עורך 'שיחת השבוע' מספר איך נולד העלון, אל מי הוא פונה, כמה שעות הוא משקיע בו בכל שבוע ואיזה טור ראשי לא כתב
הרב מנחם ברוד, 65, נולד בריגה, לטביה, במשפחה חב"דית, שעלתה ארצה בשנת תשכ"ה (1965). למד בישיבות חב"ד, וכבר שם נתגלה כישרון הכתיבה שלו. כרבים מחבריו חלם לצאת לשליחות, אבל הבין ששליחותו היא בכתיבת ועריכת פרסומים במרכז הארצי של השלוחים בארץ – צעירי אגודת חב"ד.
"להביא תכנים נכונים לציבור". הרב ברוד
איך הכול התחיל?
לפני כארבעים שנה, כשהתחלתי לשמש עורך הפרסומים בצעירי חב"ד, ראינו עד כמה קשה להבקיע את חומת התקשורת, שהציגה בכללות גישה עוינת לערכי יהדות ולאורח החיים היהודי. באותם ימים החלה מתקפה עזה על החוזרים בתשובה, והתקשורת הציגה אותם בצבע אחיד – אנשים שהפסיקו לעבוד, התנתקו מהמשפחה וכדומה.
ואיך 'שיחת השבוע' פותר בעיה זו?
חשבנו שצריך ליצור כלי תקשורת המונים, שבאמצעותו יהיה אפשר להביא תכנים נכונים לציבור, שיוכלו לאזן את העיוותים שהתקשורת יוצרת.
תמהיל שקלע למטרה
קהל בתי הכנסת זקוק לזה?
ועוד איך! ראשית, קהל בתי הכנסת אינו מורכב מחרדים ודתיים בלבד. יש המוני יהודים שאינם מוגדרים דתיים, אבל בליל שבת חובשים כיפה על ראשם ובאים לבית הכנסת. הם צורכים כל השבוע את התקשורת הרגילה, ובשבת זו ההזדמנות שלנו לתת להם חומר קריאה שיציג תמונה אחרת. וגם שומרי מצוות זקוקים לחיזוק.
למעשה יצרתם מתכונת של עלון שלא הייתה קודם לכן.
כמה שנים קודם לכן החל להופיע עלון 'שבת בשבתו', בעריכת ידידי היקר, חוקר החסידות, הד"ר יצחק אלפסי. אבל הוא התרכז בפרשת השבוע וכדומה. אנחנו רצינו לדבר אל כל חלקי הציבור, וגם להציג עמדות בסוגיות שעל הפרק, ולכן בנינו מתכונת שיש בה מגוון מדורים, שרובם ככולם הולכים איתנו עד היום. ובאמת ראינו שהתמהיל הזה קלע למטרה, וכל אחד ואחת מוצאים בעלון את מה שמעניין אותם.
מדוע באמת כמעט לא שיניתם את המתכונת במרוצת השנים?
יש אִמרה עממית: מכשיר שעובד, אל תתקן אותו. לכולנו יש רצון לשנות, להתחדש, אבל כאן נוצר חיבור מאוד עמוק של הציבור למדורים שכל אחד אוהב. ראינו שקשה מאוד לוותר על מדורים מסוימים ולהחליפם באחרים. לכן השינויים שעשינו היו מינוריים בלבד. לפני כשלוש שנים התרחבנו לשמונה עמודים, ואז הוספנו מדור ילדים ועוד מדורים חדשים.
איך הגיב הרבי על הוצאת העלון?
כל פרסום של צעירי חב"ד נשלח לרבי, ומובן שגם 'שיחת השבוע' היה נשלח אליו מייד עם הופעתו. קיבלנו את ברכותיו הקדושות, והיו מקרים שהרבי גם העיר על דברים מסוימים.
בעלון באה לידי ביטוי קריאת הרבי בדבר הגאולה?
ברור. העלון פעל רבות להחדרת תודעת הגאולה ולהסברת משמעותה. בשלב מסוים התחלנו לכתוב מדור מיוחד, שליקט והגיש את סוגיות הגאולה בשפה שווה לכל נפש. מהטורים האלה נולד במרוצת השנים הספר 'ימות המשיח', שנדפס במהדורות רבות, בעשרות אלפי עותקים.
אתה כתבת את כל המאמרים בעמוד הראשון?
חוץ מאחד. את המאמר בגיליון שאחרי ג' בתמוז תשנ"ד לא היו לי כוחות נפש לכתוב. כתב אותו מורי ורבי בענייני כתיבה ועריכה, הרב טוביה בלוי, והוא נשא את הכותרת 'ממשיכים'.
מה התגובה הכי נפוצה שאתה שומע?
שאנחנו כותבים את מה שהאנשים חושבים בליבם. לא אחת אנשים מרגישים משהו, ואין להם כל-כך מילים לבטא את תחושותיהם. חשוב מאוד לתת להם מילים שיביעו בלשון ברורה ובהירה את אמונתם והכרתם, ואנחנו משתדלים לעשות זאת.
ומה התגובה שמרגיזה אותך?
כשמישהו שואל אם קראתי מדור כזה או אחר בעלון. עורך זה לא מישהו שיושב למעלה והדברים נכנסים לעלון מאליהם. ברור שאני חייב לקרוא ולערוך כל מילה שמופיעה אצלנו.
הקוראים מרגישים
באמת, כמה זמן לוקח לך לערוך את העלון השבועי?
לפחות יום וחצי. זו עבודה שדורשת שעות רבות, כדי שהקורא יקבל טקסט רהוט, קולח, מדויק, ונראה לי שהקוראים מרגישים את ההשקעה שלנו.
מה אתה מאחל לעלון בחגיגת ה-2000?
שיוסיף לצאת לאור בקביעות, יגיע לקהלים נוספים, יכוון לאמת, ישמור על שפה מכובדת ועל רוח של אהבת ישראל, ושיזכה לבשר בקרוב על ביאת משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלמה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
