בעניין הנדרים יש כמה וכמה דברים שאינם ברורים. לכאורה, הנודר מבקש להתחזק ברוחניות ואוסר על עצמו הנאות מסוימות, דבר שיש לראותו בחיוב. ואולם חז"ל אמרו (ירושלמי נדרים, פרק ט): "לא דייך מה שאסרה לך התורה, אלא שאתה מבקש לאסור עליך דברים אחרים?!".
גם דרך מסירת פרשה זו מעוררת תמיהה. היא נאמרה "אל ראשי המטות" דווקא, שמזה לומדים כי התרת נדר נעשית "ביחיד מומחה" (ורק אם אין כזה – בשלושה הדיוטות). מדוע התרת נדרים צריכה להיות על-ידי 'מומחה' דווקא?
אחד עולה, אחד יורד
עבודת האדם מתחלקת לשלושה סוגים מרכזיים: מצוות עשה – פעולות שהאדם נדרש לעשות; דברי רשות – דברים ניטרליים הנתונים לבחירת האדם; ומצוות לא תעשה – הימנעויות מדברים אסורים.
בעוד מצוות עשה ומצוות לא תעשה מוגדרות היטב בתורה ובהלכה, וחיובן מוטל על כל יהודי בשווה, הרי דברי הרשות מצויים בתחום אפור, שבו האדם הוא הקובע את ההתייחסות אליהם. שני יהודים אוכלים אותו מאכל; הראשון מעלה את המאכל לקדושה והשני יורד בעקבות הדבר הגשמי לשפל.
מזון לנפש
כי אכן, דברי הרשות תלויים לחלוטין במעמדו הרוחני של האדם. על צדיק, למשל, נאמר שהוא "אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ" (משלי יג,כה), היינו שהמזון מחזק לא רק את גופו אלא גם את נפשו, ואילו "וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר" (שם) – האוכל קשור מלכתחילה לבטן ולהנאה בלבד, ומאחר שאצל יהודים ענייני הגוף קשורים בענייני הנפש, הרי כאשר הנפש אינה מקבלת מזון – אכילת התאווה מזיקה לאדם גם בגשמיות.
על כן האדם נדרש להכיר היטב את עצמו ואת מעמדו הרוחני בטרם הוא ניגש להשתמש בדברי הרשות. ייתכן שלא יוכל להתגבר על ההנאה שבתאוות האכילה, ובמקום לקדש את המאכל, המאכל ידרדר אותו. במקרה כזה יש מקום שירחיק את עצמו מהתאוות האלה, על־ידי הנדרים.
החכם מכוון
אך האדם אינו רשאי לסמוך על עצמו בהערכת מעמדו הרוחני, שכן "אדם קרוב אצל עצמו" (סנהדרין ט,ב), ו"עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה" (משלי י,יב). בדרך כלל, ההערכה העצמית של האדם איננה אובייקטיבית. לכן אם נָדַר נֶדֶר, ועכשיו נראה לו שכבר השיג מדריגה רוחנית גבוהה, ואינו זקוק עוד לנדר, עליו ללכת לחכם שיתיר את נדרו.
כתוב "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ" (קהלת ב,יד), והחכמים מכוּנים 'עיני העדה' (עץ חיים שער ח, פרק א). הם מחוברים לתורה, יודעים מהו רצון ה', ומכוונים את האדם לדרך הטובה והישרה בעבורו. כשם שהעיניים הגשמיות מורות לרגליים לאן ללכת, כך ה'חכם' רואה איך הקב"ה מחדש את העולם בכל רגע ורגע, וביכולתו להדריך את האדם כיצד לנהוג במגעו עם הגשמיות. לכן כל יהודי צריך לקשר את עצמו עם ראשי ישראל, 'ראשי המטות', ומהם יזכה לקבל דרך סלולה בעבודת ה'.
(תורת מנחם, כרך עג, עמ' 80) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
