שאלה: איך אפשר להשתמש ביין בבית שבו נמצא עובד זר?
תשובה: איסור 'יין נֶסֶך' ממש הוא יין שנתנסך כתקרובת לאלילים. יין כזה אסור מן התורה בשתייה ואף בהנאה.
חז"ל אסרו גם 'סתם יינם', היינו, כל יין של גוי, הן מחשש 'יין נסך' הן כדי למנוע קשר עימם ("משום בנותיהן"). בקבוק יין פתוח שנגע בו גוי – נאסר, ורגילים לקרוא ליין כזה בהשאלה גם כן 'יין נסך'. חסידים ואנשי מעשה מחמירים אפילו ביין שראהו גוי, לפחות שלא לקדש עליו.
ואולם יין מבושל שנגע בו גוי – מותר. בטעם הדבר כתב הרמב"ם, שהואיל ויין זה אינו ראוי לניסוך על המזבח שבמקדש, אינו מתנסך גם לאלילים. והסביר הר"ן, שאמנם היה מקום לגזור בו משום בנותיהם, אך מכיוון שאין בו ניסוך, לא גזרו בו.
הגדרת 'מבושל' היא: "משהרתיח על גבי האש". פוסקים רבים כתבו שדי אם היין מגיע לטמפרטורה של יותר מ-80 מעלות צלזיוס, שבה היין רותח ומתחיל לאבד כוהל. מקובל להתיר גם יין שפוסטר בחום כזה, אף ששינוי הטעם בו מזערי. ויש האוסרים יין שבושל על-ידי פיסטור וגוי נגע בו.
מיץ ענבים טבעי דינו כיין, הן לעניין קידוש הן לעניין 'סתם יינם'.
על כן בית שיש בו עובד זר, יש להימנע מלהכניס אליו יין שאינו מבושל.
מקורות: ע"ז כט,ב-ל,א. רמב"ם הל' מאכלות אסורות פי"א. טושו"ע יו"ד סי' ב ס"ה, קכג ס"ג ונו"כ, ודרכי תשובה, וסי' קכד סי"ז. ספר 'הכשרות' פרק יט, סעיפים: א,נא,נח,סא, וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
