מדורים נוספים
	שיחת השבוע 2011 - כל המדורים ברצף
	המלחמה על תודעת המקדש
	יש חדש
	אל תסמוך על עצמך
	קנאת ה'
	קנאות בלי פילוג
	נחלת הארץ העתידית
	מפיצים באהבה
	מחשבות מטרידות ופתרונן
	רציתי לשאול
	רכב חדש בין המצרים
	"תתחברו לשפ"ע של בננו"

חמש-עשרה שנה – נלכד. בטבח שמחת תורה אשתקד נפצע אנושות בנם השני, וניצל בנס. ויש להם מסר לכולנו

תעודת זהות. ר' משה שינדלר, בן 64, תושב אלעד, מוותיקי המתפללים בבית הכנסת 'ארזי הלבנון' בעיר. יליד אשקלון, בוגר ישיבת כרם ביבנה. למד הוראה, ומילא תפקידים בחברות מסחריות. לפני כחמש-עשרה שנים איבד את בנו אבישי בפיגוע. שלוש-עשרה שנים לאחר מכן, בטבח שמחת תורה, התבשר שבנו עמיחי נפצע אנוש. בנס ניצלו חייו. הוא ורעייתו סיגלית הפכו את הכאב למנוע של חיים והעצמה.

השכול והמורשת. ר' משה שינדלר והפעילות לזכר הבן

דפיקה בדלת. לפני חמש-עשרה שנה נשמעה דפיקה בדלת. לובשי מדים עמדו בכניסה ובישרו לנו את הגרוע מכול: בננו, אבישי, נרצח בפיגוע ירי, עם עוד שלושה יהודים הי"ד, כאשר היה בדרכו חזרה מישיבת 'שבי חברון' שבה למד, והוא בן עשרים וארבע בלבד. רכב של מחבלים עקף אותם וירה בהם.

אבישי הי"ד. שפ"ע — שמחה, פשטות, עין טובה

שפ"ע. האם, סיגלית, מוסיפה: לאבישי היה מוטו מיוחד שאפיין אותו: שפ"ע – שמחה, פשטות, עין טובה. כך הוא חי, התנהל, והתחבר לצעירים, למבוגרים, לילדים. הייתה בו ענווה מיוחדת. היה בעל תכונות אופי של מנהיג, מתוך עוצמה שקטה ואצילית.

בדרכו. במהלך השנים יזמנו פעולות מגוּונות לזכרו של אבישי. אחת היוזמות המרכזיות, 'בדרכי אבישי', הייתה צעדה של משפחות בשבילי הארץ, עם שילוב של הפעלות לכל הגילים, לצד מסרים חינוכיים מיוחדים. היוזמה הגיעה לשיאה בהשתתפות של 2500 איש מכל רחבי הארץ, שהתחברו לצעידה בשבילי ארצנו הקדושה.

לבחור בחיים. הכאב על אובדן ילד גדול מנשוא, והוא מלווה אותנו בכל יום. ועם זה, אנחנו בוחרים בכל יום מחדש בחיים. לאחר שקמנו מהשבעה, שבתי לעבודה. הסמנכ"ל פגש אותי ונדהם. 'מה אתה עושה פה?', תהה. אמרתי לו שכל עוד לא קיבלתי מכתב פיטורים אני פה... אנחנו ממשיכים בחיים, וחיים עם אבישי במקביל. אנו גם מציינים מדי שנה את יום הולדתו. האם סיגלית: יש לי הרצאה מיוחדת, החירות לבחור בחיים, שבה אני מספרת את הסיפור שלנו, ואני סובבת איתה ברחבי הארץ.

סגירת מעגל. לפני כמה ימים קיבלנו עדכון מהשב"כ שמחבל שסייע לרוצחי בננו, נלכד, עם מחבלים נוספים מחברון שתכננו לבצע פיגועים. היה כתב שהתקשר לשמוע על הרגשות שלנו, ובסיום השיחה גילה לנו: בעבר הייתי בסמינריון הדרכה של אבישי. לכידת המחבל מבחינתנו היא בבחינת 'יש דין ויש דיין'. אנו מקווים מאוד שלא ישוחרר.

בממ"ד. בטבח שמחת תורה נפצע אנושות בננו עמיחי, עובד סוציאלי במקצועו, המטפל בפגועי נפש. הוא עבר עם עוד כמה משפחות דתיות להתגורר בקיבוץ כרם שלום, הסמוך לרפיח. הקיבוץ כמעט נסגר והיה צורך לחזק אותו. עמיחי היה גבאי בית הכנסת בקיבוץ. כשנשמעו האזעקות נכנס עם רעייתו וילדיו לממ"ד. מחבלים נכנסו לביתו וצעקו לו מעבר לדלת "אנחנו צה"ל". עמיחי חשד במבטא שלהם ונמנע מלפתוח את הדלת. המחבלים הפעילו לבנת חבלה, הדלת התפוצצה ועמיחי עף אחורנית ונפצע אנושות.

החילוץ. אנשי כיתת הכוננות של היישוב חתרו למגע ונכנסו לביתו של עמיחי. כשחילצו אותו מהתופת, הרופאים היו פסימיים באשר למצבו. היה שם פרמדיק מעתניאל, שהוזעק בשעתו לפיגוע שבו נרצח בננו אבישי. כששמע שזה אחיו, התבטא: "בפיגוע הקודם לא הצלחתי להציל את שינדלר, הפעם אלחם עליו". בניסי ניסים הוא ניצל.

רב תומך. כששמענו שעמיחי נפצע, עברנו ימים קשים מאוד. רב בית הכנסת שלנו, הרב צבי גלבשטיין, ליווה אותנו ותמך בנו. זה קשר הרבה יותר עמוק מיחסי רב וקהילה. אנחנו משפחה.

לחיות. המסר שלנו – להתבונן בחיים, לחשוב מה בורא עולם רוצה מאיתנו ולכוון לשם. המילים הראשונות של בננו עמיחי, אחרי שהתעורר, היו ברוח זו. הוא פנה אל בורא עולם ואמר: "מה המשימה שבעבורה החזרת אותי לחיים?". זה מה שמעניין אותנו עכשיו. עם ישראל חי! באנו לפה, לחיות כיהודים בארץ אבותינו. אנחנו נישאר פה וננצח את אויבינו!