בפרשתנו התורה מבהירה שאין לציית לנביא או לחולם חלום שמנסה להסית יהודים לעבוד אלילים: "לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא, כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹקֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת, הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם".
נשאלת כאן שאלה פשוטה: וכי הקב"ה זקוק להעמיד את בני ישראל בניסיון כדי 'לדעת' אם אמנם הם "אוהבים את ה'"?! הלוא הקב"ה ודאי יודע זאת גם בלי הניסיון!
אות או חלום
השאלה גדולה יותר: לצורך הניסיון הקב"ה מחולל נס גלוי, שכן אותו נביא שקר מציג הוכחות לצדקת דבריו – "וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר". רש"י מפרש שם שהקב"ה "נותן לו ממשלה לעשות אות".
כמו-כן בדבר 'חולם החלום', שמבסס את דבריו על חלום שחלם – הלוא הקב"ה הוא שהראה לו בחלום מחזה זה. אף־על־פי שאמרו חז"ל (ברכות נה,ב) "אין אדם רואה אלא מהרהורי ליבו", היינו שתוכני החלום תואמים את מחשבותיו בזמן העֵרות, הרי כל ילד יודע שאין הוא חולם על כל מה שהוא חושב. וכאן הקב"ה גורם לאיש לחלום חלום שעלול לפתות את בני ישראל לעבוד אלילים!
ניסיון העקידה
פרשני המקרא (ראב"ע, רמב"ן, ספורנו ועוד) מפרשים את המילה 'לדעת' בכמה מובנים, ואולם רש"י, שפירושו מתמקד ב'פשוטו של מקרא', אינו מקשה או מבאר דבר. ההסבר הוא שרש"י סומך על זיכרונו של הלומד, כשלמד על הניסיון הראשון שמסופר על אברהם אבינו – ניסיון העקידה.
גם בלב לומד צעיר, 'בן חמש למקרא', נחרת הקושי העצום שחווה אברהם אבינו, לאחר שזכה בבנו יצחק בהיותו בן מאה שנים, ופתאום נצטווה "קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ... וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה" (בראשית כב,ב). הלומד זוכר זאת גם כשהוא לומד את ספר דברים, על כך ש"מנסה ה' אלוקיכם אתכם לדעת". ואכן, אותו הסבר שמניח את דעתו של הלומד בפרשת העקידה נכון ומתאים גם בפרשתנו.
פתחון פה
גם בפרשת העקידה נאמר "כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹקִים אַתָּה" (שם יב). רש"י מפרש: "מעתה יש לי מה להשיב לשטן ולאומות התמהים מה היא חיבתי אצלך. יש לי פתחון פה עכשיו, שרואים כי ירא אלוקים אתה". כלומר, הידיעה כאן אינה מיוחסת לקב"ה עצמו, שכן הוא יודע את הנעשה בליבו של אדם גם בלי הניסיון, אלא זו ידיעה של 'פתחון פה', להשיב לשטן ולאומות העולם על־ידי פרסום הניסיון בכל העולם.
לפי זה, גם הידיעה שבפרשתנו, בפסוק "כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים את ה'", אין כוונתה לידיעת הקב"ה עצמו, אלא לפרסום טעם החיבה שהקב"ה רוחש לישראל, שכן על-ידי העמידה בניסיון מתפרסם לכול שבני ישראל "אוהבים את ה'".
(תורת מנחם תשמ"ז, כרך ד, עמ' 266) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
