חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:06 זריחה: 6:46 ד' בחשון התשפ"ז, 15/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2016
ערב ש"ק פרשת ראה, כ"ח במנחם-אב ה'תשפ"ה (22/08/2025)

מדורים נוספים
שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2016
ימים של אהבה ותיקון
יש חדש
הידיעה שמשיגים על-ידי הניסיון
בנים אתם
מצוות מתוך ברכה
ידיעה שמקילה להתגבר
מפיצים באהבה
עונשו של הסוחר האלים
רציתי לשאול
תקיעות של אלול
סודות המסורת של העופות הכשרים

מס' 2016, ערב שבת-קודש פרשת ראה, כ"ח במנחם-אב ה'תשפ"ה (22.08.2025)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-3731777

עורך: מנחם ברוד  �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

  עמדה שבועית

ימים של אהבה ותיקון

אם נרצה באמת לחולל שינוי, שום דבר לא יעמוד בפנינו. לא ההרגלים, לא הגיל, לא הסביבה. יש לנו כוחות אין-סופיים

בשבוע הבא יתחילו תקיעות השופר לבקוע מבתי הכנסת, והן יבשרו כי נכנסנו לחודש אלול. זה חודש הקורא לכל יהודי לעצור, להתבונן, לחשוב. לפחות פעם אחת בשנה חייבים לערוך מאזן שנתי רוחני, ולברר לעצמנו אם אכן חיינו מתנהלים בכיוון הנכון.

הנטייה הטבעית של כולנו היא לעשות היום את מה שעשינו אתמול. "כזה אני", אנחנו נוהגים להצטדק, כשדורשים מאיתנו להשתפר ולתקן את דרכינו. איננו אוהבים להיענות לקריאה המחייבת שינויים ותיקון המעשים.

קריאה של אהבה

ככל שהשנים חולפות האתגר הזה נעשה קשה יותר ויותר. האדם מרגיש מגובש. כבר מזמן אין הוא נער  צעיר, שמשנה כיוון בקלות. יש לו המעלות שלו והחולשות שלו. לכאורה כזה יישאר עד יומו האחרון.

באה היהדות ואומרת: לא, גם אתה יכול וצריך להשתנות. גם אתה נקרא לעשות תשובה. שום דבר איננו סגור וחתום. עכשיו אפשר וצריך לפתוח דף חדש. גם אם היית 'בסדר', גם אם אתה ירא-שמיים ועובד ה' – עדיין עליך להתקדם, לתקן, לא לדרוך במקום.

בכל יהודי שוכנת נשמה בעלת כוחות אין-סופיים. אם נרצה באמת לחולל שינוי, שום דבר לא יעמוד בפנינו. לא ההרגלים, לא הגיל, לא הסביבה. ברגע שנהיה נחושים לעשות שינוי במהלכי חיינו – נצליח לעשות זאת.

בחודש אלול בורא העולם פונה אלינו באהבה וקורא לנו לשוב, לשפר, לתקן. מי שלא הניח תפילין עד עכשיו – שיתחיל עכשיו לקיים את המצווה הגדולה. מי שלא הקפיד על תפילה בציבור ועל קביעות עיתים לתורה – זה הזמן להחליט החלטות מתאימות. ומי שמועד פה ושם בלשון הרע ובכבוד הבריות – שיעשה את התשובה שלו ויחולל את המפנה המתחייב אצלו. זהו חודש אלול – קריאה לכל יהודי לשנות את דרכיו לטובה.

בימי חודש אלול מאיר הקב"ה את פניו אלינו, מגלה לנו את י"ג מידות הרחמים שלו, ובכך נותן לכל יהודי כוחות עצומים לחולל את המפנה. מי שינצל את הכוחות הניתנים עכשיו – יוכל לחולל מהפך במסלול חייו. שום דבר אינו בלתי-אפשרי. הקב"ה מושיט לנו יד אוהבת ותומכת. צריך רק לרצות.

בלי תוויות

הדברים אמורים גם בהתייחסות לזולת. יש נטייה להדביק תוויות על אנשים, לקבוע מי טוב ומי רע. זו גישה מוטעית מיסודה. חז"ל אמרו כי אחד הדברים המכוסים מליבו של אדם הוא – הנעשֶה בליבו של חברו. היהודי הציני והקשוח, שלכאורה אינו מקשיב כלל לדבריך, עשוי להתגלות כמי שהדברים פולחים את כליותיו וליבו.

צריך רק לפנות איש אל רעהו מתוך אהבה וחיבה, מתוך רצון כן ואמיתי, ולעזור זה לזה. בלי התנשאות, בלי איומים והפחדות. לדבר אל הזולת כחבר, כידיד. וחזקה על דברי אמת, היוצאים מן הלב, שגם ייכנסו אל הלב, ותהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה.


קריאת השכמה של השופר. אפשר להשתנות

  יש חדש

לבדוק מזוזות עכשיו

לקראת כניסתנו לחודש אלול בתי חב"ד פותחים במבצע מיוחד לבדיקת תפילין ומזוזות, לפי המנהג לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש זה. צעירי חב"ד מתגברים את 'מוקד המזוזה הארצי', הפועל כל השנה, ובאמצעותו אפשר לשגר פנייה לאחד ממאות בתי חב"ד, לבדיקת מזוזות הבית. כמו-כן אפשר לקבל מידע על קניית מזוזות כשרות חדשות. פרטים באתר chabadisrael.co.il.

להתעורר בשופר

שליחי חב"ד יפעלו בחודש אלול לזיכוי המוני ישראל במנהג תקיעת שופר. הפעילות תתקיים במוסדות ציבור, במקומות עבודה ובבתי עסק, והיא נועדה לעורר את לב עם ישראל למשמעות ימי אלול, ימי התשובה והרחמים.

סדנת שופרות

לקראת שנת הלימודים החדשה הכינו צעירי חב"ד בעבור התלמידים תכנית מיוחדת לחודש אלול, שבמרכזה סדנת שופרות. הילדים יחוו את תהליך ייצור השופר, ויראו כיצד קרן איל נהפכת לשופר. הסדנה גם מנחילה את תכניו ומשמעויותיו של חודש אלול. את הסדנאות מפעילים בתי חב"ד.

  שלחן שבת

הידיעה שמשיגים על-ידי הניסיון

בפרשתנו התורה מבהירה שאין לציית לנביא או לחולם חלום שמנסה להסית יהודים לעבוד אלילים: "לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא, כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹקֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת, הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם".

נשאלת כאן שאלה פשוטה: וכי הקב"ה זקוק להעמיד את בני ישראל בניסיון כדי 'לדעת' אם אמנם הם "אוהבים את ה'"?! הלוא הקב"ה ודאי יודע זאת גם בלי הניסיון!

אות או חלום

השאלה גדולה יותר: לצורך הניסיון הקב"ה מחולל נס גלוי, שכן אותו נביא שקר מציג הוכחות לצדקת דבריו – "וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר". רש"י מפרש שם שהקב"ה "נותן לו ממשלה לעשות אות".

כמו-כן בדבר 'חולם החלום', שמבסס את דבריו על חלום שחלם – הלוא הקב"ה הוא שהראה לו בחלום מחזה זה. אף־על־פי שאמרו חז"ל (ברכות נה,ב) "אין אדם רואה אלא מהרהורי ליבו", היינו שתוכני החלום תואמים את מחשבותיו בזמן העֵרות, הרי כל ילד יודע שאין הוא חולם על כל מה שהוא חושב. וכאן הקב"ה גורם לאיש לחלום חלום שעלול לפתות את בני ישראל לעבוד אלילים!

ניסיון העקידה

פרשני המקרא (ראב"ע, רמב"ן, ספורנו ועוד) מפרשים את המילה 'לדעת' בכמה מובנים, ואולם רש"י, שפירושו מתמקד ב'פשוטו של מקרא', אינו מקשה או מבאר דבר. ההסבר הוא שרש"י סומך על זיכרונו של הלומד, כשלמד על הניסיון הראשון שמסופר על אברהם אבינו – ניסיון העקידה.

גם בלב לומד צעיר, 'בן חמש למקרא', נחרת הקושי העצום שחווה אברהם אבינו, לאחר שזכה בבנו יצחק בהיותו בן מאה שנים, ופתאום נצטווה "קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ... וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה" (בראשית כב,ב). הלומד זוכר זאת גם כשהוא לומד את ספר דברים, על כך ש"מנסה ה' אלוקיכם אתכם לדעת". ואכן, אותו הסבר שמניח את דעתו של הלומד בפרשת העקידה נכון ומתאים גם בפרשתנו.

פתחון פה

גם בפרשת העקידה נאמר "כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹקִים אַתָּה" (שם יב). רש"י מפרש: "מעתה יש לי מה להשיב לשטן ולאומות התמהים מה היא חיבתי אצלך. יש לי פתחון פה עכשיו, שרואים כי ירא אלוקים אתה". כלומר, הידיעה כאן אינה מיוחסת לקב"ה עצמו, שכן הוא יודע את הנעשה בליבו של אדם גם בלי הניסיון, אלא זו ידיעה של 'פתחון פה', להשיב לשטן ולאומות העולם על־ידי פרסום הניסיון בכל העולם.

לפי זה, גם הידיעה שבפרשתנו, בפסוק "כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים את ה'", אין כוונתה לידיעת הקב"ה עצמו, אלא לפרסום טעם החיבה שהקב"ה רוחש לישראל, שכן על-ידי העמידה בניסיון מתפרסם לכול שבני ישראל "אוהבים את ה'".

(תורת מנחם תשמ"ז, כרך ד, עמ' 266)

  מן המעיין

בנים אתם

עוד אביכם חי

״בנים אתם לה׳ אלוקיכם, לא תתגודדו״ (דברים יד,א). מה עניין זה לזה? אלא כך יש לפרש זאת: אם מת אביכם-מולידכם, אל לכם ליפול בייאוש עד כדי התגודדות, כי עדיין אביכם שבשמיים, יתברך שמו וישתבח לעד, חי וקיים.

(הרא״ש)

כולם עושי רצונו

כל בני ישראל, בין טובים ובין רעים, בנים הם למקום. "ועמך כולם צדיקים", ואפילו הגרועים שבהם מלאים מצוות כרימון. אילו ידעו הרשעים עד כמה הם עושים את רצון הבורא, היו מתפלצים מרוב עוגמת נפש.

(רבי ישראל מרוז׳ין)

בין כך ובין כך

בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים, אתם קרויים בנים; אין אתם נוהגים מנהג בנים – אין אתם קרויים בנים; דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: בין כך ובין כך אתם קרויים בנים.

(קידושין לו)

אתם – אפילו מזידין

על הפסוק ״אלה מועדי ה׳ מקראי קודש אשר תקראו אותם״ דרשו חז״ל: ״אל תקרי אותם אלא אתם, אפילו שוגגין; אתם, אפילו מזידין; אתם, אפילו מוטעין״. ומה שם, שלא נאמר במפורש 'אתם' אלא 'אותם', אני קורא 'אתם, אפילו שוגגין; אתם, אפילו מזידין' – לא כל שכן בפסוק זה, שבו נאמר בפירוש ״בנים אתם״ – ״אתם, אפילו שוגגין; אתם, אפילו מזידין״; שבני ישראל אפילו הם חוטאים, בין בשוגג, בין במזיד, עדיין הם בניו של הקב״ה.

(רבי מרדכי מקוזמיר)

תהיו קדושים בזכות עצמכם

התורה מזהירה אותנו: ״כי עם קדוש אתה לה׳ אלוקיך״ – תהיו עם קדוש בזכות השמירה על דרך התורה – ״ולא תגרום לעם אחר להיות קדוש״; אל תגרמו שיבואו הגויים ברדיפותיהם ובגזירותיהם ויעשו אתכם 'קדושים'.

(דברי שער חיים)

שלא עשני גוי

זה משמעה של הברכה שאנו מברכים כל יום: ״ברוך אתה... שלא עשני גוי״ - שלא הגוי הוא שעשני מה שהנני; שלא הוא עשאני יהודי, אלא אתה, הקב"ה.

(עיטורי תורה)

נמשך ממוח האב

כשם שהבן נמשך ממוח האב, כך כביכול נשמת כל איש ישראל נמשכה ממחשבתו וחוכמתו יתברך, דהוא ״חכים ולא בחכמה ידיעא״, אלא ״הוא וחוכמתו אחד״.

(תניא)

'מודה אני' של יהודי

כל הטומאות שבעולם אין ביכולתן לטמא את ה'מודה אני' של יהודי. אפשר שחסר בפרט זה או אחר, אך ה'מודה אני' נותר שלם. לכן אומרים 'מודה אני' קודם נטילת ידיים, אפילו בידיים טמאות.

(היום יום)

  אמרת השבוע

מצוות מתוך ברכה

בקיץ שנת תרכ"ח (1878) התפרצה מגיפת כולרה בכמה אזורים והפילה חללים רבים. רבי אהרון מצ'רנוביל ציווה שלא יימנעו מלאכול בשר בתשעת הימים ושלא יצומו בתשעה באב, כדי שהגוף יהיה חזק לעמוד כנגד המחלה.

לקראת שבת קודש פרשת ראה בא אליו שליח מיוחד מהעיר קרמנצ'וג, לבקש רחמים על תושבי העיר. בשעת הסעודה אמר הצדיק: "משה רבנו אמר 'רְאֵה אָנֹכִי' – הביטו בי ותינתן לכם ברכה. אני אומר: 'וְהַקְּלָלָה אִם לֹא' – אם אתה, הקב"ה, תסיר את הקללה, אני ערב לך ש'תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת ה''".

והוסיף: "הנה, נתת לעם ישראל קללה, וכבר אינם מקיימים את דיני תשעת הימים ותשעה באב. הסר את הקללה מהם ותראה שישמרו את כל מצוות התורה".

  גאולהפדיה

ידיעה שמקילה להתגבר

כִּי מְנַסֶּה. לקראת הגאולה השלמה צפוי עם ישראל לעמוד בניסיונות לא פשוטים. וכך נאמר ('רעיא מהימנא' לזוהר חלק ג, קכד,ב): "כגוונא דא יתעביד לנסא לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב: יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים, דאינון מסטרא דטוב וקיימין בניסיונא, והרשיעו רשעים – אינון רשעים דרע" [=כך יעשה הקב"ה ניסיונות לעם ישראל בגאולה האחרונה, כמו שכתוב: 'יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים' – אלה שמצד הטוב יעמדו בניסיון, 'והרשיעו רשעים' – אלה הרשעים שמהרע].

יהודים מתפללים בכל יום: "ואל תביאני... לידי ניסיון". חז"ל גם מייעצים לאדם: "אל תאמין בעצמך עד יום מותך". כל זאת מתוך הכרת כוחו של הניסיון והטלטלה העזה שהוא עלול להסב אפילו לאדם המושלם ביותר.

אך הלוא הניסיונות האלה באים מאת הקב"ה, ומכאן שיש להם מטרה חיובית. תכלית הניסיון להעלות את האדם, לרוממו ולהביאו לגובה שאליו לא היה יכול להגיע בדרך אחרת. תורת החסידות מסבירה (לקוטי תורה ראה יט) שמטרתו האמיתית וייעודו של הניסיון לנשא את האדם: "כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹקֵיכֶם אֶתְכֶם – לָדַעַת", להביאו לבחינת 'דעת' באלוקות. על-ידי העמידה בניסיון זוכה האדם להגיע לדרָגות גבוהות ביותר.

עצם הידיעה שזו מטרת הניסיון מקילה את ההתגברות עליו. כשהאדם יודע שהניסיון אינו משקף חולשה מצידו, אלא להפך, את רצונו של הקב"ה לרוממו ולנשאו – קל לו יותר לגבור עליו. הוא רואה בניסיון את מטרתו הפנימית ואינו נגרר אחריו.

מפיצים באהבה

יוסף-יצחק (יוסי) שטרנפלד

בן 13

תושב קריית יערים (טלז-סטון)

עולה לכיתה ח, וכבר שנתיים מחלק את 'שיחת השבוע' לבתי הכנסת ביישוב ולאנשים פרטיים מסוימים

בעבר אבי, הרב מנשה, שליח חב"ד ביישוב, היה עושה את החלוקה בעצמו ביום שישי. לפני שנתיים התחיל למסור שיעורים בימי שישי, וביקש ממני להחליפו, ונעניתי בשמחה.

בדרך כלל אני עושה את החלוקה ביום שישי. בשבוע שעבר, בעקבות החום הכבד, הקדמתי וחילקתי בחמישי בערב, כשמזג האוויר נעשה נעים יותר. בחורף, כשיורד גשם, אני מחכה להפוגה ואז יוצא לחלוקה.

אנשים עוצרים אותי בדרך ומבקשים לקבל את העלון. רבים אומרים לי שהעלון הוא מקור דברי התורה שלהם בשולחן השבת. זה מאוד חשוב לאנשים, ולכן אני עושה כל מאמץ שכולם יקבלו.

  מעשה שהיה

עונשו של הסוחר האלים

"אפילו אינני יכול להתלונן... אם רק אעז לפצות פה, יחייב אותי בית המשפט בעונש, ואת הפושע האמיתי ישחררו. אלה החוקים במדינה הזאת!", קרא הסוחר היהודי בייאוש

"הכול בגללו!", הצביע הסוחר היהודי ביד רוטטת לעבר עמיתו המוסלמי. "הוא איש אלים ואכזר", אמר בייאוש ובצער לרבי מארי תנעמי בן-סאלם.

זה היה במסגרת אחד מסיוריו של הרב תנעמי ברחבי מחוז מנאכה שבתימן. לבית הדין הגיעה שמועה כי יש השוחטים צאן ובקר בלי שקיבלו סמיכה, ועל כן חשוב לפקח על העניין. שליחי בית הדין פנו אל הרב תנעמי בבקשה שיקבל עליו את הפיקוח על כל שוחטי המחוז.

בתחילה סירב למלא את התפקיד, מתוך צניעותו וענוותנותו, ואולם לאחר הפצרות רבות קיבל עליו את המלאכה. בית הדין מסר בידו מינוי כתוב, שעליו חתמו רבני המקום.

מאותו יום נהג לצאת אחת לכמה חודשים לפקוד את העיירות והכפרים רימה, ברע, ענז ועוד. הוא היה בודק את סכיני השוחטים, מדריך אותם ועומד על משמר הכשרות. כל עיירה וכפר בנפה זכו מדי חודשיים בביקור, בהדרכה ובפיקוח.


העיירה מנאכה במחוז צנעא שבתימן. העונש בא מהר

כשישים שוחטים היו נתונים לאחריותו. כל שוחט היה בא ושוחט לפניו, בעוד הוא היה צופה במלאכתו ומוודא שהוא מקפיד על כל ענייני הניקור והבדיקות הנצרכות. רק לאחר שהיה משוכנע כי האיש יודע את ההלכות ומקפיד עליהן, היה מחדש את סמכותו לשמש שוחט. נוסף על כך היה הרב תנעמי עורך חופות ודואג לכל ענייני הדת במחוז.

זה היה באחד הימים שבהם שהה בכפר צַעְפַאן. רוכל יהודי ניגש אליו ופניו קודרות ונפולות. "מה לך?", התעניין הרב תנעמי.

האיש הרים את עיניו שהיו מלאות עלבון וכאב והחל לשפוך את ליבו: "בכול אשם מחמוד הרשע! אפילו אינני יכול להתלונן... אם רק אעז לפצות פה, יחייב אותי בית המשפט בעונש, ואת הפושע האמיתי ישחררו. אלה החוקים במדינה הזאת!", קרא בייאוש.

"ספר בדיוק מה אירע וכיצד פגע בך המוסלמי", ביקש הרב תנעמי. האיש הצביע על עץ גדול שהטיל צל ענק תחתיו והחל לספר:

"במקום שבו עומד העץ מתקיים השוק המקומי. מדי שבוע באים לכאן סוחרים מכל הסביבה, ופורשים את מרכולתם. מכל האזור באים ל'שוק של יום רביעי', לקנות פירות, ירקות, כלים ועוד.

"הסוחרים הזריזים, שמקדימים לבוא השכם בבוקר, תופסים את המקומות הטובים ביותר תחת העץ הגדול, ונהנים מהצל המבורך; ואילו האחרים נאלצים לעמוד כל היום תחת השמש הקופחת.

"הבוקר באתי עם ראשוני הסוחרים, ותפסתי מקום מצוין תחת העץ. פרשתי את סחורתי על השולחן הקטן, וקיוויתי ליום מכירות מוצלח.

"והנה בא מחמוד, איש אלים במיוחד, וגילה כי לא נותר עוד מקום תחת העץ. מאחר שהמקום שנותר לו לא מצא חן בעיניו, החל להתווכח עימי ולטעון שהשטח שבו אני עומד מצוי בחזקתו. כאשר עמדתי על דעתי כי אין כאן חזקות וכי כל הקודם זוכה, הרים עליי את ידו וסטר לי בחוזקה.

"ראיתי כי נשקפת לי סכנה, אספתי את מרכולתי ופיניתי את השטח לטובת הסוחר האלים. כל עמיתיי הסוחרים הביטו בי בבוז מהול ברחמים, ולא נקפו אצבע כדי להתערב לטובתי, אף שידעו היטב כי הצדק עימי".

הרב תנעמי נאנח עמוקות. מצבם של יהודי תימן היה ידוע לו היטב. ההפליה הורגשה בכל אשר פנו. על-פי רוב, בעת מריבה עם מוסלמי, העדיפו היהודים לכוף את ראשם ולוותר מלצפות למשפט 'צדק' נוסח הקאדי, שתמיד הותיר את העותרים היהודים קירחים מכאן ומכאן.

ואולם צערו של היהודי וכאבו נגעו לליבו של הרב. "אל תדאג, ישועת ה' כהרף עין", הבטיח לו. המילים הטובות וההשתתפות הכנה בצערו הקלו מעט על ליבו של הרוכל. הוא פנה משם והעמיד את דוכנו בפינה צדדית, בתקווה שגם שם יפקדו אותו הקונים.

חלפה שעה, חלפו שעתיים ושעת הצוהריים הגיעה. הרוכל היהודי הביט בערגה על חבריו הסוחרים, שזכו במנת הצל הברוכה, וקנאה מילאה את ליבו.

ופתאום המולה, מהומה וצעקות, בדיוק במקום שבו הציב את דוכנו בשעת בוקר מוקדמת. הסוחר התקרב למקום וראה נחש ענק שיצא מהעץ הגדול ועורר מהומה רבתי. הנחש פנה היישר לסוחר עז הפנים, זינק עליו והכיש אותו. לא חלפו אלא דקות מספר והסוחר האלים מת במקום, בעוד הנחש נעלם מהעין.

הרוכל היה נסער מהמופת שנגלה לעיניו. הוא מיהר אל הרב תנעמי, לספר לו על הפלא הגדול. הרב חייך ואמר לו בחיבה: "הרשע קיבל את המגיע לו...".

(על-פי 'קרני אור')

  רציתי לשאול

עם הרב יצחק נוב

שליח חב"ד בשכונת גבעתי ברחובות ומנהל 'סינון חב"ד' שע"י בי"ד רבני חב"ד

האם הפעלת הגנה על תכנים במחשבים ובטלפונים סלולריים אינה שוללת מהאדם את זכות הבחירה החופשית?

את עקרון הבחירה החופשית הרמב"ם מגדיר בהלכות תשובה (פרק ה,ה) "עיקר גדול... והוא עמוד התורה והמצווה... כלומר שהרשות בידכם, וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם – עושה, בין טובים בין רעים".

אך ודאי שאין הדבר סותר הגבלות שאדם מגביל בהן את עצמו, שכן עצם ההחלטה להתקין הגנה וחסימה היא תולדה של בחירתו החופשית.

התקדמות הטכנולוגיה מביאה לידי מצב שהמכשיר שבכף היד יכול להגיע לכל מקום. אפשר להשתמש בו למידע חיובי ולשיעורים תורניים, אבל אפשר להידרדר על-ידו למחוזות האפלים ביותר. בכל אחד יש יצר שמנסה לאַתגר אותנו, והאלגוריתמים של ענקיות הרשת רק מסייעים לו בזה.

האם יש אדם שיכול לומר: אני חסין? לי זה לא יקרה? הרבי מליובאוויטש דיבר פעם אחת בעניין זה וסיפר: לליובאוויטש בא יהודי, ושאל: וכי 'קונץ' הוא לשבת בליובאוויטש, להסתגר בחדר ולהיות יהודי ירא-שמיים? להיות בעיר פטרבורג, ללכת ברחוב, ושם לא לחטוא – זה 'קונץ'. ומוסיף ואומר: וגם זה איננו 'קונץ'; להיות בפטרבורג, להיכנס לתיאטרון, ולשבת בעיניים עצומות ולא לחטוא – זה דבר של ערך. ומוסיף ואומר: וגם בזה לא די; לשבת בתיאטרון בפטרבורג בעיניים פקוחות, ואז לא לחטוא – זה דבר חידוש. ומוסיף היהודי ואומר: וגם בזה לא די; להיכנס לתיאטרון, ולעמוד ליד הבימה שעליה משחקים השחקנים ולא לחטוא – זה דבר גדול.

וסיים הרבי: ובכן, נקל לתאר שחשבון כזה יכול להסיר את האדם מן הדרך אל שאול תחתית.

ברוך השם שיש פתרונות של הגנה וחסימה, וחשוב להיות ערניים לכך. כתיבה וחסימה טובה!

  פינת ההלכה ומנהג

תקיעות של אלול

הרב יוסף גינזבורג

שאלה: מה עניינן של התקיעות בשופר בימי חודש אלול?

תשובה: בראש חודש אלול עלה משה רבנו להר סיני בפעם השלישית, לקבל את הלוחות האחרונים, והעבירו שופר במחנה לבל יטעו שוב לעשות עגל. לאחר ארבעים יום, ביום הכיפורים, ירד והלוחות בידו, ובישר לישראל שנתרצו לפני הקב"ה, והקב"ה קבע יום זה ליום סליחה ומחילה לדורות. על-כן, כל אותם ימים שמתחילת אלול ועד יום הכיפורים הם ימי רצון.

המנהג לתקוע בשופר בכל חודש אלול קדום מאוד, וסמכו אותו על הכתוב "תקעו בחודש שופר", שיש לו משמעות לתקוע במשך חודש שלם. הספרדים תוקעים באמירת י"ג מידות שבסליחות, והאשכנזים  בסוף תפילת שחרית. רצוי שכל יהודי ישמע את התקיעות.

אם משום מה לא תקעו אחרי תפילת שחרית, יתקעו אחר תפילת מנחה. אבל בלילה אין לתקוע, ואף לא כדי להתאמן.

למנהג הספרדים, חב"ד, צאנז ועוד תוקעים 'תשר"ת, תש"ת, תר"ת'. למנהג רבים מהחסידים וכן נהגו בליטא תוקעים 'תשר"ת' בלבד.

המתפלל תפילת שמונה-עשרה ושומע תקיעות, ואין לו אפשרות לשומען אחר-כך, רשאי לעצור ולהאזין להן בשתיקה. ועדיף לסיים תחילה את הברכה שבה הוא עומד.

בערב ראש השנה אין תוקעים, משני טעמים: א) כדי להפסיק בין תקיעות של מנהג לתקיעות שהן מצוות עשה מן התורה. ב) כדי 'לערבב את השטן' (שירגיש שישראל בטוחים שכבר עשו את עבודת ראש השנה לפני זמנה, וכבר זכו בדין).

מקורות: פרקי דר"א פמ"ו. טושו"ע או"ח סי' תקפא ונו"כ. הוספות לשו"ע אדה"ז שם (במהדורה הישנה חלק ג-ד עמ' 1363, ובחדשה ח"ד עמ' תסז). משנ"ב שם. פסקי תשובות שם אות ג, וש"נ. שערי הל' ומנהג ח"ה סי' סו. ילקוט יוסף ח"ה עמ' טז. לוח 'דבר בעתו' א' אלול. לקוטי שיחות כרך כד עמ' 224.

  חיים יהודיים

סודות המסורת של העופות הכשרים

האם מותר לאכול ברבור וטווס? מחקר שערך הרב לוינגר על השחיטה היהודית, לפני כ-70 שנה, הוביל אותו להתחקות אחר המסורות של כשרות העופות. להתענג בתענוגים, ברבורים ושליו

תעודת זהות. הרב ישראל-מאיר לוינגר, בן 92, יליד ירושלים, תושב שכונת בית וגן בעיר. וטרינר, זואולוג, מומחה לכשרות ולשחיטה. שימש רב הקהילה האורתודוקסית בבאזל. בגיל צעיר החל לעסוק בחקר מסורת כשרות העופות, ונעשה מומחה בין-לאומי בתחום.


הרב לוינגר: "סעודות מסורת לעופות כשרים ,כדי לשמור על רציפות המסורת"

אתגר. בהיותי כבן עשרים התחלתי ללמוד רפואה וטרינרית באוניברסיטה בשווייץ. זו הייתה תקופה שבה נאסרה השחיטה היהודית במדינה. חשבתי לעשות דוקטורט מקיף על שאלת מוסריותה של השחיטה היהודית. הצעתי את הרעיון לפרופסור לאנטומיה ולפרופסור לפיזיולוגיה, שניהם לא-יהודים, והם נתנו את הסכמתם המלאה.

הסכמה. אחרי שהשגתי את הסכמת הצוות האקדמי, התעוררה התנגדות ממקור בלתי-צפוי: הרב החרדי הבולט באזור. הוא חשש שהמחקר יעורר את מחאות ארגוני צער בעלי-חיים, וייגרם נזק עצום. אמרתי לו שאני מאמין באמונה שלמה שעבודתי תניב את התוצאה הרצויה. הרב נתן את הסכמתו והמחקר יצא לדרך.

הישג. המחקר המעמיק עורר קידוש שם שמיים והוכיח מדעית שהשחיטה היהודית היא המוסרית ביותר ואין בה כל חשש של צער בעלי-חיים. המחקר, ובהמשך הספרים שכתבתי בנושא, חוללו מהפכה גדולה והפריכו את טענות הכזב של אגודות שניכסו לעצמן את המוסריות. תגובה מדהימה ביותר קיבלתי מפרופסור שאישר את המחקר, וכך אמר: "אילו הייתי נידון למוות, הייתי בוחר בשיטת השחיטה היהודית"!

מסורת. במרוצת השנים ערכנו סעודות מסורת בארץ ובארה"ב, ושחטנו מגוון עופות טהורים, כדי לשמור על רציפות המסורת. לצערי, המחקר שלי בנושא מסורת העופות התחיל קצת מאוחר, ובינתיים יהודים מבוגרים שהחזיקו עדויות חשובות מדורות קודמים הלכו לעולמם. ועם זה הצלחנו להציל לא מעט עדויות.

עופות. בשוק נפוצים חמישה סוגי עופות טהורים: תרנגולים, תרנגולי הודו, ברווזים, אווזים, ומעט שלווים (בעיקר ביצי שליו). לצידם יש עוד עופות טהורים, שלהם מסורות קדומות, מקהילות יהודיות בעולם. אנו מגישים מסורות אלה כדי לשַׁמְרָן, ולא כהכשר הלכתי מעשי.

ברבור. שמעתי עדות אישית מיהודי זקן, תושב המבורג, שסיפר כי יהודים נהגו לאכול את הברבור הלבן. גם על הברבור השחור יש מסורות שהוא נחשב טהור.

טווס. יש לנו מסורת בכתב ובעל-פה שהטווס הוא עוף טהור. הוא מוזכר במקורות, לצד תרנגול ופסיון, כעופות טהורים. יהודי איטליה נהגו לשחוט טווסים ולאוכלם.

חוגלה. החוגלה, ממשפחת הפסיוניים, נחשבת טהורה, ויש לה מסורת כשרות מוכרת בקהילות רבות. בעבר שחטו אותה בספרד, במרוקו, באנגליה, בגרמניה וגם בארץ ישראל.

פסיון. יש לנו עדות של רב ישיש, ששחט פסיונים בעבור סעודה של רבנים בפריז. היו לנו עוד עדויות מקהילות יהודיות ברחבי העולם, שבהן שחטו פסיונים. בארץ הייתה בעבר משחטה של פסיונים, ולימים נסגרה.

שליו. השליו הוא כמובן עוף טהור. יש תמונה של רב ידוע מאוד בדורנו, שיש לו גוף כשרות מכובד, ששוחט את השליו. בימי מלחמת העולם הראשונה היה מחסור בעופות בירושלים, והביאו מסיני שלווים לכפרות. בבאר טוביה הייתה בעבר משחטה ששחטו בה שלווים.

יונה. שחיטת יונים דורשת מיומנות רבה. בשעתו, כדי לקבל הסמכה לשחוט כל עוף טהור, התבקשתי להוכיח את כישוריי בשחיטת יונים דווקא. הרב שהסמיך אותי שמח מאוד לאכול את בשרן.

פְּנִינִיָּה. החתם סופר אומר כי אף-על-פי שיש מקורות שמתירים את הפנינייה, אין להתירה; ואולם בסיום דבריו הוא כותב שמכל מקום יש האוחזים במסורת בדבר טהרתה. אנחנו יודעים שבכמה וכמה קהילות נהגו לאכול את העוף, ובהן קהילות יהודיות בתימן.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)