ספר דברים נפתח בדברי התוכחה של משה לעם ישראל. וכך מתואר הזמן שבו דיבר: "אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן, וְאֵת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי".
רש"י מפרש: "אמר משה, אם אני מוכיחם קודם שייכנסו לקצת הארץ יאמרו: מה לזה עלינו? מה היטיב לנו? אינו בא אלא לקנתר ולמצוא עילה שאין בו כוח להכניסנו לארץ! לפיכך, המתין עד שהפיל סיחון ועוג לפניהם והורישם את ארצם, ואחר-כך הוכיחם". מכאן שקודם לאמירת תוכחה, אפילו מוצדקת מאין כמותה, יש להקדים 'ימין מקרבת' ל'שמאל דוחה'.
טובה מיוחדת לפני תוכחה
ואולם כאן מתעוררת שאלה: הלוא כבר בפסוק הראשון משה מזכיר את המן שירד לבני ישראל, והיו עוד ניסים שנעשו לאבותינו במדבר. מדוע היה צריך להמתין עד אחרי כיבוש סיחון ועוג כדי לתת לעם מוסר, בשעה שבאותם ימים ממש כל יהודי קיבל את המן שירד בזכותו? מכאן שסתם עשיית טובה איננה מספיקה לאמירת דברי תוכחה ומוסר. כדי שיהיה אפשר לנקוט קו של 'שמאל דוחה' יש להקדים 'ימין מקרבת' משמעותית ביותר.
הגמרא (סנהדרין קז,ב) מלמדת: "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת". לכאורה אפשר ללמוד מזה שיש להקדים את ה'שמאל דוחה' ל'ימין מקרבת'. אלא שהכוונה איננה לסדר הזמנים, שכן רואים בבירור שצריך להתחיל בימין מקרבת, ורק אחר-כך יש מקום ל'שמאל דוחה'.
איך מתחילים
הרמב"ם (בהקדמה לפרק חלק בפירוש המשניות) מדגיש את ההכרח לעודד ילד ללמוד תורה בגישה מקרבת: "קְרא ואתן לך אגוזים או תאנים, או אתן לך מעט דבש". יש לתת לילד תמריצים, גם כאלה שבעתיד יהיו בעיניו חסרי ערך. הרי שההתחלה היא ב'ימין מקרבת' דווקא.
גם בספרו ההלכתי הרמב"ם מביא את פסק הגמרא (פסחים נ,ב): "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אף-על-פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה". שוב – ההתחלה היא 'ימין מקרבת'. וגם תכליתה של העבודה, שהיא עבודה 'לשמה', כמו אברהם אבינו, שייכת יותר ל'ימין מקרבת', שהרי אברהם מכונה "אַבְרָהָם אֹהֲבִי" (ישעיה מא,ח).
לא להרחיק
הגמרא (סנהדרין שם) מביאה שתי דוגמאות לצורך ב'ימין מקרבת'. הראשונה: "שלא כאלישע שדחפו לגחזי". הוא היה תלמידו הקרוב של אלישע, ונוצר מצב שדרש דחייה כלפיו. ועם זה הגמרא קובעת שהדחייה הייתה צריכה להיות ביד השמאלית והחלשה, ואילו הפעולה הדומיננטית היא 'ימין מקרבת'.
הדוגמה השנייה היא מרבי יהושע בן-פרחיה שדחפו לאותו האיש בשתי ידיים. זה היה כשנזדמנו לאכסניה אחת, ואותו האיש דיבר על מה שלא ראוי היה לדבר. רבי יהושע גער בו: "רשע, בכך אתה עוסק?!", והחרים אותו. ואולם הגמרא מלמדת שגם במקרה הזה היה ראוי לנהוג ב'ימין מקרבת'.
(שיחות קודש תשל"ו, כרך ב, עמ' 669) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
