כשאי-אפשר להסביר
״עוללים שאלו לחם, פורש אין להם״ (איכה ד,ד). כשעוללים רעבים ללחם, כאב הלב כפול. ומדוע? מפני ש״פורש אין להם״ – אין יכולים אפילו לפרש ולהסביר להם למה הם רעבים.
(לחם דמעה)
הבנים מתעלמים מהאב
״נחלתנו נהפכה לזרים, בתינו לנכרים" (איכה ה,ב). בתינו נעשים לנו כנוכרים, ואנו מרגישים עצמנו בתוכם כמו זרים. ״יתומים היינו ואין אב״ – הילדים שלנו הם כיתומים, שאין להם אב ומורה דרך; אין הוא קיים לגביהם, הם מתעלמים ממנו ומתביישים בו.
(קול יהודה)
חטא מתמשך
״אבותינו חטאו ואינם״ (איכה ה,ז). מי שמזלזל בחינוך ילדיו ומגדל דור שאינו הולך בדרך הישר, הריהו חוטא אפילו בשעה שהוא עצמו כבר אינו בין החיים, שכן התנהגותו הפושעת של הדור השני היא המשך לחטאיו ולפשעיו שלו עצמו. על כך נאמר: ״אבותינו חטאו" וחטאם מוסיף להתקיים אפילו כאשר "ואינם״, בזמן שהם עצמם כבר אינם.
(רבי ישראל מסלנט)
הרגשת אלוקות
״על הר ציון ששמם" (איכה ה,יח). בבית המקדש הייתה הכרה והרגשה באלוקות בבחינת ראייה ממש – ״כדרך שבא ליראות כך בא לראות״. לכן המקדש היה כעולם אחר ממש. מי שנכנס לתוכו תפס והרגיש אלוקות 'בדרך פשיטות', כדבר טבעי ופשוט, ולא 'בדרך התחדשות', כדבר שצריך לחדש ולגלות, ולא היה בו הרגש עצמו כלל.
(ספר המאמרים תער״ב)
אין כוח לחכות
״למה לנצח תשכחנו, תעזבנו לאורך ימים״ (איכה ה,כ). השכר עבור כל צרותינו וייסורינו נדחה לימים יבואו, לימות המשיח, אבל אנו אין לנו כוח לחכות כל-כך הרבה. לפיכך אנו טוענים לפני הקב״ה: ״למה... תעזבנו לאורך ימים״? מדוע אתה דוחה את השכר לאורך ימים? אנו רוצים ליהנות ממנו מעט גם עכשיו!
(תפארת עוזיאל)
למה לדקדק
״כי אם מאוס מאסתנו, קצפת עלינו עד מאוד" (איכה ה,כב). ״אם מאוס מאסתנו״, ואנו בעיניך כרשעים גמורים, למה ״קצפת עלינו עד מאוד״? מדוע מה אתה מקפיד עימנו וכועס עלינו כאילו היינו צדיקים גמורים ממש, שעימם אתה מדקדק ״עד מאוד״, כחוט השערה?
(רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב)
עקבות משיחא
״ועקבותיך לא נודעו״ (תהילים עז,כ). הגאון החסיד רבי לוי-יצחק שניאורסון נסתלק בגלותו בכ׳ במנחם-אב תש״ד. בבוקר אותו יום מלמלו שפתיו בלי הרף. העומדים ליד מיטתו שמעו מילים מקוטעות יוצאות מפיו באנחה: ״ועקבותיך לא נודעו! איי! עקבות משיחא, עקבות משיחא!".
חבלי לידה
״אלי ציון ועריה כמו אישה בציריה״ (קינות). יש שני מיני חבלים וייסורים: חבלי מיתה, שכל מהותם צער והם מקרבים את סוף החיים; וחבלי לידה, שבהם הצער מהול בשמחה, כי הם מקרבים את הלידה ואת ראשיתם של חיים חדשים. הצער והייסורים של ציון הם צערה של ״אישה בציריה״ – חבלי לידה.
(קדושת לוי) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
