כבוד של מי
״נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים אחר תיאסף אל עמיך״ (במדבר לא,ב). כאן נאמר ״נקמת ה׳ במדין״ ואילו בפסוק הקודם נאמר ״נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים״. כי הקב״ה, החפץ והמדקדק בכבודם של ישראל יותר מכבודו, אמר שמלחמת מדיין היא ״נקמת בני ישראל״, ואילו משה, המדקדק יותר בכבודו של מקום, אמר שמלחמה זו היא ״נקמת ה׳״.
(לקוטי לוי יצחק)
שני היבטים
עניין זה נאמר במלחמת מדיין דווקא, מפני שבמלחמה זו היו שני ההיבטים של ״נקמת ישראל״ ונקמת ה׳״. ״נקמת ישראל״ – היינו כוונת מדיין להביא להשמדת העם היהודי; ״נקמת ה׳״ – זו עצתו של בלעם למדיין ״אלוקיהם של אלו שונא זימה״, דבר שהביא לעוון עבודה זרה ובעל פעור.
(הרבי מליובאוויטש)
שלילת החשד
אם מלחמת מדיין הייתה מתקיימת אחרי מות משה, היו אומרים שבימי משה לא נלחמו במדיינים מפני שמשה הגן עליהם, בהיותו חתן יתרו וישב במדיין שנים רבות. לכן ציווה הקב״ה שיילחם בהם קודם פטירתו.
(משך חכמה)
משה מוסיף להגן
"אחר תיאסף אל עמיך" – גם אחרי הסתלקותו מן העולם מוסיף משה רבנו לנקום את נקמתם של ישראל מכל הקמים עליהם והמצירים אותם.
(רבי נפתלי מרופשיץ)
עונש למכשיל הזולת
למה נסמכה נקמת מדיין לפרשת נדרים? כי בסופה של פרשת נדרים נאמר: ״ונשא את עוונה״, ורש״י מפרש: למדנו מכאן שהגורם תקלה לחברו נכנס תחתיו לכל העונשין. המדיינים גרמו תקלה לישראל בהפקרת בנותיהם, לכן ציווה הקב״ה לנקום בהם.
(קרבן העני)
סכנות המלחמה
״היחלצו מאיתכם אנשים לצבא״ (במדבר לא,ג). כמה וכמה סכנות רוחניות כרוכות במלחמה: נטייה לאכזריות, תאווה לנקמת דם, פיתויי שוד וביזה. לכן נאמר ״היחלצו מאיתכם" – הסירו מעצמכם כל נגיעה פרטית וטובת הנאה; שלא תהיה כוונתכם אלא לתת את נקמת ה׳ במדיין.
(רבי משה מקוז'ניץ)
תקיפות בעת מלחמה
״ויקצוף משה על פקודי החיל״ (במדבר לא,יד). אפילו משה רבנו, שהיה ענוותן ושפל רוח, נוח למקום ונוח לבריות, שהתורה מעידה עליו שהיה ״עניו מכל האדם אשר על פני האדמה״, אף הוא היה חזק ותקיף בשעת מלחמה – ״ויקצוף משה״. במלחמה אין מקום לרכות ולרגשנות ולא לוותרנות ולסלחנות.
(עיטורי תורה)
מחשבה כמעשה
"הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם לִמְסָר מעל בה׳״ (במדבר לא,טז). משה ציווה להרוג כל אישה הראויה לאיש, שהייתה מוזמנת לזנות ומוכנה לעבירה. נמצא שהייתה נידונה על המחשבה, והרי אין עונשין על מחשבת עבירה. לכן אמר הכתוב: ״על דבר פעור״, ובעניין עבודה זרה המחשבה נחשבת כמעשה, ככתוב ״לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם״ (יחזקאל יד,ה).
(תפארת יהונתן) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
