ברכת כוהנים נפתחת ב"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ". רש"י מפרש: "יברכך – שיתברכו נכסיך; וישמרך – שלא יבואו שודדים ליטול ממונך". מדוע צריך לשלול שוד ונזק בהקשר ברכתו של הקב"ה? אם הקב"ה מברך אדם בממון, כיצד שודדים יכולים ליטול אותו ממנו?
ההסבר הוא שגם לאחר שברכת הקב"ה ניתנת לאדם, ייתכן מצב שבו השפע יתעכב או אף יימנע, בגלל התערבות עניינים צדדיים, כגון חטאים. אפילו יעקב אבינו חשש קודם המפגש עם עשיו, אף שהקב"ה הבטיח לו שישמור עליו, והסביר: "שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא".
ברכה עם הגנה
ייתכן שגם לאחר שהקב"ה מברך את האדם "שיתברכו נכסיך" תיווצר סיבה כלשהי שבגללה "יבואו עליך שודדים ליטול ממונך". על כך מבטיחה התורה "וישמרך" – השמירה באה ממקום הנעלה ממקור הברכה, והיא מבטיחה שגם במקרה של חטא וכדומה, הברכה תתגשם. כך נהג יעקב אבינו כאשר היה ירא "שמא יגרום החטא" – הוא התפלל לקב"ה "הַצִּילֵנִי נָא", שכן התפילה נעלית מהברכה.
הכוהנים מוסיפים ומברכים: "יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ". 'נשיאת פנים' עניינה 'לפנים משורת הדין', היינו שגם אם מידת הדין קובעת שלא מגיע לאדם לקבל ברכה – הברכה תינתן בכל-זאת, מפני שהיא באה ממקור שהוא למעלה מ'סדר ההשתלשלות' שדרכו השפע יורד לעולם.
שפע גדול מדי
הברכה מסתיימת ב"וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם". חז"ל אמרו: "השלום שקול כנגד הכול". אם כן, מדוע השלום ממוקם בסוף הברכה? משום שתפקידו לוודא שהברכה תיקלט על־ידי המקבל, כי בהיותה ברכה עוצמתית כל-כך, ספק אם המקבל יהיה 'כלי' לברכה כזאת.
הדבר דומה למסופר (תענית כג,א) על חוני המעגל שעג עוגה וביקש גשמים, וירדו גשמי זעף, עד שהיה צריך להתפלל ולבקש שייפסקו, באומרו: "הִשְׁפַּעְתָּ להם רוב טובה, אינם יכולים לעמוד". הבחירה במילה 'טובה' דווקא מלמדת שגם כאשר ניתן ריבוי של טוב – עדיין המקבל עלול שלא להיות 'כלי' כזה, ועד שהיא מביאה לו נזק.
השלום מגן
גם במתן תורה, כאשר בני ישראל שמעו את הקב"ה עצמו, התוצאה הייתה ש"על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתם". בספר התניא מבואר שזה מפני עוצמת הגילוי, באופן ש"אין שם הסתר פנים כלל". זה תפקידו של ה'שלום' כאן – להתאים את האור האלוקי, שיהיה "כלי מחזיק ברכה".
בזוהר נאמר שהפסוק "כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" בא לומר שברכת כוהנים ניתנת לעם ישראל דווקא "ולא לשאר עמין". הואיל והברכה מגיעה ממקור נעלה כל-כך, עלול היה להיות מצב שגם ה'קליפות' יכולות לקבל ממנו. גם בזה באה הפעולה של ברכת ה'שלום', להבטיח שהשפע יגיע לישראל דווקא ולא לאחרים.
(תורת מנחם, כרך עב, עמ' 342) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
