הֶסַּח הַדַּעַת. חז"ל אומרים (סנהדרין צז,א) "ג' באין בהיסח הדעת; אלו הן – משיח, מציאה ועקרב". הגאולה תבוא פתאום, בלי שנוכל לדעת מראש מתי בדיוק היא תבוא. כשם שאי-אפשר לדעת מראש מתי תימצא מציאה ומתי יעקוץ עקרב, כך הגאולה תבוא בהפתעה. אנחנו צריכים להתפלל עליה, לייחל לבואה ולחשוב עליה כל היום ("לישועתך קיווינו כל היום"), אבל לא נדע מתי בפועל יבוא המשיח, כי הדבר יקרה במפתיע.
המהרש"א מסביר מדוע נכרך עניין המשיח עם מציאה ועם עקרב דווקא: "אם זכה... יבוא לו משיח בהיסח דעת של מציאה, ששמחה וטובה יהיה לו; לא זכה – יהיה לו ביאת המשיח כהיסח הדעת דנשיכת עקרב, לרעה לו".
בספר התניא (איגרת הקודש סימן ד) מוסבר, שגילוי המשיח הוא דבר שלמעלה מהדעת. ביאת המשיח "היא גילוי בחינת נקודה פנימית הכללית", "למעלה מבחינת הדעת". זו מתנה מלמעלה, שהאדם עצמו אינו יכול להגיע אליה על-ידי דעתו ושכלו, אלא הקב"ה נותנה לנו באופן שלמעלה מהדעת.
הרבי מליובאוויטש מסביר (תורת מנחם כרך ט, עמ' 111. וראה שם עמ' 95 עוד ביאור, ש'היסח הדעת' משמעותו עבודה של 'היסח הדעת'), ש'היסח הדעת' הוא סוג עליון של ציפייה למשיח. אנו נדרשים לצפות למשיח לא על בסיס הבנתנו האישית בטוב שיהיה לנו בבואו. יש להסיח את דעתנו מכל המחשבות על טוב גשמי או רוחני, והמחשבה צריכה להיות בדבר אחד בלבד – שתושלם הכוונה האלוקית בבריאת העולם, "להיות לו יתברך דירה בתחתונים". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
