שבת דרך-ארץ
משלוש השבתות שלפני שלושת הרגלים זכו שתי שבתות לשמות מיוחדים: השבת שלפני פסח נקראת 'שבת הגדול' והשבת שלפני סוכות – 'שבת שובה'. גם השבת השלישית, שלפני שבועות, ראויה הייתה להיקרא בשם מיוחד. היא הייתה צריכה להיקרא 'שבת דרך-ארץ', משום "דרך-ארץ קדמה לתורה".
(חידושי הרי"ם)
נקיים מכל חטאת
בכל חג התורה מזכירה שיש להביא בין כל הקרבנות גם שעיר חטאת, ואילו בחג השבועות אין תיבת 'חטאת' נזכרת. משום שבחג השבועות, יום קבלת התורה, כל אדם מישראל הוא בבחינת גר, שהוא "כקטן שנולד", וקטן שנולד הוא נקי מכל חטא וחטאת.
(רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב)
שבועה הדדית
'שבועות' מלשון 'שבועה'. במתן תורה נשבעו ה' יתברך וכנסת ישראל זה לזה שבועה הדדית: אנו נשבענו לריבון העולם שלא נמיר אותו חלילה באלוקים אחרים, והוא נשבע לנו שלא יחליף אותנו בעם אחר.
(טור ברקת)
קשר נצחי
"ויתייצבו בתחתית ההר – מלמד שכפה עליהם הקב"ה את ההר כגיגית" (שבת פח). למה כפה עליהם הקב"ה את ההר כגיגית? כדי שכנסת ישראל תקבל את התורה באונס, ויהיה לה דין אנוסה, ובאנוסה ההלכה היא – "לא יוכל שלחה כל ימיו", ויהיה הקשר שלנו עם הקב"ה קשר נצחי שאין להתירו.
(חידושי הרי"ם)
שכינה מדברת מגרונו
"משה ידבר והאלוקים יעננו בקול" (שמות יט,יט). "בקולו של משה" (ברכות מה). מכיוון שהשכינה הייתה מדברת מתוך גרונו של משה, נמצא שקולו של משה היה קול ה'.
(רבי יהושע מקוטנה)
אנכי ה' אלוקיך
"אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" (שמות כ,ב). 'אנכי' מורה על מהותו ועצמותו יתברך, שלמעלה מכל תואר או שם. בחינה זו נמשכת לנשמות ישראל עד שנעשה 'אלוקיך', אלוקה שלך, כוחך וחיותך.
(אדמו"ר הזקן)
ארבע שליבות
המשכה זו נמשכת על-ידי שם הוי'ה, הרומז לארבע השליבות הדרושות להורדת המשכה והשפעה אלוקית מלמעלה למטה: י' מסמלת צמצום, ה' – התפשטות, ו' – המשכה, וה' אחרונה – קבלת ההמשכה.
(תורה אור)
עולם, שנה, נפש
"והר סיני עשן כולו" (שמות יט,יח). 'עשן' ראשי תיבות עולם, שנה, נפש. משמעות ה'עשן' שבמתן תורה על חיוב לימוד התורה המוטל על כל אחד ואחד: 'עולם' – מקום, ללמוד תורה בכל בית ובכל מקום. 'שנה' – זמן, להרבות בכמות הזמן המוקדש ללימוד התורה. 'נפש' – חיוּת, להוסיף באיכות הלימוד, שהלימוד יהיה בחיוּת יתרה, וממילא האדם יידע וישיג בעומק יותר.
(הרבי מליובאוויטש) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
