חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:04 זריחה: 6:47 ז' בחשון התשפ"ז, 18/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע 2000- כל המדורים ברצף
ערב שבת קודש פרשת תזריע-מצורע, ד' באייר ה'תשפ"ה, (02/05/2025)

מדורים נוספים
שיחת השבוע 2000- כל המדורים ברצף
שותפים רבים להצלחה
תיקון על-ידי 'ציפורים המפטפטות'
סיפורי צדיקים
לומר בשם אומרו
האם המשיח נמצא ברומא?
מפיצים באהבה
מכישרון הכתיבה לגילוי הנשמה
רציתי לשאול
הלכה שאינה אחידה
ריאיון פעם ב-2000 גיליונות
ברכות הרבנים
כתבות
מכתבים

מס' 2000, ערב שבת-קודש פרשת תזריע-מצורע, ד' באייר ה'תשפ"ה (02.05.2025)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-3731777

עורך: מנחם ברוד  �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

  עמדה שבועית

שותפים רבים להצלחה

גיליון חגיגי זה הוא ההזדמנות להודות לקוראים הנאמנים, למפיצים המתנדבים, לשלוחים המסורים, לצוות הכותבים ולכל המסייעים

העולם בימינו מאוד דינמי, משתנה. השאיפה היא להחליף ישן בחדש. במציאות זו, להתמיד בהוצאת עלון שבועי, בעל קהל קוראים נאמן, לאורך אלפיים גיליונות, כמעט ארבעים שנה – אין זה דבר של מה בכך.

להצלחה זו שותפים רבים, אבל בראש ובראשונה הננו מבקשים להודות לכם, הקוראים. אתם העושים את העלון מבוקש כל-כך, כשאתם נהנים ממנו, אוהבים לקרוא אותו, וכשאתם ממהרים לקחת אותו עימכם לביתכם ולחלוק אותו עם כל המשפחה. על כך תודה!

הצטרפו והיו שותפים

תודה לבבית מגיעה למפיצים הרבים, הפועלים בהתנדבות להפיץ את העלון בסביבתם. שבוע אחרי שבוע הם באים לקבל את חבילת העלונים המחכה לכם, ומעבירים אותם ליעדם. בשבועות האחרונים חשפנו בעלון כמה וכמה מאותם מפיצים, אנשים מן השורה, שעושים את המלאכה במסירות ובאהבה. אין מילים להודות לכם ולהוקיר את פועלכם, ובוודאי הקב"ה ישלם לכם כגמולכם הטוב.

להוקרה מיוחדת ראויים השלוחים, מנהלי בתי חב"ד ברחבי הארץ, המזמינים את העלונים ודואגים למימון עלותם. רבים רואים את העלונים מחולקים חינם בבית הכנסת, ואינם יודעים שמישהו שילם עליהם בדרך. הלוואי שהיה אפשר לשלוח את העלונים לכל דורש ללא תשלום. אלא שעלות הדפסת העלונים בתפוצה אדירה שכזאת גבוהה מאוד, והשלוחים הם המסייעים לקיים את המפעל הזה, בעזרת הציבור שגם הוא משתתף ותומך.

זה המקום לעודד את הציבור להיות שותפים בהפצת העלון על-ידי מימון העלות הכרוכה בהזמנת כמויות נוספות של עלונים, והבאתם ליישובים ולקהילות שעדיין אינם זוכים לקבלם. אנא פנו אל בתי חב"ד והציעו את עזרתכם, וזו תתקבל בהערכה ובתודה.

הוקרה לכותבים

במרוצת השנים התחלפו מקצת הכותבים בעלון, אבל הרב יוסף גינזבורג, הרב האזורי בעומר, מלווה אותנו במדורו ההלכתי, מהגיליון הראשון, ואינו חוסך טרחה ועמל להשיב על השאלות ולהגיש הלכה מבוררת לציבור. יאריך ה' ימיו בטוב ובנעימים, מתוך בריאות נכונה ורוב נחת.

גם כותב מדור 'מן המעיין', הרב אליעזר ברוד, רבו של כרמי יוסף וחבר מועצת הרבנות הראשית, מלווה אותנו כמעט מן ההתחלה. עימו כותב מדור 'חיים יהודיים', מנחם כהן, שמפגיש אותנו מדי שבוע עם אנשים חדשים ומעניינים. מעבד שיחת הרבי, לוי שייקביץ, שגם מגיש בטוב טעם את דבר התורה ו'מה רבו מעשיך ה'' במדור הילדים. מנחם שייקביץ, כותב 'מעשה שהיה', שמתאמץ לדלות עוד ועוד סיפורים, מכל שבטי ישראל ומכל הזמנים.

תודה למעצבים, ובראשם אליעזר מרגליות, למאיירים, לעוסקים בהדפסה ובמלאכה הקשה של האריזה והמשלוח לכל חלקי הארץ. כולם יחד שותפים לשמחה הגדולה של גיליון ה-2000. ייתן ה' שנוסיף להגיש לכם מדי שבוע עוד עלון גדוש באור רענן של תורה וחסידות, אמונה וביטחון, עידוד ותקווה.

נישא תפילה אל אבינו שבשמיים שלא תצא חס ושלום תקלה מתחת ידנו. שנוכל תמיד להביא רוח של התחזקות להמוני בית ישראל, ושבקרוב נזכה לבשר בגיליוננו על הגאולה האמיתית והשלמה, על-ידי משיח צדקנו.

  שלחן שבת

תיקון על-ידי 'ציפורים המפטפטות'

כחלק מטהרת המצורע, התורה מצווה: "וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת, וְעֵץ אֶרֶז, וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב". רש"י מבאר: "חיות – פרט לטריפות; טהורות – פרט לעוף טמא".

דברי רש"י מעוררים כמה תמיהות: כשהתורה אומרת שיש להביא 'ציפורים חיות', ברור שאין הן טריפות. רק לאחר שחיטתו יכולים לבדוק את איבריו הפנימיים של בעל-החיים ולוודא שאינו טריפה. איך אפשר לדעת שהציפורים אינן טריפה, בשעה שאת הציפור החיה יש לשלח "על פני השדה"?

הדגשה תמוהה

גם ההסבר ש'טהורות' בא לשלול "עוף טמא" לכאורה מיותר. ברור לגמרי ש'טהורות' הן בעלי-חיים טהורים. ובכלל, האם הייתה חסרה הבנה בפשוטו של מקרא אילולא כל פירושו של רש"י?

אלא שאכן, למקרא הפסוק מתעוררת תמיהה גדולה – מדוע התורה מדגישה בקרבנו של מצורע דווקא שהציפורים צריכות להיות חיות טהורות, והלוא כל הקרבנות באים מבעלי-חיים שאינם טריפה וכמובן טהורים, וה'בן חמש למקרא' כבר למד זאת בפרשיות הקודמות?

התלהבות שלילית

תמיהה זו מיישב רש"י בהסבר שהוא מביא בהמשך שהצורך ב"חיות טהורות" הוא "לפי שהנגעים באים על לשון הרע, שהוא פטפוטי דברים". בלשון הרע יש שני מרכיבים בעייתיים: ראשית, הדיבור הבלתי-רצוי, דיבור טמא; ושנית, היותו 'פטפוטי דברים' – דברים שנאמרים מתוך להט והתלהבות, ועד שהוא גורם "להבדיל בין איש לאשתו ובין איש לרעהו". אין זה דיבור חד-פעמי אלא דיבור שחוזר ונשנֶה וגורם פירוד לבבות.

כדי לתקן זאת "הוזקקו לטהרתו ציפורים שמפטפטים תמיד בצפצוף קול". בזה יש שני הפרטים הנזכרים לעיל: כנגד הדיבור הטמא יש דיבור טהור, המרומז בצפצוף של הציפורים ובטהרתן; וכנגד ההתלהבות שבדיבור – גם הדיבור הטהור צריך להיות בחיות ובהתמדה – "שמפטפטים תמיד". דבר זה בא לידי ביטוי בציפורים 'חיות ולא טריפות', שכן ציפור טריפה אינה מסוגלת לצפצף תמיד בצפצוף וקול.

תיקון שחודר עמוק

ועדיין אפשר להקשות מדוע רש"י נכנס לעניינים של רמזים וכוונות נסתרות, בשעה שעניינו לפרש את פשוטו של מקרא. ובכן, טהרת המצורע מתאפיינת במרכיבים החריגים שלה – שילוח ציפור, לקיחת עץ ארז ואזוב ושני תולעת. ומכיוון שהטהרה איננה על-שכלית, שהרי כתוב "זאת תורת המצורע" ולא "זאת חוקת המצורע", הרי שנדרש הסבר כיצד טהרת המצורע היא התיקון להתנהגות שגרמה להופעת הצרעת.

מזה יש ללמוד עד כמה נדרשת זהירות מלשון הרע, שלא לומר דבר בלתי-רצוי על אדם מישראל (אף-על-פי שהוא אמת). ואם מישהו נכשל חס ושלום בחטא זה, יש להשתדל לפעול לטהרתו, ועד לטהרה שחודרת לכל פרטי מציאותו.

(תורת מנחם תשמ"ו, כרך ג, עמ' 55)

  מן המעיין

סיפורי צדיקים

כמעשי מרכבה

כשחסידים יושבים בצוותא ומספרים מעשי צדיקים, רואים זאת לפני השם יתברך כאילו הם יושבים ולומדים מעשה מרכבה.

(הבעש"ט)

בדרכו של הקב"ה

שני מחברי ספרים התייצבו לפני רבי ישראל מרוז'ין. אחד חיבר ספר חידושי תורה והשני ליקט סיפורי חסידים. קיבל הצדיק תחילה את מחבר ספר הסיפורים, והסביר: "אף הקב"ה הקדים את סיפור בריאת העולם למצוות התורה".

כוח לעורר

העולם אומר שסיפורי מעשיות הם תרופה לשינה, ואני אומר שמעוררים בהם בני-אדם מתרדמתם.

(רבי נחמן מברסלב)

שכל לשמוע

צריך להיות בר-שכל כדי לדעת כיצד לספר מעשה, אך דרוש שכל רב יותר כדי לדעת כיצד לשמוע סיפור מעשה.

(הרבי הרש"ב מליובאוויטש)

תענוג מגן עדן

כל תענוג מקורו בגן עדן, ואפילו בדיחה נאה. לא כל שכן תענוג הנגרם מסיפור חסידי.

(רבי פינחס מקוריץ)

פעולת הסיפור

סיפור חסידי צריך לעורר מידה טובה. סיפור חסידי צריך לעורר חיות פנימית בהידור מצווה. סיפור חסידי צריך להביא להרגשת ה"דרכיה דרכי נועם" (משלי ג,יז) של תורת החסידות.

(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)

לדייק בסיפור

סיפור של צדיק או של חסיד צריך להיות מסופר בדיוק רב. גם קטע מתוך סיפור צריך להיות מסופר באופן מסודר וכפי שהוא. וזאת בלי קשר לתוכן הסיפור. גם סיפור אשר בהשקפה ראשונה קשה למצוא בו תוכן, צופן בחובו עומק רב.

(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)

בלי לייפות

צריכים ללמוד כיצד לספר סיפור חסידי. יש לספר דבר על אופנו. אין לייפות את הסיפור בביאורים ובהסברים מִשֶׁל המספר.

(ליקוטי דיבורים)

  אמרת השבוע

לומר בשם אומרו

רבי ישעיה פיק, המכונה 'ברלין', אב בית הדין בברסלוי (ורוצלב) שבפולין, ראה כי מחבר ספר העתיק בספרו חידוש מספר אחר, בלי לציין את מקורו.

אמר על כך בחיוך: שלמה המלך אומר "אַל תִּגְזָל דָּל... וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר" (משלי כב,כב). מה הקשר בין שני חלקי הפסוק?

אלא נאמר בספרי: "אל תגזל דל – זה הגונב דברי תורה ומעתיקם בשמו ולא בשם אומרו". אדם העושה כן, לא די שהוא 'גוזל דל' ולוקח מהמחבר המקורי את הזכות על חידושיו, אלא גם מעכב את הגאולה, כי האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, והגונב את חידושו של הזולת, בהימנעותו מלומר דבר בשם אומרו, מעכב את הגאולה.

בזה הוא גורם שמשיח צדקנו נאלץ להתעכב עוד בשער העיר, כמאמר הגמרא (סנהדרין צח,א) שהמשיח יושב בשער העיר בין עניים סובלי חולאים. על כן מוסיף שלמה המלך ומזהיר: "ואל תדכא עני בשער" – לגרום ל'עני', למשיח, לשבת מדוכא בשער.

  גאולהפדיה

האם המשיח נמצא ברומא?

פִּתְחָהּ שֶׁל רוֹמִי.. הגמרא (סנהדרין צח,א) מספרת כי רבי יהושע בן-לוי מצא את אליהו הנביא ושאל אותו: מתי יבוא משיח? ענה לו אליהו: לך ושאל אצלו. שאל רבי יהושע: והיכן הוא יושב? ענה אליהו: בפִתחה של רומי. הוסיף רבי יהושע ושאל: ומה הם סימניו? השיב אליהו: הוא יושב בין עניים סובלי חולאים. הללו מסירים את תחבושותיהם בבת אחת וחוזרים וחובשים אותן, ואילו המשיח מסיר תחבושת, חובש אותה, ואחר-כך מסיר את השנייה והשלישית וכו'. זאת, כדי שאם ייקרא לבוא, לא יתעכב לרגע.

האומנם המשיח נמצא בפתחה של רומא? המהר"ל מפראג (נצח ישראל פרק כח) מבהיר שאין לפרש את הסיפור במשמעותו המוחשית: "אין כאן דבר מוחש... כי דברי חכמים (הם) מצד עניין המופשט מן הגשמי". זה לבוש סיפורי, שטומן בתוכו את סודו של המלך המשיח.

מבאר המהר"ל, שכאשר אליהו אמר לרבי יהושע שישאל את שאלתו אצל המשיח, כוונתו הייתה שיתעלה ויתחבר עם דרגתו של המשיח. שאלו רבי יהושע: היכן הוא יושב? כלומר, מה דרגתו הרוחנית של המשיח. על כך השיב אליהו שהמשיח יושב "בפִתחה של רומי". פתח הוא הנקודה שבה הבית מסתיים. "פִתחה של רומי" זו הנקודה שבה מלכות רומי שוקעת ונופלת – נקודת שקיעתה של מלכות אדום, המלכות הרביעית והאחרונה. נמצא שזריחתו של המשיח היא בנקודה שבה מתמוטטת ומסתיימת מלכות אדום.

מפיצים באהבה

הרב ישראל גולדברג

שליח חב"ד בשכונת רחביה, ירושלים

ליד בתי חב"ד בשכונה פועלים שני דוכנים של חלוקת 'שיחת השבוע', 24 שעות ביממה. יהודים מכל הסוגים נהנים ממנו

הרבי מליובאוויטש רצה שבית חב"ד יהיה פתוח 24 שעות ביממה, כדי שכל יהודי יוכל לגשת ולקבל את מה שהוא צריך. חשבתי פעמים רבות על כך: איך באמת בית חב"ד יכול להיות פתוח בכל שעה? ואז הבזיק בי הרעיון להציב דוכנים, שבהם יחולק גיליון 'שיחת השבוע', שכולו תורה וחסידות, ובכך נוכל לקיים את הוראת הרבי.

הדוכנים הוצבו ליד שני בתי חב"ד שלנו. האחד סמוך לבית חב"ד ברחוב אבן-עזרא פינת קק"ל, והשני ב'מרכז פינוק לחיילים' ברחוב המלך ג'ורג' 52.

לעיתים אני מתבונן מהצד ורואה אנשים עם קוקו ועגילים, לצד חרדים מכל הקשת, העוברים ולוקחים. הדוכן הזה נהפך למוסד הפצה ייחודי שמעורר הרבה לבבות, בכל שעה, בכל יום.

  מעשה שהיה

מכישרון הכתיבה לגילוי הנשמה

"הנני מרגיש שימיי ספורים", כתב נתן ילין-מור לעורך, והוסיף כי הוא משגר אליו כתבה בשני המשכים. "אבקשך שהכתבות יפורסמו רק לאחר שכבר אהיה בעולם האמת"

זה היה במוצאי ראש השנה תשל"ז (1976). בהתוועדות בבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש ישב אורח מפתיע – הסופר נתן ילין-מור.

בצעירותו היה אחד משלושת מפקדיה של מחתרת לח"י, לצד יצחק שמיר והד"ר ישראל אלדד. לאחר קום המדינה עמד בראש 'רשימת הלוחמים' ונבחר לכנסת. ואולם בהמשך פנה לצד השמאלי של המפה הפוליטית, ונעשה פעיל שמאל רדיקלי.

יום אחד קיבל פנייה מעורך העיתון 'אלגמיינער זשורנאל', עיתון ביידיש, שיצא לאור בארצות-הברית. המייסד והעורך, ר' גרשון יעקובסון, חסיד חב"ד, ביקש מילין-מור לכתוב טור קבוע. מובן שהכיר את דעותיו, אך סבר שדווקא הן יעוררו עניין בקרב הקוראים ויגררו תגובות, דבר שייטיב לעיתון. ואכן כך היה, וטוריו עוררו פולמוסים סוערים.

בשנת תשל"ז שהה ילין-מור בניו-יורק, ויעקובסון הזמינו להיות אורחו בימי החג. לקראת סוף היום השני הציע לאורחו לבוא עימו להתוועדות של הרבי. הסופר תהה: "האם לא יטרפו אותי שם?". המארח השיב לו שלא ידאג.

לאחר ההתוועדות נהג הרבי למזוג מגביע ברכת המזון וההבדלה מעט יין לכל אחד ואחד מהנוכחים, במעמד שכּוּנה 'כוס של ברכה'. כאשר יעקובסון הציג את אורחו, הביט בו הרבי במאור פנים ואמר: "זה אתה?!". הרבי המשיך ואמר: "את העובדה שאינך ירא מדעתם של בני-אדם אני יודע, אבל מה באשר ליראת שמיים?".

"חושבים", ענה ילין-מור במילה אחת. "על מה יש לחשוב?", שאל הרבי בחיוך רחב.


"חושבים", ענה ילין־מור. "על מה יש לחשוב?", שאל הרבי (צילום: JEM )

ילין-מור סיפר כעבור זמן כי לא רצה לפתוח ויכוח על אמונה, והסתפק ברמז: "שיהיה כמו הברדיצ'ובר". הוא התכוון לסיפור על רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב, שראה יהודי מעשן בשבת והעיר לו שאולי אינו זוכר ששבת היום. האיש השיב שהוא זוכר. "אולי שכחת שאסור לעשן בשבת", ניסה רבי לוי-יצחק. היהודי השיב שעל אף ידיעתו את האיסור הוא מעשן בכל-זאת. נשא רבי לוי-יצחק את עיניו למרום ואמר: "ראה, ריבונו של עולם, יהודי – אף-על-פי שהוא מחלל שבת, מקפיד לדַבֵּר אמת".

הרבי הבין מייד את כוונתו והגיב: "ההבדל הוא, שרבי לוי-יצחק לימד זכות על יהודי שני, ואילו אתה מדבר על עצמך...".

ילין-מור סיפר אחר-כך שהתרשם מאוד מתגובתו של הרבי, שנגעה לליבו. הרבי הוסיף ואמר: "מכיוון שאתה סופר, עליך להמשיך בכתיבה שלך".

ילין-מור הופתע: "הרבי קורא את הטורים שלי?!". "כן", השיב הרבי, "אף-על-פי שאיני מסכים עם העמדות המובעות בהם. אך מאחר שבורכת בכישרון כתיבה, עליך להוסיף לכתוב. אינך יכול להשאיר את הטור שלך ריק".

באותם ימים הוציא לאור ילין-מור את ספרו 'לוחמי חירות ישראל'. בו' בתשרי שוב בא אל הרבי ומסר לו את ספרו. הרבי הודה לו ושאל: "האם אתה זוכר את מה שדיברנו במוצאי ראש השנה? ודאי לא תגרום לי להיכשל בחטא".

"איך אני יכול לגרום לרבי להיכשל בחטא?", נדהם ילין-מור.

"חטא", השיב הרבי, "הוא כשאדם מדבר דברים בטלים, שאין בהם תועלת. דיברנו שלא תשאיר את הטור שלך ריק. אם לא תעשה כן, תגרום לי להיות מי שמדבר דברים בטלים". ילין-מור הופתע שוב והדברים השפיעו עליו עמוקות.

כעבור כשלוש שנים, בשנת תש"מ (1980), חלה במחלה סופנית. יכולתו לכתוב נחלשה. חמישה שבועות לפני פטירתו שיגר מעטפה ליעקובסון.

"הנני מרגיש שימיי ספורים", כתב לעורך, והוסיף כי הוא משגר אליו כתבה בשני המשכים. "אבקשך שהכתבות יפורסמו רק לאחר שכבר אהיה בעולם האמת". כעבור זמן נפטר, ויעקובסון פרסם את הכתבות.

תחילה הסביר ילין-מור לקוראים מדוע ביקש לפרסם את הדברים רק אחרי פטירתו: "בשכבי על מיטת חוליי הנני עושה חשבון נפש מחיי ומפעולותיי", כתב. "הנני חושב כיצד אעמוד לפני כיסא הכבוד ואיזה תירוץ אתן לבורא העולם על החטאים שחטאתי, והרי אין איש בארץ אשר לא יחטא. אני מקווה שכתבות אלה, שיתפרסמו לאחר פטירתי, יהיו מליצות יושר בעדי".

בהמשך מתאר ילין-מור את כל תחנות חייו, ומספר בפירוט וברגש רב על החוויה שלו, כמי שבא מבית 'מתנגדי', להיות בהתוועדות של הרבי ולשוחח עימו, ועל הנקודה היהודית שהתעוררה בתוכו. "אני חושב שבזכות האור הזה עוד אצא מהתהום... זה אור הנשמה של מנהיג ישראל וקדושו, רבי מנחם-מענדל שניאורסון".

"כתיבתו מלאה אהבה לרבי, וניכר שהוא בעל נשמה עמוקה", מעיד הרב סימון יעקובסון, בנו של ר' גרשון, שהיה עד לדברים בשעת מעשה. "הכתבות האחרונות האלה היו שונות מאלה שכתב בעבר. הוא מסיים אותן במסר של תקווה. החוויה הזאת אצל הרבי החזירה אותו בחזרה לנשמתו. הרבי נגע בנקודה נסתרת בתוכו, שבה היה יכול למצוא בחזרה את הגאון היהודי שבו".

(על-פי הכתבות של ילין-מור, ועדותו של הרב סימון יעקובסון ב-JEM)

  רציתי לשאול

עם הרב אלתר-אליהו הכוהן פרידמן
שליח הרבי לצפת, סופר, מרצה בכיר בסמינר 'בית חנה'

לצורך הכרת היהדות, האם אפשר להסתפק בקריאה בספרים או שיש צורך בלימוד מפי רב?

במילה 'תורה' עצמה יש רמז לשני המרכיבים, כי 'תורה' בגימטרייה 'בכתב בעל-פה' (611). כך התורה ניתנה – תורה שבכתב ותורה שבעל-פה.

בהקדמה לספר התניא המחבר מקדים ש"אינה דומה שמיעת דברי מוסר לראייה וקריאה בספרים". הוא מציין חסרונות שיכולים להיות בלימוד מתוך ספרים לעומת קשר ישיר בין תלמיד לרב.

למשל, בקריאה אין ערובה שהקורא יבין נכון את הדברים, ואין מי שיוכל להעמידו על האמת. כמו-כן, ייתכן שדברים שמעוררים את ליבו של אדם אחד, לא ייגעו בנפשו של מישהו אחר. זה היתרון בלימוד עם רב, שהתלמיד יכול לשאול ולברר אם הבין נכון, וגם הרב יכול לכוון את דבריו לאופיו ולתכונת נפשו של התלמיד.

אך רבנו הזקן מחליט בכל-זאת לכתוב ספר, והוא רומז ליכולתו של ספר להגיע להמונים, דבר שאינו מתאפשר כל-כך כשהלימוד מותנה בקשר אישי. המחבר ממליץ לקורא למצוא בספר את התשובות לשאלותיו, "ולא ידחוק עוד ליכנס לדבר עימי ביחידות".

זה היתרון של ספר, ועוד יותר של דברי דפוס המופצים להמונים, שבאמצעותם מגיעים דברי התורה והחסידות לציבור עצום, מזכים את הרבים ומציתים אור בנשמותיהם. יש גם מעלה במילה הכתובה, המוגדרת, שאפשר לעכל אותה ולחזור עליה שוב ושוב.

עם זה, אין להסתפק בקריאה בספרים ובפרסומים אחרים, אלא כדאי שכל אחד ואחת ימצאו להם גם מסגרת מתאימה של שיעורי תורה הנמסרים מפי רב. כי עם כל המעלות של המילה הכתובה יש גם מעלות מיוחדות בתורה שבעל-פה, ביכולת לשאול, באפשרויות ההרחבה, בניואנסים בטון ובשתיקה שבין הדיבורים ועוד.

  פינת ההלכה ומנהג

הלכה שאינה אחידה

שאלה: במדור ההלכתי מוצגות פעמים רבות דעות שונות. איך אני אמור להתנהג בפועל?

תשובה: רב קהילה מורה בדרך כלל הלכה אחידה לבני קהילתו, מפני שבני הקהילה קיבלו אותו עליהם לרב ופוסק. לכן בסמכותו להכריע בעבורם בין הדעות ההלכתיות השונות, על-פי כללי הפסיקה המקובלים.

שונה הדבר במדור הלכתי המופץ לציבור הרחב. קהל הקוראים מגוּון מאוד, ויש בו ספרדים ואשכנזים, חסידים וליטאים וכדומה, וצריך להציג לפניהם את התמונה ההלכתית הרחבה.

מקובל מקדמת דנא שיש חילוקי דעות בין הפוסקים, וכמו-כן יש חילוקי מנהגים בין הקהילות. כך, למשל, נתקבלה (בדרך כלל) פסיקתו של הרמב"ם בקהילת תימן, של הבית יוסף בקהילות הספרדיות, ושל הרמ"א בקהילות האשכנזיות.

על כל אדם לנהוג כפסיקת רבותיו וכמנהג קהילתו. אכן, אדם רשאי לעבור לקהילה אחרת, אבל אז הוא מקבל עליו את כל מנהגיה ופסיקותיה, לקולא ולחומרא.

כל קהילה חייבת להתייחס בכבוד הראוי לדעה הלכתית אחרת, ואף יש להתחשב בה לצורך הכרעה (ולכן כל רב חייב לדעת הן את דעת מרן הן את דעת הרמ"א!).

על פסקיו של רב שאינו שייך לקהילה, כתב בשו"ת אגרות משה: "אם יפסוק על דבר שהוא אסור מדינא, הרי כל אדם מחוייב לעשות כדין, וממילא מחוייבין לציית לו; אבל לעשות איסור חדש, לענוש או לתקן – אין בכוחו לעשות עליכם, כיוון שאינכם שייכים לקהילתו ולא מיניתם אותו לרב עליכם".

במדורנו הננו משתדלים להביא את הדעות והמנהגים העיקריים בשאלה הנדונה, וכל אדם ינהג למעשה על-פי הקהילה שאליה הוא שייך או ישאל את רבו.

מקורות: אבות פ"א מט"ז. ראה חולין מט, סע"ב. יבמות יג,ב ואילך. או"ח תסח, וש"ך יו"ד סו"ס ריד. שו"ת אגרות משה חו"מ ח"א סו"ס ב.

  חיים יהודיים

ריאיון פעם ב-2000 גיליונות

עורך 'שיחת השבוע' מספר איך נולד העלון, אל מי הוא פונה, כמה שעות הוא משקיע בו בכל שבוע ואיזה טור ראשי לא כתב

הרב מנחם ברוד, 65, נולד בריגה, לטביה, במשפחה חב"דית, שעלתה ארצה בשנת תשכ"ה (1965). למד בישיבות חב"ד, וכבר שם נתגלה כישרון הכתיבה שלו. כרבים מחבריו חלם לצאת לשליחות, אבל הבין ששליחותו היא בכתיבת ועריכת פרסומים במרכז הארצי של השלוחים בארץ – צעירי אגודת חב"ד.

ו
"להביא תכנים נכונים לציבור". הרב ברוד

איך הכול התחיל?

לפני כארבעים שנה, כשהתחלתי לשמש עורך הפרסומים בצעירי חב"ד, ראינו עד כמה קשה להבקיע את חומת התקשורת, שהציגה בכללות גישה עוינת לערכי יהדות ולאורח החיים היהודי. באותם ימים החלה מתקפה עזה על החוזרים בתשובה, והתקשורת הציגה אותם בצבע אחיד – אנשים שהפסיקו לעבוד, התנתקו מהמשפחה וכדומה.

ואיך 'שיחת השבוע' פותר בעיה זו?

חשבנו שצריך ליצור כלי תקשורת המונים, שבאמצעותו יהיה אפשר להביא תכנים נכונים לציבור, שיוכלו לאזן את העיוותים שהתקשורת יוצרת.

תמהיל שקלע למטרה

קהל בתי הכנסת זקוק לזה?

ועוד איך! ראשית, קהל בתי הכנסת אינו מורכב מחרדים ודתיים בלבד. יש המוני יהודים שאינם מוגדרים דתיים, אבל בליל שבת חובשים כיפה על ראשם ובאים לבית הכנסת. הם צורכים כל השבוע את התקשורת הרגילה, ובשבת זו ההזדמנות שלנו לתת להם חומר קריאה שיציג תמונה אחרת. וגם שומרי מצוות זקוקים לחיזוק.

למעשה יצרתם מתכונת של עלון שלא הייתה קודם לכן.

כמה שנים קודם לכן החל להופיע עלון 'שבת בשבתו', בעריכת ידידי היקר, חוקר החסידות, הד"ר יצחק אלפסי. אבל הוא התרכז בפרשת השבוע וכדומה. אנחנו רצינו לדבר אל כל חלקי הציבור, וגם להציג עמדות בסוגיות שעל הפרק, ולכן בנינו מתכונת שיש בה מגוון מדורים, שרובם ככולם הולכים איתנו עד היום. ובאמת ראינו שהתמהיל הזה קלע למטרה, וכל אחד ואחת מוצאים בעלון את מה שמעניין אותם.

מדוע באמת כמעט לא שיניתם את המתכונת במרוצת השנים?

יש אִמרה עממית: מכשיר שעובד, אל תתקן אותו. לכולנו יש רצון לשנות, להתחדש, אבל כאן נוצר חיבור מאוד עמוק של הציבור למדורים שכל אחד אוהב. ראינו שקשה מאוד לוותר על מדורים מסוימים ולהחליפם באחרים. לכן השינויים שעשינו היו מינוריים בלבד. לפני כשלוש שנים התרחבנו לשמונה עמודים, ואז הוספנו מדור ילדים ועוד מדורים חדשים.

איך הגיב הרבי על הוצאת העלון?

כל פרסום של צעירי חב"ד נשלח לרבי, ומובן שגם 'שיחת השבוע' היה נשלח אליו מייד עם הופעתו. קיבלנו את ברכותיו הקדושות, והיו מקרים שהרבי גם העיר על דברים מסוימים.

בעלון באה לידי ביטוי קריאת הרבי בדבר הגאולה?

ברור. העלון פעל רבות להחדרת תודעת הגאולה ולהסברת משמעותה. בשלב מסוים התחלנו לכתוב מדור מיוחד, שליקט והגיש את סוגיות הגאולה בשפה שווה לכל נפש. מהטורים האלה נולד במרוצת השנים הספר 'ימות המשיח', שנדפס במהדורות רבות, בעשרות אלפי עותקים.

אתה כתבת את כל המאמרים בעמוד הראשון?

חוץ מאחד. את המאמר בגיליון שאחרי ג' בתמוז תשנ"ד לא היו לי כוחות נפש לכתוב. כתב אותו מורי ורבי בענייני כתיבה ועריכה, הרב טוביה בלוי, והוא נשא את הכותרת 'ממשיכים'.

מה התגובה הכי נפוצה שאתה שומע?

שאנחנו כותבים את מה שהאנשים חושבים בליבם. לא אחת אנשים מרגישים משהו, ואין להם כל-כך מילים לבטא את תחושותיהם. חשוב מאוד לתת להם מילים שיביעו בלשון ברורה ובהירה את אמונתם והכרתם, ואנחנו משתדלים לעשות זאת.

ומה התגובה שמרגיזה אותך?

כשמישהו שואל אם קראתי מדור כזה או אחר בעלון. עורך זה לא מישהו שיושב למעלה והדברים נכנסים לעלון מאליהם. ברור שאני חייב לקרוא ולערוך כל מילה שמופיעה אצלנו.

הקוראים מרגישים

באמת, כמה זמן לוקח לך לערוך את העלון השבועי?

לפחות יום וחצי. זו עבודה שדורשת שעות רבות, כדי שהקורא יקבל טקסט רהוט, קולח, מדויק, ונראה לי שהקוראים מרגישים את ההשקעה שלנו.

מה אתה מאחל לעלון בחגיגת ה-2000?

שיוסיף לצאת לאור בקביעות, יגיע לקהלים נוספים, יכוון לאמת, ישמור על שפה מכובדת ועל רוח של אהבת ישראל, ושיזכה לבשר בקרוב על ביאת משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלמה.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)