שאלה: האם יכולים לצאת ידי חובת ספירת העומר בשמיעת הספירה של שליח הציבור?
תשובה: יש דעה בפוסקים, שדברי חז"ל "שתהא ספירה לכל אחד ואחד", כוונתם, שכל אחד ואחד יספור בעצמו ממש ולא ייצא בשמיעה מחברו. ואולם למעשה נתקבלה הדעה שכוונת חז"ל היא רק שספירת העומר מוטלת על כל יחיד, שלא כספירת שנות היובל המוטלת על הסנהדרין הגדולה בלבד.
הכלל ההלכתי קובע: 'שומע כעונה'. כלומר, אם אדם שומע בשלמות קידוש, קריאת מגילה או ברכת המצוות מפי אדם אחר (החייב בהן), והלה אומר זאת מתוך כוונה להוציא את השומע ידי חובתו וגם השומע כיוון לצאת בשמיעתו – יצא, כי נחשב לו כאילו אמר זאת בעצמו.
אך למעשה נקבע כי על כל יחיד לספור בעצמו, ואם יצא ידי חובתו בשמיעה מהש"ץ או ממישהו אחר, יש המורים שעליו לספור שוב בעצמו בלי ברכה.
ואולם מי ששכח לספור יום אחד, וכבר אינו יכול לברך בעצמו, יבקש מחברו שיכוון להוציאו ידי חובת הברכה. רצוי להודיע לציבור ששליח הציבור מכוון להוציא את כל הרוצה לצאת בברכתו (ועל הש"ץ לכוון במפורש שלא להוציא את מי שרוצה לברך ולספור בעצמו, כדי שלא להכניסם לספק).
הש"ץ מברך קודם, מפני שצריך לדעת תחילה את היום שסופרים, ואחרי ספירת הש"ץ יודע כל הציבור את הספירה הנכונה לערב זה.
גם מי שכבר ספר הערב רשאי להוציא ידי חובה את מי שאינו יודע לברך בעצמו (בפרט אם הלה איננו יכול לקרוא את הברכה מן הכתב), כמו בקידוש, שהרי גם הוא נקרא 'מחויב בדבר' שכל ישראל יברכו, כי "כל ישראל ערבין זה בזה".
מקורות: ר"ה כט,א. מנחות סה,ב. טושו"ע או"ח תפט ונו"כ, שע"ת ס"ק ו, ושו"ע אדמו"ר הזקן ס"א וסי"ב. 'ספירת העומר - הלכות ומנהגים השלם' פ"ב ס"ב, ופ"ד סט"ו וסכ"ב והע' מד. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
