנחנו מוצאים את עצמנו נתונים לשטיפת מוח בלתי-פוסקת.

הקמפיינים תופסים עניין כואב ורוכבים עליו. זה יכול להיות החטופים או הקלת הנטל מעל משרתי המילואים. מובילי הקמפיינים יודעים לסחוט את הכאב ולפרוט על נימי הרגש, אבל הם כמובן לא יציעו לעולם פתרון של ממש. להפך, על-פי רוב ההעצמה הרגשית והעלאת מפלס המחאה והזעם רק מרחיקות את הפתרון.

לחפש פתרון ולא מחאה

קחו למשל את עניין הגיוס. מה השיגו הקמפיינים חוץ מהצבת ציבור אחד מול משנהו? האם זה יביא ולוּ חייל אחד נוסף לבקו"ם? האם דורסנות תגרום להקלת הנטל מעל אנשי המילואים ומשפחותיהם? כל מי שמתמצא בנושא יודע שלא. אלא שמנהלי הקמפיינים אינם מעוניינים בפתרון אלא במחאה ובתסיסה.

לא קל לעמוד מול כוחות אדירים שכאלה, אבל עצם הידיעה שאנחנו בקמפיין יכולה לספק הגנה מסוימת. כשאתה יודע שמנסים לשטוף את מוחך, אתה נעשה חשדן יותר כלפי המסרים שבהם מנסים להלעיט אותך. אתה מפתח חוש ביקורת מפותח יותר, ואינך מניח למשרדי הפרסום להוביל אותך באף.

אכן, יש כאן בעיות אמיתיות שדורשות פתרון, אבל הוא לא יבוא מהגברת התסיסה והעלאת מפלס השנאה, אלא דווקא מהידברות בכבוד וברגישות, מתוך הבנת הצרכים והערכים של כל אחד ואחד. לשם כך עלינו לנער מעלינו את הקמפיינים, ולחתור לחיבורים אמיתיים בין חלקי העם. גישה כזאת יכולה להביא אותנו למציאות אחרת לקראת השנה החדשה.


תעמולה. עצם הידיעה שאנחנו בקמפיין יכולה לספק הגנה מסוימת

  יש חדש

צמיחה ברשת חב"ד

רשת החינוך של חב"ד, 'אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש', רושמת צמיחה ניכרת בפתיחת שנת הלימודים החדשה. ברשת פועלים השנה 101 בתי ספר, מלבד עשרות בתי ספר 'שלהבות חב"ד', המיועדים לתלמידים שבאים גם מבתים שאינם שומרי מצוות. 3 בתי חינוך חב"ד חדשים נפתחים השנה – ביבנה, באשדוד ובנתיבות. גם בגני הילדים נרשם גידול: כ-30 גני ילדים חדשים מצטרפים ל-530 גני ילדים הפועלים ברחבי הארץ.

מפגש צאצאים

מפגש מיוחד לצאצאי אדמו"ר הזקן, בעל התניא, ייערך אי"ה ביום שני, כ"ב באלול (15.9), בשעה 6:15 בערב, במרכז התרבות סביון. האירוע נערך על-ידי איגוד הצאצאים, לרגל ח"י באלול, יום הולדתו של הסבא הגדול. משפחות הצאצאים מוזמנות להבטיח את מקומן באירוע המיוחד: tickchak.co.il/88104.

תפילות יהודי גרמניה

מסורת התפילה של יהודי גרמניה נעלמת והולכת, וכדי לשמרה שחזר ביני ברויאר 60 ניגוני תפילות של קהילות יהודי גרמניה האורתודוקסיות. הזמנת המארז באימייל [email protected].

  שלחן שבת

המהפכה המשפטית הפנימית

פרשת שופטים נפתחת במצוות מינוי שופטים ושוטרים: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱ־לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ". בימינו איננו זוכים לקיים מצווה זו כפשוטה, ואולם המשמעות הרוחנית של מצוות מינוי שופטים ושוטרים קיימת ועומדת לכל יהודי ויהודי במובן הנפשי.

'שופטים' – זה כוח הרצון וההחלטה. כשם שלשופט יש תוקף לחרוץ דין ולקבוע כיצד להתנהל, כך האדם בכוח הרצון יכול ליצור שינוי בר-קיימא בהתנהגותו. ה'שוטרים' תפקידם להוציא לפועל את ההחלטה, וכאן מדובר במשטר תקיף שהאדם צריך להפעיל כלפי יצרו הרע. נאמר (משלי יז,י): "תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין, מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה". היינו, גערה במי שמבין – יעילה ממאה מכות שמכים כסיל. ואולם היצר הרע נקרא כסיל, ואיתו צריך להתנהל בתקיפות.

מול המצור

כך האדם קובע בנפשו החלטות ראויות, עם מערכת של בקרה ואכיפה, ואותן יש לקבוע 'בכל שעריך', אלו שערי הגוף – העיניים, האוזניים, האף והפה, שדרכם נכנסים דברים מן העולם החיצוני אל תוכו של האדם.

הגוף עצמו נקרא (קהלת ט,יד) "עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט". הגמרא (נדרים לב,ב) מבארת ש"אנשים בה מעט" זה רמז לאיברי האדם, וה'עיר' הזאת מותקפת בידי יצר הרע – "וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אֹתָהּ".

יושר פנימי

עתה, על השופטים לשפוט את העם – את איברי הגוף – 'משפט צדק'. מובן שמשפט אמת יכול להיעשות רק על־ידי התורה, שהרי "אין אמת אלא תורה". ועל כך התורה מצווה: "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט". הכוונה היא ליושר פנימי, למשפט כן של האדם עם עצמו. והאדם מוזהר עוד: "לֹא תַכִּיר פָּנִים", היינו שבשבתו כדיין בדין שלו עצמו לא יקל עם עצמו. וכיצד? על־ידי ש"וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד". כאן הכוונה לאהבה עצמית, שעליה נאמר "עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה" (משלי י,יב).

על־ידי זה אפשר לקיים את המשך הכתוב: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלוֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ". זה החלק בעולם השייך לאדם, שעליו להאירו באור הקדושה ולגאול אותו מחושך הגלות. ועל־ידי הגאולה הפרטית תוקדם הגאולה השלמה כפשוטה, ובה ירושת ארץ ישראל השלמה על־ידי משיח צדקנו.

צו השעה

אנו שרויים בגלות חשוכה, שתלאותיה והסתר האור האלוקי שהיא גורמת מעייפים את נפש היהודי וגורמים לגוף ולחומר לשלוט על הנשמה והרוח. אלא שחמל עלינו הקב"ה והאיר לנו את אור תורת החסידות, על־ידי מורנו הבעש"ט ותלמידיו.

תורת החסידות מעוררת את הרגש האלוקי בלב היהודי, ומאפשרת לכל אדם לעבוד את ה' במוחו ובליבו, גם בתחומי הרשות ומתוך שמחה. דרישת השעה היא לפרסם את אור תורת החסידות ואמרותיה לקהלים רחבים ככל האפשר.

(איגרות-קודש, כרך יג, עמ' תכב)

  מן המעיין

צדק צדק תרדוף

רדיפה בצדק

"צדק צדק תרדוף" (דברים טז,כ). בצדק תרדוף צדק. גם הרדיפה אחרי הצדק צריכה להיות בצדק, ולא בשקר.

(רבי בונם מפרשיסחה)

אל תצדק הרבה

ליצר  דרכים רבות לצוד את האדם. כשם שהוא מתחכם לפתותו לעשות מעשים רעים, כן הוא משיאו לפעמים לצדקות יתרה, שיהיה 'צדיק הרבה'. כנגד זה התורה מזהירה "צדק צדק" – צדק מופרז – "תרדוף"; לא תגדיש את הסאה גם בצדקות, כי לפעמים גם זה מדרכי היצר.

(עיטורי תורה)

דבקות בצדיק ואריכות ימים

ה'חוזה' מלובלין אמר פעם אחת לרבי שמעון מיארוסלב: רצונך להאריך ימים, הכנע עצמך לפני כל צדיק וצדיק. וכך אמרה התורה: "צדק צדק תרדוף למען תחיה" – על-ידי הרדיפה אחרי כל צדיק וצדיק וההתדבקות בו, זוכים לקבל חיים.

הזריזות מכפילה

חכמי המוסר אומרים שאם אין מסתפקים בעצם מתן הצדקה, אלא נותנים אותה בזריזות, ערכה וחשיבותה עולים כפליים, כשתי צדקות. וזה הרמז: "צדק צדק" – הצדקה תיחשב לך כשתי צדקות, אם "תרדוף", אם תמהר ותחיש את נתינתה.

(החיד"א)

לא לחדול

אחרי שהאדם השיג מעט צדק ואמת, צריך הוא להתאמץ שלא יחדל מלהוסיף ולרדוף אחרי האמת. כי אם הוא יורד לשקר אחרי שכבר השיג מעט אמת, מוטב שלא היה משיג האמת כל עיקר.

(שפת אמת)

הרבה מיני צדק

צדק לבד אינו מספיק, כי בעיני בני-אדם יש הרבה מיני צדק, כשם שיש הרבה מיני אמת. וכשם שיש אמת של שקר, כך יש צדק של שקר, וחסד של חטאת. לכל משטר צדק משלו. לכן אומר הכתוב "צדק צדק תרדוף", היינו צדק של צדק, שגם התכלית וגם האמצעי יהיו ממקור הצדק.

(דרשות אל עמי)

הכול תלוי ברב

אדמו"ר הזקן אמר לאחד מחסידיו שעמד לקבל עליו משרת רבנות: עליך להשגיח ולהורות בכל הדינים וההנהגות, בכל מקצועות החיים של אנשי הקהילה, בנוגע להלכות ודינים שבארבעת חלקי השולחן ערוך. זכויות הקהילה וחטאיה, במידות טובות ורעות ובהנהגות טובות ורעות – הכול תולים ברב העיר. עליו יביטו בשבע עיניים, וממנו ילמדו להיטיב או להרע.

תמיד על הגבול

רב עומד תמיד על הגבול הדק שבין מזכי הרבים ובין חס ושלום מחטיאי הרבים. תמיד הוא על הגבול שבין עומק רום ובין עומק תחת. ענייני הרבנות צריכים לנגוע בפנימיות נקודת ליבו, כי בנפשו הוא.

(הרבי הרש"ב מליובאוויטש)

  אמרת השבוע

לעבוד בחודש הזה

באחד מימי חודש אלול נסע רבי מרדכי מלכוביץ' בדרך ועצר בפונדק יהודי ללינת לילה. בהיכנסו פנימה שמע את שיחתם של איכרים גויים שישבו ושתו בתום יום העמל בשדה.

אחד האיכרים קרא לעבר חבריו: "אחיי, ככל שהעבודה עכשיו קשה ומפרכת, עלינו לזכור שהחודש הזה של איסוף התבואה אחרי הקציר הוא המכריע את השנה כולה. מי שמתעצל בחודש הזה, ירעב ללחם כל השנה".

מייד פנה רבי מרדכי אל חסידיו ואמר להם: "שמעתם מה אמר האיכר? החודש הזה הוא המכריע את כל השנה כולה – מי שמתעצל בו, מנין ישאב חיוּת של קדושה בשנה הבאה!".

  גאולהפדיה

רוח הנבואה תישפך בחוצות

כֻּלָּם נְבִיאִים. העיקר השישי מי"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם הוא האמונה בנבואה. ובלשון הרמב"ם בספרו 'יד החזקה' (תחילת פרק ז): "מיסודי הדת לידע שהא-ל מנבא את בני-האדם וכו'". האמונה בנבואה היא המשך לאמונה במציאות ה'. לאמור: לאחר שאנו יודעים על מציאותו של הקב"ה, עלינו לדעת כי הוא מגלה את עצמו אלינו, ואחת מדרכי התגלותו היא הנבואה – "גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים" (עמוס ג,ז).

בימות המשיח יזכה כל יהודי בכוח הנבואה, כמו שנאמר (יואל ג,א): "וְהָיָה אַחֲרֵי-כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר, וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם". במדרש (תנחומא סוף פרשת בהעלותך) נאמר: "אמר הקב"ה: בעולם הזה יחידים נתנבאו, אבל לעולם הבא כל ישראל נעשין נביאים".

מהי נבואה? מה אדם מרגיש כאשר דבר ה' מתגלה אליו? הרמב"ם עצמו, בפירוש המשניות, מקצר בדברים וכותב: "וביאור יסוד זה על בוריו יארך מאוד". ב'יד החזקה' הוא מגדיר את התנאים הדרושים להשראת הנבואה. התמונה שעולה מדבריו, שהנבואה היא התמזגות של השראה אלוקית עם שכלו ודעתו של הנביא, דבר הנותן לו תחושה מוחשית ביותר של הדברים.

כל הנביאים (חוץ ממשה רבנו) "כשמתנבאים – אבריהן מזדעזעין, וכוח הגוף כושל ועשתונותיהם מתטרפות" (כתיאור הרמב"ם). מפני שאי-אפשר להישאר בדפוסי המחשבה של העולם ולראות בו-בזמן מציאות אלוקית. על כן התנאי לנבואה היה שבאותה שעה הנביא יוצא מגדריו האנושיים ומתעלה לעולם עליון.

מפיצים באהבה

חנה וקנין

תושבת ירושלים

בעבר עבדה בטכניון ובאוניברסיטת חיפה. לאחר מכן עברה לירושלים, וכבר עשרות שנים מחלקת את 'שיחת השבוע'

בעבר גרתי בחיפה. פעם אחת באה אליי בת-דודתי מירושלים, ובתוך השיחה שאלתי אותה: מה את עושה לזיכוי הרבים? אמרה לי: "מה אני יכולה לעשות? אני לא יכולה למסור שיעורים". אמרתי לה: "תחלקי 'שיחת השבוע'".

היא החלה לעשות זאת וחילקה את העלון במשך כמה שנים. כשעברתי לגור בירושלים, אמרה לי: "קחי את התפקיד של חלוקת העלון – זה שלך". מאז עברו שלושים שנה, שבהן אני מחלקת בכל שבוע – לחברות, לשכנים, לחנויות ולמשפחה.

כמה פעמים אנשים אמרו לי "לא צריך", אבל אחרי זמן מסוים החלו לבקש ואינם מוותרים על שום גיליון.

מובן שגם אני עצמי קוראת ונהנית, ואומרת שזה טעים ומשתבח כמו החמין של שבת.

  מעשה שהיה

כשהחשוד התכונן לשבועה

כששמע הרב מי האיש שלפניו, נפלה עליו חרדה גדולה. הוא ביקש מרבי יעקב למחול לו, ואולם רבי יעקב השיב כי אינו צריך לבקש מחילה. "נהגת כשורה. פסק הדין שלך היה נכון"

"הארנק! הארנק שלי!", נשמעה פתאום צעקה בתוך העגלה. "הארנק שלי, כל כספי – איננו!".

עגלת הדרכים נסעה לדרכה, ובה כמה וכמה נוסעים יהודים. בתוכם ישב הגאון רבי יעקב לורברבוים מליסא, מחבר הספרים הנודע 'נתיבות המשפט', 'חוות דעת' ועוד.

נוסף על גאונותו העצומה היה רבי יעקב עניו גדול מאוד. הוא היה נוהג להתלבש בבגדים פשוטים, כדי שהבריות לא ישימו לב אליו. כשנדרש לצאת לנסיעה ארוכה בדרכים, לבש בגדים פשוטים עוד יותר, וכך איש מהסובבים אותו לא זיהה אותו.

זה קרה פעם אחת, כאשר רבי יעקב נסע בעגלה לוורשה, והיה שקוע בספר שלמד. פתאום צעק אחד הנוסעים שהארנק שהיה בכיסו, ובתוכו עשרת-אלפים רובל כסף, נגנב. הוא פרץ בבכי מר על סכום הכסף הגדול שאבד לו.

מייד פרצה המולה במקום. הנוסעים החלו לחשוד איש ברעהו. אחד הטיח את האשמה במי שנראה חשוב בעיניו, והלה צעק שידו אינה במעל. זה מפציר בצועק להודות בגניבה, ואחרים אומרים שאולי זה חשד שווא. הדקות נקפו ואיש מהנוסעים אינו מודה בגניבה.

כל אותו זמן ישב רבי יעקב בפינתו והוסיף ללמוד, כשאין הוא רואה ושומע כלל את הנעשה סביבו.

בעל הארנק בחן שוב ושוב את פני הנוסעים, בניסיון לזהות הבעה כלשהי שתחשוף את הגנב. ואז נעצר מבטו על היהודי שישב מכונס בפינתו ונראה עני המחזר על הפתחים. "ודאי העני הזה הוא הגנב!", התחזקה המחשבה בליבו של הנגנב. "הוא היחיד המתעלם מכל הנעשה כאן, כאילו אינו רואה ואינו שומע דבר".

הוא נפנף בידו לעבר הנוסע העני והזהיר: "אדוני לא יתחמק מלתת את הדין על מעשיו!". מקצת הנוסעים הצטרפו להשערתו של הנגנב, והחלו להאמין שאכן הוא הגנב.

ברגע שהעגלה הגיעה לוורשה לקח הנגנב את הנוסע העני לדין תורה אצל רב העיר, ואליהם הצטרפו שאר נוסעי העגלה, שרצו לראות איך ייפול דבר.

הדין תורה החל. הרב החל לשמוע את טענותיו של בעל הארנק, ומדוע הוא חושד כי הנוסע העני הוא שגנב ממנו את כספו. הלה טען כי הנוסע הזה היה היחיד שלא התרגש מזעקותיו על הגניבה, דבר שמעורר חשד כבד.

לאחר מכן פנה הרב אל הנאשם בגניבה וביקש לשמוע מה יש לו לומר להגנתו. העני הכחיש לחלוטין את הדברים. "הייתי עסוק כל העת בלימוד התורה, ולכן לא ראיתי ולא שמעתי את כל הסערה שהתחוללה בעקבות הגניבה".

"על-פי ההלכה אתה חייב להישבע כי לא גנבת", פסק הרב.

פניו של העני חוורו. "אינני מוכן להישבע, אף-על-פי שכל דבריי אמת", אמר. הוא הציע לבעל הארנק פשרה: "אשלם לך חמשת-אלפים רובל כסף, מחצית מן הסכום שהיה בארנקך, ובלבד שלא אצטרך להישבע".

"בשום פנים ואופן לא!", זעק הנגנב. "אינני מוכן לוותר על מחצית כספי. אני רוצה לקבל את כולו בחזרה!". הוא פנה אל הרב ואמר: "הנה לכם ההוכחה. אם הוא מוכן לשלם מחצית מהסכום, ודאי שהוא הגנב. אין ספק בכך".

העני חשב לרגע ואמר: "אני מוכן לשלם תשעת-אלפים רובל כסף". אך הנגנב דחה גם את ההצעה הזאת.

"אם כן, אני מוכן להישבע", אמר רבי יעקב, "אך אבקש לתת לי כמה דקות להתכונן לשבועה".

העני נפנה אל הקיר ושקע בתפילה, מכין את עצמו למעמד השבועה. הוא התייפח בבכי. גופו רעד מאימת השבועה. הכול ראו שאין הוא אדם רגיל. הרב עקב אחר מעשיו בפליאה.

ופתאום נפל אחד הנוכחים על הרצפה מתעלף. כשעוררוהו מעלפונו מלמל: "אני הגנב! עזבו את היהודי הקדוש הזה!".

כעת פנה הרב אל העני ושאל לזהותו, אך הגאון סירב להזדהות. "אני גוזר עליך בגזירת מרא דאתרא שתגלה לי מי אתה", ציווה הרב. "שמי יעקב לורברבוים", אמר ה'עני' בפשטות.


מצבת זיכרון לציון מקום בית העלמין היהודי בסטרי, שבו נטמן רבי יעקב

כאשר שמע הרב את שמו נפלה עליו חרדה גדולה. הוא ביקש מרבי יעקב למחול לו על שחשד בו בגניבה וחייב אותו בשבועה, ואולם רבי יעקב אמר לו כי אינו צריך לבקש מחילה. "נהגת כשורה. פסק הדין שלך בעניין השבועה היה נכון".

אחרי שנרגעו הרוחות והגנב השיב את הכסף, שאל הרב את רבי יעקב: "מדוע היית מוכן לשלם תשעת-אלפים רובל כסף ולא הסכמת לשלם עוד אלף ולהיפטר מהשבועה?".

השיב רבי יעקב: "ברשותי חמשת-אלפים רובל במזומן, ולכן הצעתי בתחילה לשלם סכום זה. לאחר מכן שיערתי שאצליח לגייס עוד אלפיים רובל ממכירת כלי הכסף שברשותי, ועוד אלפיים ממכירת הספרים שלי. אבל כשהתובע לא היה מוכן לזה, ידעתי שיותר מזה לא אוכל להתחייב, אלא אם כן אקח הלוואות, ולכך אינני מוכן".

(על-פי 'המבשר')

  רציתי לשאול

עם הרב יוסף-יצחק ליפקין

משלוחי חב"ד בכפר-סבא

החסידות מדברת על אלול במונחים של אהבה, 'המלך בשדה', אבל הלוא זה גם חודש התשובה לקראת יום הדין!

אין ספק שכאשר נכנסים לימי אלול צריך לעבור רתת בלבבות. בימי קדם נהגו לומר שאפילו הדגים שבים רועדים באלול מאימת יום הדין המתקרב. זה חודש של חשבון נפש, ונדרשת תחושה של רצינות וכובד ראש.

ואולם החסידות בחרה לשים את הדגש על מעלתם המיוחדת של ימי אלול, שבהם הקב"ה הוא בבחינת 'מלך בשדה', המקבל את כל הבאים אליו "בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם".

ייתכן שהחסידות הבינה לעומק את המבנה הנפשי של בני-האדם בדורות האחרונים. היא ראתה שהדגשת היראה והפחד מצמיתה בבני דורנו את החדווה ואת השמחה, ועלולה לגרום לנו לשקוע בתוך מחדלינו, לאבד תקווה ולהתייאש.

לכן החסידות בוחרת לקרוא לנו להתעורר ולתקן את מעשינו מתוך גישה של אהבה והכרה בסגולות המיוחדות של ימי אלול. גישה זו מרוממת אותנו, נוטעת בנו תקווה ומושכת את ליבנו להתקרב אל ה'.

במהלך שנות עבודתי עם הציבור נתקלתי לא אחת באנשים שנמנעו מלבוא לבית הכנסת בשל חוויות ילדות שהפכו את המקום הזה למאיים ומפחיד בעבורם. רק בעת האחרונה ערכתי בר-מצווה לנער, ואביו אמר לי אחר-כך שאילו בהיותו נער היו עושים לו בר-מצווה כזאת, לא היה חש רתיעה מבית הכנסת, כפי שחש כל ימיו.

הדור שלנו מוכן להתקרב אל אור היהדות אם היא מוגשת לו במאור פנים, ב'ימין מקרבת', ומתוך אהבה. גישה אחרת עלולה להשיג תוצאות הפוכות. לכן דווקא בימי אלול צריך להרעיף אהבה על הזולת, ולמשוך את ליבו אל הבורא ותורתו מתוך חיבה ואהבה.

  פינת ההלכה ומנהג

הרב מנחם והבה

הדחת כלים בשבת

שאלה: האם מותר להדיח כלים גם ביום השבת, כשאין זקוקים להם עוד?

תשובה: שטיפת כלים במים רגילים אינה אסורה בשבת, ואולם חז"ל אסרו להדיח כלים בשבת אם אין בהם עוד צורך בשבת עצמה, משום 'הכנה משבת לחול'.

מותר לשטוף כלים רק אם מתכוונים להשתמש בהם שוב באותה השבת. ואולם כוסות אפשר לשטוף במשך כל היום, כל עוד ניתן לשתות מהן, חוץ מאחרי שקיעת החמה, שכבר אסור לשתות עד ההבדלה.

בכל אופן אפשר להשרות את הכלים במים ללא הדחה ושפשוף, וכמו-כן להניחם בכיור, אף שבשעת השימוש בברז לצרכים אחרים יישטפו גם הם. אם בשל אי-הדחת הכלים יתפשט בבית ריח לא נעים או יימשכו אליהם זבובים – מותר לשטוף את הכלים, שזה כבוד השבת. במקומות שיש בהם חולה או יולדת, שצריכים לשמור שם על היגיינה מוחלטת, מותר לשטוף את הכלים.

גם כשהדחת הכלים מותרת, יש בה תנאים והגבלות:

שימוש בסבון – מותר להשתמש בנוזל כלים, אך לא בסבון מוצק, משום איסור 'ממחק'.

ספוג – מותר להשתמש בספוג קשיח, שאינו סופג מים, ולא בספוג רך, שסוחט ממנו מים, משום איסור 'סחיטה'. כיום יש בשוק ספוגים ייעודיים לשבת.

מים חמים – אסור לפתוח את ברז המים החמים הבאים מהדוד, מפני שבכך גורמים לבישול מים חדשים.

ייבוש הכלים – מותר להניח את הכלים לייבוש, אך אין לנגבם במגבת, אם נוצרת סחיטה.

מקורות: שבת קיח, א. שו"ע (ושו"ע אדה"ז) או"ח סי' שכג ס"ו. וראה גם שו"ע אדה"ז סי' שס סי"א וסי' תק ס"כ. שו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' לז. שמירת שבת כהלכתה פי"ב ס"ב. מאור השבת ח"א סי' ג הע' כט. ארחות שבת פכ"ב.

  חיים יהודיים

"התניא הפך אותי לבן חורין"

עודד קרבצ'יק, מגדולי המאמנים בישראל שעמד בראש בית הספר לקואוצ'ינג, גילה את ספר התניא וחייו התהפכו. עכשיו הוא מקנה את ערכי החסידות גם לתלמידיו

תעודת זהות. עודד קרבצ'יק, בן 59, מאמן אישי בעל-שם, בעבר ראש בית ספר לקואוצ'ינג בבר-אילן, נכנס לעולם התשובה בעקבות חיבור מפתיע עם ספר התניא.


עודד קרבצ'יק

אימון. נולדתי ברמת אפעל, ובצעירותי השתלבתי בעולם הספורט. זה היה כל עולמי. לאחר פרישתי מהתחום למדתי פסיכולוגיה ומינהל עסקים. במרוצת השנים ליוויתי ארגונים גדולים, כמנטור וכמרצה בתחום החוסן המנטלי. לימים מוניתי לנהל את בית הספר לקואוצ'ינג בבר-אילן.

מהפך. לפני 15 שנה היה לי סטודנט, מנחם שמו. הוא הציג עבודת גמר שהשוותה אימון ליציאת מצרים, והרעיון הדהים אותי לחלוטין. זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי מהי יציאת מצרים. מנחם חשף אותי לתניא, ספר היסוד של חב"ד, והלב שלי נפתח. מאז הספר נשאר פתוח. לא היה לי קודם לכן קשר למצוות. לא שמרתי יום כיפור בחיי. התניא הציג לפניי את תורת הנפש כפי שטרם הכרתי: חכמה עמוקה עם כלים פרקטיים. שם התחיל הכול.

תשובה. התהליך שלי ושל אשתי, שעשתה איתי כברת דרך, היה הדרגתי, ועמוק. בסביבתי הופתעו מאוד, אבל דווקא אשתי לא. היא תמיד התפללה שאכיר את הקב"ה. המזל שלי שלא גדלתי בילדותי בסביבה אנטי-דתית. הלימוד בתניא חולל אצלי תפנית של 180 מעלות גם בתחום המקצועי – ולא שהייתי לא-טוב בתחום האימון, אבל העומק והתוצאות בחיי ובחיי המתאמנים שלי עלו לאין ערוך.


"אשתי תמיד התפללה שאכיר את הקב"ה. הלימוד בתניא חולל אצלי תפנית של 180 מעלות גם בתחום המקצועי"

תגובות. בהתחלה, לתלמידים ולידידים היו לא מעט סימני שאלה: מה עובר עלי? הייתה תקופת הביניים הזו, אבל היא עברה מהר, והעולמות החדשים רק השביחו את פועלי.

תניא. התניא גרם לי שינוי עמוק בכל התפיסה. למשל, אדמו"ר הזקן מלמד שהרצון הפנימי של הנפש הבהמית הוא שהנפש האלוקית תנצח. אני מלמד מתאמנים, ובהם אנשי עסקים, שתכונות של זעם או לחץ, למשל, אינן משהו שצריך לבטל, אלא זו הזדמנות לבחירה חופשית. צריך להכיל את הרגשות ולהתנהל איתם בחוכמה. אני מתווך את התניא לכלל הציבורים ומרגיש זכות גדולה על כך.

הפרעה. אחת הדוגמאות שאני נותן לשינוי שחולל אצלי התניא הוא המבט על מחלות הנפש. אין 'הפרעה נפשית', אלא 'הפרעה לנפש'. תרופות למחלת נפש מטפלות בסימפטומים, לא בשורש. התניא מלמד שהנפש היא אין-סופית, והבעיות נמצאות ב'לבושים', בתודעה ובחשיבה. זה נותן תקווה, כי אנחנו מתקנים את הלבושים, ולא גוזרים עונש לכל החיים.

שלום בית. לפני שלוש שנים אשתי הציעה שאלמד להיות מסדר חופה וקידושין, כי עבדתי הרבה על שלום בית. יצאתי מאזור הנוחות, נרשמתי לקורס של 'למען ילמדו', וזו הייתה חוויה אחרת. הלימודים לימדו אותי את עומק הזוגיות, המבוססת על הבנת פנימיות הנישואין: החולשות של בן הזוג הן השליחות שלך, והחוזקות – המתנה שלך. גישה כזאת בונה חיבור אמיתי של בית יציב. אי-אפשר לבנות בניין של כמה קומות על יסודות מקרטון. כך אי-אפשר לבנות בית נאמן על יסודות לא יציבים.

שבת. ילדיי, במיוחד הגדולים, זרמו עם תהליך התשובה. נתַנו להם את המרחב שלהם, ואט-אט גם הם הצטרפו לשבת הקדושה. פתאום אבא משחק איתם משחקי קופסה על הרצפה. גם חיברתי אותם לשבת דרך האקטואליה של חייהם, כל אחד בעולמו.

אלול. התניא הפך אותי להיות יותר בן-חורין ופחות עבד. כשאתה לומד לעומק את התניא ולומד מהי בחירה חופשית, אתה לא תלוי באף אחד. אתה משתחרר מהתלותיות. הבעש"ט ואדמו"ר הזקן מלמדים שבביטול לבורא משתחררים מתלות רגשית. זה הלב של אלול – להפוך לבן-חורין אמיתי.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)