עם הרב מאיר קריצ'בסקי
מנהל בית חב"ד 'בית משיח' באר-שבע
איך מצפים ממני להעיר לזולת על דברים הדורשים תיקון אצלו בשעה שעדיין לא תיקנתי את עצמי?
אכן, חז"ל קבעו כלל (בבא בתרא ס,ב): "קשוט עצמך ואחר-כך קשוט אחרים". כשאתה בא לומר דברי תוכחה לזולתך, עליך לוודא שאתה עצמך אינך לוקה בפגם זה, כדי שהלה לא יטיח בך: "טול קורה מבין עיניך".
גם כשאתה מעיר לזולת על דבר שאתה כבר שלם בו, אם הוא חש מותקף, הוא עלול להגיב לעיתים בהתקפה נגדית ולהיטפל לפגם אחר שיש בך. ובכל-זאת התורה דורשת מאיתנו לחוש אחריות ליהודי שני, ולמצוא דרך נעימה לומר את הדברים, באופן שיתקבלו על ליבו.
כל זה אמור על השמעת דברי תוכחה ומוסר, שקשה לזולת לקבלם כשהם באים מפי אדם שעדיין יש לו מה לתקן בעצמו. ואולם בכל הקשור לעידוד חיובי ולהבאת אור התורה ליהודי שני, כאן מצבך האישי אינו אמור למלא תפקיד.
הרבי מליובאוויטש התבטא פעמים רבות: "מה אשם היהודי השני שעדיין לא השגת את השלמות שלך!". אכן, יש לך עוד הרבה ללמוד ולתקן, אבל בינתיים יש כאן יהודי שנפשו משוועת לחיבור עם הבורא, ואתה יכול להיות השליח לזַכות אותו במצווה או ללמדו תורה.
כשאתה זוכה להאיר את עיני הזולת ולשתף אותו באוצר האלוקי הנפלא, בתורה ובמצוות השייכות לו, ועושה זאת מתוך אהבה וכבוד אמיתיים – מצבך האישי אינו רלוונטי כלל, כי אתה רק מגלה לו את המתנה הנצחית שהוא קיבל מבורא העולם ומנהיגו.
ואם אתה מודאג ממצבך האישי, הרי אדרבה, העשייה למען הזולת תעודד אותך להשתפר ולהתחזק, ככתוב (משלי כט,יג): "מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה'". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
